עסקאות מכונס נכסים: 8 דירות מוצעות עכשיו למכירה - 2 בת"א

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' נכסי מגורים בולטים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר | (1)

Bizportal ליקט באמצעות אתר יפעת מכרזים עשרה נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

תל אביב

ברחוב צוקרמן 14, בשכונת נווה אליעזר, מוצעת למכירה דירת 3 חדרים בקומה א'. מועד אחרון להגשה 31 בינואר. באותו הבניין, בקומה הרביעית, נמכרה בחודש יוני דירת 3 חדרים בשטח 70 מ"ר ב-912.5 אלף שקל.

בסמטת שלוש 27, בנווה צדק, מוצעת למכירה דירת 3.5 חדרים בשטח 149 מ"ר. מועד אחרון להגשה 15 בפברואר. ברחוב אלרואי 22 נמכר בספטמבר דופלקס 4 חדרים בשטח 135 מ"ר בכ-7 מיליון שקל.

פתח תקווה

ברחוב יצחק שדה 9, בשכונת רמת ורבר, מוצעת למכירה דירת 3 חדרים, בקומה ב'. מועד אחרון להגשה 1 בפברואר. ברחוב הפורצים 14 נמכרה ביולי דירת 3 חדרים בשטח 50 מ"ר, בקומה ראשונה, ב-1.2 מיליון שקל.

אור יהודה

ברחוב הדקל 13/54 מוצעת למכירה דירת פנטהאוז דו קומתית בקומות 14 ו-15 בשטח של כ-166 מ"ר. מועד אחרון להגשה 25 בינואר. באותו הרחוב מוצעת למכירה דירת גג בשטח 170 מ"ר, קומה 14 עם 70 מ"ר גג ב-2.95 מיליון שקל.

ראשון לציון

ברחוב אנילביץ 51/3 מוצעת למכירה דירת 5 חדרים. מועד אחרון להגשה 10 בפברואר. ברחוב הרב מינץ 1 נמכרה בחודש אוגוסט דירת 4.5 חדרים בשטח של 100 מ"ר ב-1.12 מיליון שקל.

שדרות

ברחוב חצב 2/28 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בשטח 107 מ"ר. מועד אחרון להגשה 25 בינואר. ברחוב משעול חשמונאים 1 נמכרה בחודש יוני דירת 4 חדרים בשטח 103 מ"ר ב-655 אלף שקל

קיראו עוד ב"נדל"ן"

קריית מלאכי

ברחוב חנה סנש 5 מוצע למכירה בית דו משפחתי בשטח 233 מ"ר. ברחוב הכלנית מוצע למכירה קוטג' 8 חדרים בשטח 230 מ"ר ב-1.95 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריה בר 15/01/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    7 מיליון ש״ח בנווה צדק ? הכל מתפורר שם
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.