עסקאות לרכישת דירה בת"א - מ-1.5 מיליון שקל עד 10 מיליון שקל
העסקאות בשוק הדירות בשבועות האחרונים מבטאים את מה שידוע – מחירי הדירות ממשיכים לעלות כפי שמשתף גם במדד מחייר הדירות של הלמ"ס. הנה מקבץ של עסקאות לרכישת דירה בתל אביב מהשבועות האחרונים:
דירת 3 חדרים, שכונת פארק דרום, 70 מ”ר, קומה 8 מתוך 12, מרפסת 18 מ”ר, חניה ומעלית – נמכרה תמורת 1.75 מיליון שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב טוסקניני, 80 מ”ר, קומה 2 מתוך 4. בבניין אין חניה ואין מעלית. המחיר - 3.2 מיליון שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב צוקרמן, 70 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.5 מיליון שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב אשרמן, שכונת הטייסים, 60 מ”ר עם מרפסת של כ-40 מ"ר בקומה ראשונה – נמכרה תמורת 1.8 מיליון שקל.
דירת 3.5 חדרים, רחוב נחל עוז, 70 מ”ר, קומה 4 מתוך 4, ללא מעלית – מחיר – 1.75 מיליון שקל.
דירת 3 חדרים, רחוב ארנון, 60 מ”ר, קומת קרקע- תמורת המכירה -2.8 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים, רחוב צביה לובטקין, 75 מ”ר, קומה 4 מתוך 4, ללא חניה ומעלית – נמכרה ב-1.55 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים, רחוב לייב גלאנץ, 100 מ”ר, נמכרה ב-2.4 מיליון שקל.
דירת 4 חדרים במגדל יוקרתי ברחוב ויצמן, 160 מ”ר, מרפסת 20 מ”ר, קומה 10 מתוך 25, עם מעלית וחניה, נמכרה ב־10.3 מיליון שקל.
פנטהאוז, כולל ברכה פרטית; שטח 200"ר ומרפסת של 150 מ"ר, קומה רביעית – נמכר בתמורה ל-10 מיליון שקל.
פנטהאוז 4 חדרים, רחוב הרב אלנקוה, 100 מ”ר, מרפסת 40 מ”ר, קומה 6 מתוך 6, חניה ומעלית, נמכר בתמורה ל-2.7 מיליון שקל
פנטהאוז 4 חדרים בשדרות בן גוריון בתל אביב, 110 מ”ר, מרפסת 60 מ”ר, קומה 5 מתוך 5, חניה ומעלית – נמכר בתמורה ל-8.9 מיליון שקל.
הנתונים נמסרו ממשרדי התיווך רימיקס ואנגלו סכסון
- 5.חן ווני 18/04/2021 02:57הגב לתגובה זובחלק מהנכסים המידע חלקי ולא מובן על מה שילמו ולמה. מה עוד שמחיר כ 40 א שח למטרבצפון העיר כלל לא מייצג עליית מחירי הדירות. להפך.
- 4.מה עם דירות שנמכרו בשכונת התקווה??? (ל"ת)דרור 17/04/2021 21:21הגב לתגובה זו
- 3.מירי 17/04/2021 18:55הגב לתגובה זואתם עיתון כלכלי לא לוח פרסומות
- 2.שמיר 17/04/2021 18:55הגב לתגובה זוכמה הם שילמו על הכתבה, או יותר נכון מי שילם להם כדי שהם יפנו לאתר ויספקו לו את הנתונים? האם זו התאחדות הקבלנים?
- 1.אדם 17/04/2021 18:18הגב לתגובה זו120,000-150000 יורו!!!

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
