מגדל משרדים גבעתיים
צילום: ברעלי לויצקי כסיף
ראיון

חברות הנדל"ן לא מפסיקות לבנות משרדים - אבל מי יקנה אותם?

לצד הירידה בביקוש, סקירת נתוני הלמ"ס מראה שהזינוק בבניית משרדים ומסחר מובילה להיצע חסר תקדים - נתון הפוך משוק המגורים. השמאי אוהד דנוס: "למרות עליית הריבית, הבנייה התקדמה". מה קרה בתחום הבנייה למסחר ולמה המחירים אמורים לרדת?
איציק יצחקי | (6)
תל אביב ורמת השרון מובילות בבנייה למשרדים, ופתח תקווה מובילה בבנייה למסחר - כך עולה מתוך מחקר המבוסס על סקר התחלות הבנייה של הלמ"ס. הזינוק בקצב הבנייה והעלייה בקצב הבנייה למסחר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 (כלומר, לפני המלחמה) לעומת שנת 2022 כולה – הוא מפתיע מצד אחד, לאור עליית הריבית והביקוש הנמוך. מצד שני, ההאצה של תחום המשרדים ב-2021 ו-2022 גרמה לחברות לרכוש עוד שטחים למסחר ולבנות עוד משרדים. מה שאנחנו רואים היום, זו תוצאה של מה שקרה כאן בתקופת השיא. מניתוח נתוני התחלות הבנייה שביצע שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עולה הניתוח מראה כי בתקופה הנבדקת נרשמה עלייה גם בכמות המ"ר שהחלו להיבנות בשני הייעודים לעומת שנת 2022 כולה, וגם במשקלם מכלל התחלות הבנייה. אז איך זה קורה? בואו נסתכל על המספרים. אוהד דנוס (צילום: שחר שירזי)אוהד דנוס (צילום: שחר שירזי)

ההפתעה: נתניה, פתח תקוה וכפר סבא

נתחיל עם המספרים: מינואר ועד סוף ספטמבר 2023 החלו להיבנות 1.150 מיליון מ"ר בשטחי משרדים בכל הארץ (קצב שנתי מוערך של 1.533 מיליון מ"ר), זינוק לעומת 1.128 מיליון מ"ר שהחלו להיבנות בשנת 2022 כולה. משקל התחלות הבנייה של משרדים מהווה 9% מהסך הכל, לעומת כ-7% בשנת 2022. לכאורה, אפשר לחשוב שזה נגרם כי התחלות הבנייה למגורים ירדו בצורה ניכרת, אבל המספרים מלמדים אחרת ומספר המטרים לבנייה גדל. לדברי שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "שוק המשרדים גילה עוצמה יתרה בתקופה הנבדקת. למרות עליית הריבית החדה במשק, ואולי אפילו כתוצאה מכך, הצביעו יזמים, קבלנים ומשתמשים סופיים ברגליים וקידמו את הבנייה בייעוד זה בהיקפים המוגברים שתועדו". אמרו שהשוק מיצה את עצמו. "שנים האחרונות נאמר על שוק המשרדים שהוא ברוויה, שמיצה עצמו, שגדל רק כתולדה משאיפתן של רשויות מקומיות להגדיל הכנסות מארנונה ושהינו רגיש ביותר לשינויים במשק ובביצועיו. הנתונים מלמדים אותנו שהדברים אינם כך. ראשית, היקף התחלות הבנייה למשרדים הינו מגוון ומשתנה בין ישובים שונים עם הפתעות מכיוון הערים נתניה, פתח תקווה וכפר סבא, המעידות על הבשלת תוכניות וביקושים חזקים באותן הערים. בראייה ארצית ניתן לומר כי שוק המשרדים התאים עצמו לאתגרי השנים הקרובות וביטא את הציפיות להמשך צמיחה חזקה במשק, עניין שמלחמת ה-7 באוקטובר מאתגרת כיום, אם כי לא בטווח הארוך. הריבית הגואה אמנם השפיעה על השחקנים בענף, אבל גם מיצבה את שוק הנדל"ן המניב כיותר רלוונטי אל מול התשואות בשוק הדיור, שהפכו שליליות ריאלית במרבית אזורי הביקוש". לפי הסקר, הערים המובילות בבנייה למשרדים בשלושת הרבעונים הראשונים, הן תל אביב, עם 190 אלף מ"ר שהחלו להיבנות (קצב שנתי מוערך של 253 אלף מ"ר), זינוק לעומת 2022. במקום השני רמת השרון עם 97 אלף מ"ר לעומת 0 ב-2022. במקום השלישי ראשון לציון עם 96 אלף מ"ר (קצב שנתי מוערך של 128 אלף מ"ר), ירידה לעומת 2022. במקום הרביעי ירושלים עם 95 אלף מ"ר (קצב שנתי מוערך של כ-127 אלף מ"ר), עלייה לעומת 2022. במקום החמישי חולון עם 92 אלף מ"ר לעומת 0 ב-2022. בחמישייה השנייה מדורגות הערים נתניה, נשר, פתח תקווה, כפר סבא ומודיעין. עם קצב כל כך גבוה, השאלה היא מה יקרה ב-2024? התחושה היא שההיצע כל כך גבוה ביחס לביקוש (הפוך ממה שקורה בשוק המגורים) שהמחירים רק יירדו. "בשנים האחרונות ניכרת עלייה בבניית משרדים ומסחר בערי השרון, אך ברבעון האחרון רק כפר סבא ורמת השרון נמצאות בעשירייה הראשונה", אומרת חן גור לוטן, סמנכ"לית נכסים המניבים בקבוצת לוינשטין. "משרדים במיקומים אלה מאפשרים נגישות תחבורתית גבוהה למטרופולין תל אביב וגם לשאר חלקי הארץ, ויחד עם זאת מחירי השכירות בהן נמוכים משמעותית מאלה של תל אביב. אנחנו בונים בשכונת כפר סבא הירוקה ומרגישים התעוררות מחודשת בביקושים. היקף הבנייה לתעסוקה בשכונה הזו היא מאוד נמוכה וקיים ביקוש כיום של אנשים שרוצים לעבוד בקרבת הבית שלהם ובסמוך לצירי תנועה ותחבורה ראשיים". "ניתן לראות מהנתונים ש-85% משטחי התעסוקה בשנתיים האחרונות נבנים מחוץ לתל אביב בערי המעגל השני. כך למשל בעיר מודיעין שחסרה בשטחי תעסוקה ואשר מרבית תושביה נאלצים לעבוד מחוץ לעיר, מתפתחים מתחמי תעסוקה חדשים כדי לענות על הביקושים הקיימים ועל הגידול המהיר הצפוי באוכלוסיית העיר", אומר לנו אלי גולדשטיין, מנכ"ל משותף בפרויקט TechMod במודיעין שיכלול כ-86 אלף מ"ר למשרדים ו-14 אלף מ"ר למסחר. "המיקום של מודיעין בלב הארץ, באמצע בין ת"א לירושלים, הקרבה לכל עורקי התנועה הראשיים, והיותה מרכז תחבורתי של רכבת ישראל, מאפשרת נגישות גם לעובדים מחוץ לעיר, והופכת אותה לאטרקטיבית עבור חברות ותאגידים שרוצים להעתיק את המשרדים שלהם מגוש דן הצפוף והיקר, ולחברות המעוניינות לפתוח שלוחה או משרדים נוספים בארץ, במיקום מרכזי, ובעיר שמכילה את כוח האדם המקצועי מהאיכותיים ביותר בישראל".

פתח תקווה ממשיכה להוביל בבנייה למסחר

בייעוד מסחר נרשמה עלייה קלה בהתחלות הבנייה בשלושת הרבעונים הראשונים לעומת שנת 2022 כולה. בסך הכל החלו להיבנות 391 אלף מ"ר למסחר בכל הארץ (קצב שנתי מוערך של 521 אלף מ"ר), לעומת 504 אלף מ"ר שהחלו להיבנות בשנת 2022 כולה. משקל התחלות הבנייה למסחר בשלושת הרבעונים הראשונים היווה 3.1% מכל התחלות הבנייה, לעומת כמעט 3% בשנת 2022. ביג (יחצ)גם הם בונים. ביג (יחצ) הערים המובילות בבנייה למסחר הן פתח תקווה עם 74 אלף מ"ר שהחלו להיבנות (קצב שנתי מוערך של כ-99 אלף מ"ר), זינוק לעומת 2022 כולה. במקום השני עפולה עם 47 אלף מ"ר (63 אלף מ"ר שנתי), זינוק לעומת 2022. במקום השלישי בית שמש עם 25 אלף מ"ר (33 אלף מ"ר שנתי), זינוק לעומת 2022. במקום הרביעי נתיבות עם 21 אלף מ"ר לעומת 0 ב-2022. במקום החמישי נתניה עם 16 אלף מ"ר (21 אלף מ"ר שנתי), צניחה לעומת 2022. בחמישייה השנייה מדורגות הערים מודיעין, ירושלים, באר יעקב, תל אביב, וכפר יונה. "בפתח תקווה לא נבנו בשנים האחרונות הרבה שטחי מסחר, להבדיל ממשרדים, כשהשטחים שנבנו בתקופה הנבדקת קודמו לאור צפי לתחילת הפעילות של הרכבת הקלה והקמת מע"ר נוסף בעיר בתוואי שלה", אומר יוני ישראלי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הנכסים המניבים בקרסו נדל"ן. "בעפולה קיים היצע גדול מהכמות הנדרשת בשטחי מסחר, בנתיבות ובאופקים הבנייה למסחר תואמת את שיעור המעבר הגבוה של משפרי דיור לעיר טרם המלחמה והביקושים שם גבוהים. אחרי המלחמה המשך הבנייה למסחר יהיה תלוי בריבית בנק ישראל וגם בתחושה בנוגע לביטחון האישי והלאומי. סביר שיהיה גל עלייה של יהודים מחו"ל, וגם צפויה להיות פחות תנועה של ישראלים לחו"ל עקב האנטישמיות הגוברת והרצון לחזק את הכלכלה המקומית - מה שעשוי להעביר את כוח הקנייה למסחר בישראל ומשכך להגדיל את התחלות הבנייה".   דנוס, שערך את הסקירה, סיכם: "גם שוק המסחר הוכיח חוזקה בתקופה הנבדקת, המייצגת ביקושים מקומיים גבוהים בערים הנבדקות. בשוק המסחר והמשרדים, כמו בכל שוק הנדל"ן, מרבית השחקנים מהווים 'רצי מרתון' שאינם בוחנים תשואות ועליות ערך לטווחים קצרים, ולכן אני סבור כי נראה כי המערכה הצבאית בה אנו מצויים כיום, לא תשפיע על התשואות ועליות המחירים בעתיד הנראה לעין".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שמפו 31/12/2023 21:55
    הגב לתגובה זו
    בעולם!! תחליפו!!! ??
  • 5.
    איש פשוט 31/12/2023 12:11
    הגב לתגובה זו
    קרובות מאוד לת"א וודאי שזולות משמעותית. תוך שנתיים/שלוש תהיינה נגישות הרבה יותר הודות לרכבת הקלה. מעורר מחשבה ????
  • 4.
    הגיעה הזמן להמיר משרדים למגורים (ל"ת)
    הגחעה הזמן 31/12/2023 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אפי 30/12/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    כל חברה שמכבדת את עצמה תעדיף כתובת בתל אביב. אם המשרד יושכר ב-80 שקל למטר או ב-110 זה כבר שאלה אחרת
  • 2.
    אזרח 28/12/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    ארנונה למגורים לא מכניסה כמו עסק, אז עדיף משרדים
  • 1.
    שועלי 28/12/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    היחידי שיכול לקנות אותם ממכם זה הסבא שלי רק מה הוא מת מזמן
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

יהודה מורגנשטרן
צילום: ליאת מנדל

מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס"

מחירי הדירות שמספק הלמ"ס לא רלבנטיים; בחזרה לטעות ולרשלנות של הלמ"ס ובכמה באמת יורדים מחירי הדירות? 

צלי אהרון |

"הלמ"ס לא מודדת את מבצעי הקבלנים. כשמשקללים הטבות, הירידות של מכירות הדירות בפועל הן גדולות יותר ממה שמתפרסם, וכך זה יימשך" כך אמר  יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, בוועידת הנדל"ן של TheMarker - לתכני הוועידה.

אנחנו רוצים להגיד תודה למורגנשטרן. אנחנו צועקים את הבלוף של נתוני הלמ"ס כמעט שנה וחצי. הוא גיבה את הערכתנו בעבר, גם באוצר מגבים אותה, אבל הבעיה שהם לא עושים מעבר. חוסר המעש והאדישות הזאת, פוגעת מאוד ברוכשי הדירות. זה נחמד להיות על במה ולהאשים את הלמ"ס, אבל מה מורגנשטרן עשה כדי להילחם במדידה העקומה? כלום. 

נזכיר בקצרה במה מדובר: יש כמה בעיות במדידה של הלמ"ס. בעיה ראשונה היא שהנתונים מגיעים בדיליי של חודשיים וחצי. למה? ככה. זה נותן בטווח הזמן הזה לקבלנים להיערך, לתמרן, לתאם, לווסת. למשל - ב-15 בספטמבר נקבל מידע על החודשים יוני-יולי שזה בממוצע ה-1 ביולי. מרחק של חודשיים וחצי. זה מאוד בעייתי, כי מידע זמין ורלבנטי זה הבסיס לניתוח והבנת הנתונים. כאשר מידע מתפרסם בעיכוב של חודשיים וחצי זה מאפשר להשפיע על המחירים ולספק תמונה לא נכונה. מעבר לכך, זה פשוט הופך את המצב ללא רלבנטי. מה שווה המידע הזה אם הוא לא משמש את הציבור? 

הלמ"ס מדברים על ירידה של כ-1.4%, אנחנו בביזפורטל בודקים בשטח ומסבירים ומדגימים שהמחירים ירדו במעל 5% ויש מקומות שגם 10%.  האם מערכת ביזפורטל יודעת יותר טוב מהלמ"ס? האם ללמ"ס אין תקציבים על כל עשרות ומאות העובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין עובדים שיסדקו את נכונות ואמינות הנתונים? זאת בדיחה. זה מגזר ציבורי רדום, אדיש, והבעיה שזה הגוף שנחשב להכי מקצועי בתחום - הוא מוטה אקדמית, הוא מנתח ובוחן את המידע באופן סטטיסטי. משהו מאוד רקוב בממלכה של פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה. 

זה לא ייתכן שחברות ציבוריות-נסחרות מדווחות על רבעון שלם בעיכוב של עד חודשיי ופעמים רבות תוך חודש, וזה גם מאוחר ביחס לעולם שם תוך שבועות יש דוחות מורכבים, ונתונים שהם נתוני מאקרו מאוד חשובים והגישה אליהם ממש לא מסובכת, מדווחים באיחור. 

 הבעיה השנייה היא מדידת ההנחה במבצעים. מורגנשטרן הזכיר את המבצעים הגדולים למועדון חבר שמרוחים על כל איילון, הוא התכוון בעיקר לאאורה. אבל כל החברות עושות מבצעים כאלו ואחרים. המבצעים שהיו הכי פופולריים ובשל הנחיית בנק ישראל ירדו בהיקפים הם מבצעי ההנחות המימוניות.