ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה

השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

• הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
• אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בני ברק מוצאת את עצמה בלב מאבק חריג - והפעם, לא על תחבורה ציבורית, תקציבי חינוך או חרם על גוף מסוים, אלא סביב אחד האירועים הלא נעימים שחוותה הקהילה החרדתית בעיר: זימון דרמטי של רבנים בכירים לחקירה פלילית בגין מעורבות בפרשיות בנייה בלתי חוקית.הזימון, שבוצע על ידי הרשות לאכיפה במקרקעין, שהיא תחת סמכותו של השר - איתמר בן גביר, חוותה ביקורת רבה מצד מנהיגים בקהילה וביניהם חבר הכנסת משה גפני שטען כי מדובר בהליך דיקטטורי של רדיפה אחרי חרדים.

התגובה החריפה של גפני מגיעה לאחר האשמות שנשמעו מכיוון העירייה על אכיפה בררנית - ושלא ייתכן שיוציאו צווים להריסה של בתי כנסת ובנוסף יזמנו רבנים לחקירות - בזמן שלמסגדים ולכנסיות לא מתבצעות שום הפרעות.

מצד אחד, הביקושים לדיור בבני ברק הם אדירים - וכיום מתגוררים בה יותר מ-230 אלף תושבים. מצד שני, הביקושים אולי יוכלו להיענות בצורה אחרת? אולי הגיע הזמן לבנות לגובה או למצוא פתרונות חליפיים לבנייה שלא מתוכננת שיכולה לגרום לאסונות כבדים.

בנייה ללא גבולות

זימנו רבנים לחדרי החקירות

החקירה נגד עיריית בני ברק נפתחה כבר בקיץ 2023, לאחר שברשות לאכיפה במקרקעין הצטברו תלונות רבות על עבירות בנייה חמורות בעיר - ובעיקר על השתלטות שיטתית על שטחי ציבור. בין היתר, התגלו מקרים שבהם הוקמו בתי כנסת ומוסדות תורניים ללא היתר, לעיתים על גבי שטחים שיועדו מראש לתשתיות תחבורה.

 במשך זמן רב התמקדה האכיפה בבכירים לשעבר בעירייה - מהנדסים, מתכננים, ואחראים על אישורי הבנייה.

 כעת, לראשונה מזה זמן רב, צומצם הפער בין מה שקורה בשטח לבין מי שנחשב מורה הדרך הרוחני של הקהילה. זימון לחקירה של דמויות רבניות אינו דבר שקורה בדרך כלל.

שאלה נוספת

מאחורי העיסוק בבנייה הלא חוקית בבני ברק עולה שאלה רחבה יותר: האם המודלים הקיימים של תכנון עירוני בכלל מתאימים לעיר כמו בני ברק? מדובר בעיר עם אופי ייחודי וצפיפות מהגבוהות בארץ, קצב ילודה מהיר מאוד, ואוכלוסייה שמעדיפה להישאר יחד גם במחיר של עומס פיזי ותשתיתי.

במציאות כזו, קשה ליישם פתרונות תכנוניים רגילים, והדרישה ל"לעשות סדר" באמצעים משפטיים בלבד עלולה להחמיץ את הסיפור.

קיימת גם האופציה שבמקום להילחם בעובדות הקיימות, צריך לחשוב מחדש על המודל: לבחון אפשרות לתכנון מותאם לקהילה, עם פתרונות שמכירים במבנה החברתי והתרבותי של העיר. תכנון שיאפשר להסדיר שימושים קיימים במקום רק להרוס, לקדם בינוי צפוף אבל נגיש יותר, ולעודד מודלים של מגורים קהילתיים.

• הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
• דוכן הפלאפל פעל בשטח של בניין - "הבעלים מהלך אימים על הדיירים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה הפתרון?

עיר שאין לה תכנית מתאר עדכנית, שלא מצליחה לקדם פינוי־בינוי משמעותי, ושבה אין מענה לצרכים של משפחות צעירות שמתרבות בקצב כפול מהממוצע הארצי - תמצא דרכים לא פורמליות כדי להתקיים. כעת, יהיה מעניין לראות איך יתפתחו הדברים ולאן ילכו מכאן - אולי הסכמה מסוימת של רבנים להכיר במעלית השבת תגרום לכך שיוכלו לבנות יותר לגובה בעיר ולכך שגם יכנסו פרויקטים של פינוי בינוי - מה שהיום לא מתאפשר בשל מגבלת המעליות.

ומה לגבי המשקיעים?