עסקת ענק בלונדון: טדי שגיא רכש את קמדן מרקט מקובו ב-2.3 מיליארד שקל

איש העסקים ישקיע במתחם התיירותי 1.5 מיליארד שקל. שגיא: "נממש את פוטנציאל המקום באמצעות טכנולוגיות חדשות"
לירן סהר |

לאחר משא ומתן שנמשך כשנה וחצי, רכשה קבוצת טדי שגיא את מתחם "קמדן מרקט" בלונדון, ביותר מ- 400 מיליון ליש"ט, מאנשי העסקים ריצ'ארד קרינג ובבו קובו. העסקה בוצעה באמצעות נאמנות המחזיקה את נכסי טדי שגיא.

ה"קמדן מרקט" נחשב לאחד המקומות התיירותיים בלונדון עם כ-40 מיליון מבקרים מדי שנה. המתחם כולל חנויות, גלריות אומנות ועתיקות ועסקים. המתחם הינו אחד האייקונים המובילים בעיר, והוא מושך אליו חברות טכנולוגיות וסטארט אפים רבים - כגון אתר מרכזי של גוגל המשתרע על שטח של 100,000 מ"ר, משרדים ראשיים של MTV בסמיכות ועוד.

בשנים האחרונות הפך האזור להאב של חדשנות טכנולוגית ופיתוח. בדומה ל"סיליקון אלי" במנהטן, שהפך למרכז של חברות סטארט אפ, מדיה וטכנולוגיה ביוניון סקוור ניו יורק, כך מהווה האזור מוקד משיכה לחברות סטארט אפ ויזמים, הנמצאים שם כבר לצד חברות מוכרות כגון גוגל, Viacom, MTV ואחרות.

בבו קובו החזיק מחצית מזכויות המתחם ב-20 השנים האחרונות, כאשר ריצ'רד קרינג, יחד עם משקיעים נוספים, נכנסו בשנת 2005 והחזיקו במחצית השניה.

"פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים"

טדי שגיא מסר: "בבו השקיע משאבים רבים בפיתוח הפרויקט בשנים האחרונות והצליח למצב את האזור כאחד מאזורי הבילוי והתיירות הנחשבים בלונדון ובעולם כולו. הוא השקיע שנים רבות באיתור ובבחירת הרוכש הנכון מבחינתו. אני מודה לו כי בחר בי כממשיך דרכו בפרויקט חשוב זה".

"אנו רואים בקמדן מרקט פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים. החזון שלנו הוא לממש את הפוטנציאל באמצעות טכנולוגיות חדישות אשר יאפשרו חוויה מתקדמת לדיירים, לבעלי החנויות ולמבקרים".

כיום מתחם קמדן מרקט דורש השקעות מיידיות. שגיא מתעתד להשקיע סכום נוסף של כ-200 מיליון ליש"ט בפיתוח האזור. לצד רענון המתחם הקיים, מתכנן שגיא להקים מתחם חדש, שצפוי להיות מוכן בתחילת 2018. המתחם החדש ישתרע על שטח של 55,000 מ"ר שיכלול כ- 15,000 מ"ר לצורכי מסחר (כ- 2,000 בתי עסק בנוסף ל- 1,000 הקיימים, כאשר 5,000 בתי עסק כבר נמצאים ברשימת המתנה), 170 יחידות דיור, 3 שטחים ציבוריים גדולים, מתחמי אומנות, מזון, בתי קפה ומסעדות ובית ספר יסודי שייבנה עד ספטמבר 2016.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."