אושר פינוי שדה התעופה באילת - מה צפוי להיבנות במתחם הענק?

הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה תוכנית ענק להקמת בתי מלון, דירות, מסילת ברזל ואטרקציות נופש במקום שדה התעופה באילת
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה אילת שדה תעופה

החלטה היסטורית: הוועדה המחוזית דרום אישרה השבוע כי שדה התעופה באילת יפונה, ובמקומו יוקמו מתחם מלונאות, נופש ואטרקציות תיירותיות משולבים במסחר עירוני ומגורים. בחלק מהשטח שיפונה תעבור מסילת הברזל החדשה לאילת ותוקם תחנת הרכבת.

על פי התוכנית, בשטח של 700 דונם תבנה רצועת מלונות חדשים לאורך דרך מספר 90 בהיקף של כ- 2,070 חדרים. כמו כן, תוקם רצועת מבני מגורים לאורך דרך מספר 2 בהיקף של כ-1,000 יחידות דיור למגורים באילת.

התוכנית של רשות מקרקעי ישראל תאפשר הסדרת רצועה למעבר מסילת הברזל ותחנת הרכבת המתוכננת מבאר שבע לאילת לתושבי ותיירי האזור.

מנהל רשות מקרקע ישראל בנצי ליברמן אמר כי: "אני מברך על החלטת הועדה, המקדמת משמעותית את פינוי השדה, עליו דובר במשך שנים רבות, אשר תביא למימוש תכנית רמ"י למגורים, תיירות ומלונאות שיתרמו במידה רבה לפיתוח העיר אילת".

המתחם שיוקם על שטח שדה התעופה כולל אטרקציות תיירותיות, מדרחוב תיירותי- מסחרי באורך 1,700 מ'. מתחם זה יחבר את שני חלקי העיר באילת, החלק הצפוני התיירותי לחלק המערבי של העיר. כך יתאפשר רצף אורבני רציף ושקט למשפחות ותיירים המבקרים באילת. בנוסף, מיועדים תאי שטח למבני ציבור על שטח של 24 דונם ושטחים ציבוריים פתוחים בשטח של כ- 275 דונם, בעיקר בחלק הדרומי של התכנית בקרבת חוף הים.

נציין שלא הרחק משם, צפון מזרחית לאזור המלונות, עתיד לקום נמל חדש ומרכז לוגיסטי שיתחבר בקו רכבת מטענים למרכז. פינוי הנמל הנוכחי יאפשר פיתוח אתרי תיירות בדרום העיר, צפו בסרטון:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא הבנתי בסרטוןמדובר על העתקת הנמליםהימיים ולא האווירי (ל"ת)
    אלעד 16/07/2014 20:43
    הגב לתגובה זו
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.