מפת מטרו גוש דן
צילום: מינהל התכנון

'מס המטרו' – בעלי הנכסים ירוויחו בגדול

הרווח כפול - גם מהקרבה למטרו וגם רווח כלכלי חלומי בזכות המטרו; מצד שני שיטת החקיקה צפויה לעבור במסלול שנוי במחלוקת. ומה עם מחירי הדירות? בטווח הקצר חסר משמעות – בטווח הארוך עלייה דרמטית

צחי אפרתי | (8)

בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2020 יש פרק משמעותי לנושא מימון המטרו – תוכנית התשתית הגרנדיוזית בעלות של כ-150 מיליארד שקלים. פרויקט המטרו - אורכו 145 ק"מ, והוא חוצה 24 רשויות מקומיות באזור מטרופולין גוש דן. בשל העלות המשוערת הגבוהה, מבקשת המדינה שחלק ניכר מתקצוב הפרויקט יבוא מאלו שעתידים ליהנות מהפירות שלו. לשם כך, הגדירה המדינה שני מושגים חדשים – 'רדיוס ההשפעה' ו'מס מטרו'. נוסף על כך מקדמת המדינה שינוי בהיטל ההשבחה ומצד שני מגדילה באופן משמעותי את זכויות הבנייה.

 

רדיוס ההשפעה ומס המטרו בסך 35%

לפי טיוטת ההסדרים, שר האוצר, לאחר התייעצות עם מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר, יקבע את רדיוס ההשפעה של פרוייקט המטרו עד ליום 31 בדצמבר 2021, כאשר האזורים שיהיו במרחק סמוך למטרו יהיו אלה שישלמו את המס החדש – מס מטרו. 

נכסים שיהיו במעגלים הסמוכים לתחנות המטרו יהיו אלה שישלמו את המס, יחד עם זאת לקריטריונים שייקבעו תהיה השפעה משמעותית על ערכי הנכסים בסביבת המטרו. על כך אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים "בעולם עשו מחקרים על זה. מי שנמצא במרחק של עד 300 מטר מהמטרו יהיו המרוויחים הגדולים, יחד עם זאת יש השפעה נוספת במעגלים השניים והשלישיים".

סכום המס הצפוי יעמוד על 35% נוכח ההשבחה הצפויה, והצפי לעצימות פיתוח מוגברת. מס זה, הוא ייעודי לסיוע במימון הפרויקט. עם זאת המדינה תפחית מעט את היטל ההשבחה מ-50% ל-40%, בכך המס הכולל על בעלי הקרקעות יהיה 75%. בתמורה תגדיל המדינה את זכויות הבנייה באופן מהותי וכתוצאה מכך צפויים ערכי הנכסים לעלות באופן דרמטי.  

 

מתח בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות 

היטל ההשבחה הוא 50% וחוק ההסדרים מציע להפחיתו ל-40%, כלומר, הרשויות המקומיות הן הנפגעות העיקריות מההקטנה של היטל ההשבחה.

לדברי ארז כהן שמאי מקרקעין "הרשויות מזדעקות על הכנסה עתידית ב-2030. יחד עם זאת כפי שקרה עם תוכניות הרובעים למיניהן ההיטל הצטמצם מעשרות מיליונים, למיליונים בודדים. לכן, הטענה לא תמיד משתקפת עם המציאות, ייתכן כי ההכנסה שתגיע לרשויות תהיה נמוכה מהצפי".

בעניין זה אומר דנוס, "יש מתח טבעי בין הרשויות לשלטון המרכזי במקרה הזה, אבל הרשות צריכה לזכור שיש לה פחות השקעה בתשתיות. המטרו פותר הרבה דברים שקשורים בתשתיות. יש פה איזון".

איך זה הולך להשפיע על מחיר הדירות בגוש דן?

לדברי כהן, "לטווח הקצר זה לא ישפיע בכלל. בטווח הארוך, מדובר בתוכנית שתשפר נגישות, תיצור עוד זכויות בנייה, תיאורטית תיצור היצע יותר גדול, ובעתיד אולי תוריד מחירים בעקבות גידול בהיצע. אני סקפטי. התוכנית הזאת לא תדביק את הביקושים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לגבי ההשפעה על המחירים מערי דנוס כי "בטווח הקצר אין השפעה, אך בטווח הרחוק תהיה השפעה דרמטית. פחות למי שגר בלב תל-אביב, אבל מי שגר בפריפריה של תל-אביב יוכל להגיע תוך 10-20 דקות למרכז העיר. אנחנו מכירים את זה מערי בירה בעולם, אין ספק שזה מעלה מחירים. נגישות מעלה מחיר באופן משמעותי.

"יש ניסיון עולמי עם עניין המטרו – כל מי שיושב על ציר הרכבות יושבח בצורה בלתי רגילה. בנוסף, המטרו מייתרת את הצורך ברכבים, מה שתורם להשבחה נוספת - אפשר להגדיל יותר את זכויות הבנייה. אחת הבעיות בפרויקטים נדל"ניים זה בעיות תחבורה ונגישות. אפשר לחסוך גם צורך בחניונים. מצד בעלי הדירות הם מרוויחים הרבה מהשבחת הקרקע ומצד המדינה - היא תקבל חלק מהכסף באמצעות המס הייעודי.

"מנקודת מבט בעלי הקרקע, הוא יקבל הנחה של 25% מערך הקרקע החדשה. כלומר הוא נדרש לשלם 40% היטל השבחה ועוד 35% מס מטרו. זה רווח משמעותי לבעלי הקרקעות בעקבות עליית הערך העצומה שצפויה לנכסים שיושבים על ציר המטרו. זה מעלה את הנגישות בצורה דרמטית. הבעלים של הנכסים ירוויחו בגדול – גם מהקרבה למטרו וגם רווח כלכלי חלומי בזכות המטרו.

"התשלום הוא רק במקרה של מימוש הקרקע – כלומר בעל הנכס יממש במצב שרווחי עבורו. בעלים של נכס קטן שאין לו עניין ביזמות, הוא לא ייפגע מכך. מבחינת הציבור שיהיה שותף לעלויות המטרו זה לא דבר רע.

"אנחנו צופים את עיקר ההשפעה באזור הרכבת הקלה; לדוגמה, בקו האדום – בת-ים ופתח-תקווה יש צפי לעליית מחירים באזורים אלו כאשר הקו יתחיל לעבוד. הצפי לסיום הבנייה זה ב-2022. כל אזור שהציר יעבור בו יושבח".

 

האם קיימת פגיעה בזכות הקניין?

שיטת החקיקה המהירה שפועלת לא בצורה המסורתית, עלולה לפגוע בזכות הקניין של בעלי הקרקעות. לדברי כהן, "צורת החקיקה לפיה הולכים לחוקק את המטרו, תהיה בצורה מהירה ולא באמצעות המנגנון הקיים של חוק התכנון והבנייה עם התנגדויות וכו'. זה יהיה בעזרת חוק מלמעלה, מהכנסת. וכאן קיימת פגיעה מהותית בזכות הקניין. האוצר מסביר את זה באמצעות מנגנון של פיצוי מלא – שבעצם מדובר בפגיעה מידתית. אבל כל בן אדם זכאי להתנגד לכך שלוקחים לו את הקרקע".

  

"שינוי נוסף, הינו הפקעה צמיתה וגם השבחת קרקע פוטנציאלית של המדינה - ניתן להפוך קרקע למגורים לשטח מסחרי, וזאת פגיעה נוספת בזכות הקניין של אדם. הפיצוי הכספי הוא לא לפי ערך הקרקע של נכס מסחרי אלא לפי מצב הקרקע נכון להיום. זה נחמד שהאוצר אומר שיפצה, אבל הכוונה היא לפצות בסכומים משמעותיים".

 

עליית מחירים או קיפאון בעסקאות  

לדברי שמאית המקרקעין יעל סער, סמנכ"לית אנגלו סכסון תל אביב, "בסופו של יום, המוכרים יהיו ברובם אנשים פרטיים שמבחינתם מוכרים דירה, ולא מוכרים שטח במגדל. אנחנו לא יודעים עדיין אם מס מטרו ייגבה אחרי אישור תכניות מפורטות או בזמן הקמת המטרו.

"אלא אם המוכרים ימכרו ליזם, שיהיה מוכן לשלם להם סכום נוסף (אפסייד), סביר להניח כי מדובר בעסקאות שיעשו בין אנשים פרטיים, במחיר השוק ולכן במידה ואכן יתקיים אותו מיסוי, אותם מוכרים ינסו להעמיס את גובה המס על מחיר הדירה, ולא בטוח שהרוכשים יסכימו לכך. התוצאה- מחירים שיעלו או קיפאון של עסקאות באותם רחובות, ממש בדומה למה שראינו בתוכניות הרובעים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ניאו 10/07/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    נוכלים שיעשו מכה על הדיירים במיוחד בחבות המס, מגורים באתר בניה וקיפאון עסקאות לשנים
  • 6.
    ישר הצרות עין מופיע (ל"ת)
    יוסי חן 09/07/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ויקטור לייבו 09/07/2020 16:44
    הגב לתגובה זו
    בתא העיריה לא תאפשר לנו להרוויח שום דבר ואתה יודע את זה מצוין
  • 4.
    נמאס 09/07/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    מס שבח והיטל השבחה שהם אבסורד מוחלט , מילא אם היו מחייבים מס בעת מימוש ההשבחה, אבל משלמים על השבחה פוטנציאלית בדיוק כמו שהיו מחייבים כול גבר בעל אבר על היותו אנס פוטנציאלי...
  • 3.
    שפוי 09/07/2020 12:23
    הגב לתגובה זו
    כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת יהיו לכל משפחה שתי מכוניות לפחות. סתם עוד דרך לדפוק את האזרח על הצ'ופר האדיר של רכבת רועשת ליד הבית
  • 2.
    אני 09/07/2020 11:28
    הגב לתגובה זו
    מבחינת המדינה שלנו כל רווח מעל פת לחם, תשלומי משכנתה וגן לילדים - כל רווח כזה שייך לה. אלא אם כן אתה מקושר/מושחת ו/או קרוב לצלחת (שבינינו שלושתם היינו הך..)
  • 1.
    לא מבין 09/07/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
    רק ישלמו עוד מס ועוד מס ועוד מס. בנוסף לכל אי הנוחות שתהיה להם במשך 20 שנה של בנייה. לא מבין איך הם מרוויחים מכל הסיפור
  • ניאו 09/07/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
    זה יהיה סיוט של 50 שנה, עדיף למכור כעת ולהתרחק
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

יהודה מורגנשטרן
צילום: ליאת מנדל

מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס"

מחירי הדירות שמספק הלמ"ס לא רלבנטיים; בחזרה לטעות ולרשלנות של הלמ"ס ובכמה באמת יורדים מחירי הדירות? 

צלי אהרון |

"הלמ"ס לא מודדת את מבצעי הקבלנים. כשמשקללים הטבות, הירידות של מכירות הדירות בפועל הן גדולות יותר ממה שמתפרסם, וכך זה יימשך" כך אמר  יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, בוועידת הנדל"ן של TheMarker - לתכני הוועידה.

אנחנו רוצים להגיד תודה למורגנשטרן. אנחנו צועקים את הבלוף של נתוני הלמ"ס כמעט שנה וחצי. הוא גיבה את הערכתנו בעבר, גם באוצר מגבים אותה, אבל הבעיה שהם לא עושים מעבר. חוסר המעש והאדישות הזאת, פוגעת מאוד ברוכשי הדירות. זה נחמד להיות על במה ולהאשים את הלמ"ס, אבל מה מורגנשטרן עשה כדי להילחם במדידה העקומה? כלום. 

נזכיר בקצרה במה מדובר: יש כמה בעיות במדידה של הלמ"ס. בעיה ראשונה היא שהנתונים מגיעים בדיליי של חודשיים וחצי. למה? ככה. זה נותן בטווח הזמן הזה לקבלנים להיערך, לתמרן, לתאם, לווסת. למשל - ב-15 בספטמבר נקבל מידע על החודשים יוני-יולי שזה בממוצע ה-1 ביולי. מרחק של חודשיים וחצי. זה מאוד בעייתי, כי מידע זמין ורלבנטי זה הבסיס לניתוח והבנת הנתונים. כאשר מידע מתפרסם בעיכוב של חודשיים וחצי זה מאפשר להשפיע על המחירים ולספק תמונה לא נכונה. מעבר לכך, זה פשוט הופך את המצב ללא רלבנטי. מה שווה המידע הזה אם הוא לא משמש את הציבור? 

הלמ"ס מדברים על ירידה של כ-1.4%, אנחנו בביזפורטל בודקים בשטח ומסבירים ומדגימים שהמחירים ירדו במעל 5% ויש מקומות שגם 10%.  האם מערכת ביזפורטל יודעת יותר טוב מהלמ"ס? האם ללמ"ס אין תקציבים על כל עשרות ומאות העובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין עובדים שיסדקו את נכונות ואמינות הנתונים? זאת בדיחה. זה מגזר ציבורי רדום, אדיש, והבעיה שזה הגוף שנחשב להכי מקצועי בתחום - הוא מוטה אקדמית, הוא מנתח ובוחן את המידע באופן סטטיסטי. משהו מאוד רקוב בממלכה של פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה. 

זה לא ייתכן שחברות ציבוריות-נסחרות מדווחות על רבעון שלם בעיכוב של עד חודשיי ופעמים רבות תוך חודש, וזה גם מאוחר ביחס לעולם שם תוך שבועות יש דוחות מורכבים, ונתונים שהם נתוני מאקרו מאוד חשובים והגישה אליהם ממש לא מסובכת, מדווחים באיחור. 

 הבעיה השנייה היא מדידת ההנחה במבצעים. מורגנשטרן הזכיר את המבצעים הגדולים למועדון חבר שמרוחים על כל איילון, הוא התכוון בעיקר לאאורה. אבל כל החברות עושות מבצעים כאלו ואחרים. המבצעים שהיו הכי פופולריים ובשל הנחיית בנק ישראל ירדו בהיקפים הם מבצעי ההנחות המימוניות.