עדיין אין רכבת קלה, וכבר חושבים על מטרו
מינהל התכנון השיק את תמ"א 70 - פיתוח המטרו במטרופולין תל אביב, אבל תכנון לחוד ומציאות לחוד - הדרך עוד ארוכה; מה כוללת תכנית התשתית הגדולה בישראל?
תכנית התשתית הגדולה בישראל יוצאת לדרך. המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה ברוב קולות הכנת תכנית מתאר למערכת המטרו בגוש דן, תמ"א 70, המקודמת במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) במינהל התכנון.
מטרת התכנית להגביר נסיעות בתחבורה הציבורית בהתאם ליעד האסטרטגי שנקבע במסמך המדיניות הארצי ל-250 עליות לתושב בשנה ובממוצע 40% נסיעות. משך העבודות צפוי להיארך כעשור, וכאמור, בשלב זה מדובר בתכנון בלבד.
במסגרת הפרויקט מתוכננים שלושה קווי מטרו באורך כולל של 140 ק"מ ו-105 תחנות המשרתות 23 רשויות מקומיות. תכנית התמ"א צפויה לכלול גם הוראות להכנת תכניות מקומיות במרחב התחנות כדוגמת עירוב שימושים במתחמי הדפו.
קווי המטרו הם חלק ממערכת להסעת המונים המתוכננת ונבנית בימים אלו במטרופולין תל אביב, באמצעות הרכבת הפרברית, הרכבת התחתית (מטרו), הרכבת הקלה ומערכת אוטובוסים רבי קיבולת בנתיבים ייעודיים (BRT - Bus Rapid Transit). זאת בנוסף למערך התחבורה הציבורית הקיים.
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"למערכת המטרו המקודמת פוטנציאל אדיר לפיתוח מקיים של הסביבה הבנויה. התחנות לאורך קווי המערכת, שהן בגדר משאב יקר, יכולות להפוך למוקדים של פעילות עירונית ולממש הלכה למעשה את מדיניות התכנון הארצית, המבקשת לעבות ולצופף את המרקם העירוני הקיים", כך נכתב בדברי ההסבר לתכנית.
תוואי הקווים נקבע לפי שלושה "מסדרונות ביקוש":
קו M1 בציר צפון דרום באורך כולל של 76 ק"מ ו-59 תחנות. הקו ישרת 12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, תל אביב, חולון, ראשל"צ, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד.
קו M2 בציר מזרח מערב באורך כולל של 23 ק"מ ו-23 תחנות. הקו ישרת 7 רשויות: חולון, ת"א, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל ופתח תקווה.
- אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בצפון כפר יונה; מה המחירים בעיר?
- מחירי הדירות יורדים: עמרם מוכרת יותר, אבל הרווחיות ירדה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
קו M3 בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת. אורכו כ-40 מ"ר והוא יכלול 24 תחנות. הקו ישרת 12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, תל אביב, גבעת שמואל, פתח תקווה, קרית אונו, רמת גן, אור יהודה, אזור, חולון, בת ים ושלוחה לנבת"ג.
מפת התכנית:
מקור: מינהל התכנון
בהתייחס לתכנית, אמרה דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון כי "ההתרחשות האורבנית בגוש דן הולכת לקרות סביב המטרו. התחנות בהן יהיה את הקישוריות בין מספר מערכות הסעת המונים- רכבת קלה, מטרו, רכבת כבדה, אוטובוסים, יהוו את העוגנים המרכזיים של מטרופולין תל אביב. כבר היום אנו מזהים את המקומות שהם ליבת ההתרחשות העירונית והמטרו יעצים זאת עוד יותר. בנוסף, אנו מזהים גם מקומות שהפיתוח טרם הגיע אליהם, שם אנחנו רוצים אינטנסיביות גדולה יותר ועירוב של שימושים- מגורים, תעסוקה, מסחר, מבני ציבור שיגיעו עם המטרו. התמ"א תקבע את עוצמות הפיתוח ולא ניתן יהיה לקבל את האינטנסיביות של זכויות הבנייה ללא קשר למטרו".
עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, מסר כי "התכנית למטרו היא תכנית חשובה, היקפית וראויה ויש לקדמה בהקדם. לשם כך הוקמה הות"ל, הועדה לתשתיות לאומיות, שהינה חלק מהמועצה הארצית. עם זאת, היתרון והחיסרון של הות"ל הינם שמדובר בערכאה אחת שבה הכל נולד וגם מאושר, אין היררכיה של ועדות. הדבר דומה לדיון בבית המשפט העליון, ללא שנבחן קודם בערכאות הנמוכות יותר. מכאן, שניהול הליך מעין זה במועצה הארצית לא מאפשר התנגדויות ובחינת תכנית בהיקף כזה גדול ובירור נקודתי ברמת החלקה.
הבעיה הגדולה ביותר, שבאה לידי ביטוי גם בתכניות שאושרו לרכבת הקלה בשנים האחרונות, היא שאין חובה לתת הודעות אישיות לבעלי הזכויות, כך שיש בעלי זכויות רבים מאד שאינם מודעים לכך שהמטרו צפוי לעבור על או מתחת לחלקותיהם, ועלולים לאחר את המועדים להגשת בקשה לתביעת פיצויים".
- 7.למה הוציאו את ראש העין מהקו התכלת? אפסים (ל"ת)אחד 29/04/2020 12:08הגב לתגובה זו
- 6.מחוז שלם זועק לתחצ 10/01/2020 12:23הגב לתגובה זוראשונים, עד מישהו במשרד התחבורהייבשו אותה, אח"כ ביטלו את הקו החום ועוד 20-30 שנים אולי אולי יהיה משהו דחוק ולא מספיק, כנראה שלא סופרים מאות אלפים ועוד כמה מאות אלפים שיצטופפו באזור בשנים הקרובות...
- 5.אמנון 09/01/2020 17:57הגב לתגובה זובשביל לחסוך סכום כסף היום. הם הפוכים פרוייקט יקר אך דרוש לכזה שלא לא ישיג את המטרה ויהפוך ללא רלוונטי תוך שנים ספורות.
- 4.לירון 09/01/2020 16:19הגב לתגובה זומי הלך לישון בעירייה ולא חשב על זה?
- 3.למה לא עשו את זה מלכתחילה במקום רכבת הקללה (ל"ת)מיקי 09/01/2020 08:43הגב לתגובה זו
- 2.מי שהיה שם 08/01/2020 18:40הגב לתגובה זוהם פשוט התנגדו למטרו, ועצרו את המהלך. כולם קודמו ואנחנו נשארנו עם רכבת קלה ולא מתאימה
- 1.דירה = קורת גג 08/01/2020 17:27הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- דירה=הוצאות 08/01/2020 18:13הגב לתגובה זויש איזה כתבה ואתר שאתה לא נמצא בו? אתה בכל מקום עם תגובה כזו, חבל על הביטים

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
