תל אביב
צילום: תל אביב
מחירי הדירות לאן

עסקאות לרכישת דירה בת"א - מ-1.5 מיליון שקל עד 10 מיליון שקל

כמה עולה דירת 3 חדרים ברחוב ארנון הצמוד לים וכמה עולה דירת 4 חדרים במגדל ברחוב וייצמן? מבחר עסקאות נדל"ן של השבועות האחרונים 
נושאים בכתבה מחירי הדירות

העסקאות בשוק הדירות בשבועות האחרונים מבטאים את מה שידוע – מחירי הדירות ממשיכים לעלות כפי שמשתף גם במדד מחייר הדירות של הלמ"ס. הנה מקבץ של עסקאות לרכישת דירה בתל אביב מהשבועות האחרונים:

 

 

דירת 3 חדרים, שכונת פארק דרום, 70 מ”ר, קומה 8 מתוך 12, מרפסת 18 מ”ר, חניה ומעלית – נמכרה תמורת 1.75 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים, רחוב טוסקניני, 80 מ”ר, קומה 2 מתוך 4. בבניין אין חניה ואין מעלית. המחיר - 3.2 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים, רחוב צוקרמן, 70 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.5 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים, רחוב אשרמן, שכונת הטייסים, 60 מ”ר עם מרפסת של כ-40 מ"ר בקומה ראשונה – נמכרה תמורת 1.8 מיליון שקל.

דירת 3.5 חדרים, רחוב נחל עוז, 70 מ”ר, קומה 4 מתוך 4, ללא מעלית – מחיר – 1.75 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים, רחוב ארנון, 60 מ”ר, קומת קרקע- תמורת המכירה -2.8 מיליון שקל.

דירת 4 חדרים, רחוב צביה לובטקין, 75 מ”ר, קומה 4 מתוך 4, ללא חניה ומעלית – נמכרה ב-1.55 מיליון שקל.

דירת 4 חדרים, רחוב לייב גלאנץ, 100 מ”ר, נמכרה ב-2.4 מיליון שקל.

דירת 4 חדרים במגדל יוקרתי ברחוב ויצמן, 160 מ”ר, מרפסת 20 מ”ר, קומה 10 מתוך 25, עם מעלית וחניה, נמכרה ב־10.3 מיליון שקל.

פנטהאוז, כולל ברכה פרטית; שטח 200"ר ומרפסת של 150 מ"ר, קומה רביעית – נמכר בתמורה ל-10 מיליון שקל.

פנטהאוז 4 חדרים, רחוב הרב אלנקוה, 100 מ”ר, מרפסת 40 מ”ר, קומה 6 מתוך 6, חניה ומעלית, נמכר בתמורה ל-2.7 מיליון שקל

פנטהאוז 4 חדרים בשדרות בן גוריון בתל אביב, 110 מ”ר, מרפסת 60 מ”ר, קומה 5 מתוך 5, חניה ומעלית – נמכר בתמורה ל-8.9 מיליון שקל.

הנתונים נמסרו ממשרדי התיווך רימיקס ואנגלו סכסון

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חן ווני 18/04/2021 02:57
    הגב לתגובה זו
    בחלק מהנכסים המידע חלקי ולא מובן על מה שילמו ולמה. מה עוד שמחיר כ 40 א שח למטרבצפון העיר כלל לא מייצג עליית מחירי הדירות. להפך.
  • 4.
    מה עם דירות שנמכרו בשכונת התקווה??? (ל"ת)
    דרור 17/04/2021 21:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מירי 17/04/2021 18:55
    הגב לתגובה זו
    אתם עיתון כלכלי לא לוח פרסומות
  • 2.
    שמיר 17/04/2021 18:55
    הגב לתגובה זו
    כמה הם שילמו על הכתבה, או יותר נכון מי שילם להם כדי שהם יפנו לאתר ויספקו לו את הנתונים? האם זו התאחדות הקבלנים?
  • 1.
    אדם 17/04/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
    120,000-150000 יורו!!!
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.