עסקת ענק בלונדון: טדי שגיא רכש את קמדן מרקט מקובו ב-2.3 מיליארד שקל

איש העסקים ישקיע במתחם התיירותי 1.5 מיליארד שקל. שגיא: "נממש את פוטנציאל המקום באמצעות טכנולוגיות חדשות"
לירן סהר |

לאחר משא ומתן שנמשך כשנה וחצי, רכשה קבוצת טדי שגיא את מתחם "קמדן מרקט" בלונדון, ביותר מ- 400 מיליון ליש"ט, מאנשי העסקים ריצ'ארד קרינג ובבו קובו. העסקה בוצעה באמצעות נאמנות המחזיקה את נכסי טדי שגיא.

ה"קמדן מרקט" נחשב לאחד המקומות התיירותיים בלונדון עם כ-40 מיליון מבקרים מדי שנה. המתחם כולל חנויות, גלריות אומנות ועתיקות ועסקים. המתחם הינו אחד האייקונים המובילים בעיר, והוא מושך אליו חברות טכנולוגיות וסטארט אפים רבים - כגון אתר מרכזי של גוגל המשתרע על שטח של 100,000 מ"ר, משרדים ראשיים של MTV בסמיכות ועוד.

בשנים האחרונות הפך האזור להאב של חדשנות טכנולוגית ופיתוח. בדומה ל"סיליקון אלי" במנהטן, שהפך למרכז של חברות סטארט אפ, מדיה וטכנולוגיה ביוניון סקוור ניו יורק, כך מהווה האזור מוקד משיכה לחברות סטארט אפ ויזמים, הנמצאים שם כבר לצד חברות מוכרות כגון גוגל, Viacom, MTV ואחרות.

בבו קובו החזיק מחצית מזכויות המתחם ב-20 השנים האחרונות, כאשר ריצ'רד קרינג, יחד עם משקיעים נוספים, נכנסו בשנת 2005 והחזיקו במחצית השניה.

"פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים"

טדי שגיא מסר: "בבו השקיע משאבים רבים בפיתוח הפרויקט בשנים האחרונות והצליח למצב את האזור כאחד מאזורי הבילוי והתיירות הנחשבים בלונדון ובעולם כולו. הוא השקיע שנים רבות באיתור ובבחירת הרוכש הנכון מבחינתו. אני מודה לו כי בחר בי כממשיך דרכו בפרויקט חשוב זה".

"אנו רואים בקמדן מרקט פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים. החזון שלנו הוא לממש את הפוטנציאל באמצעות טכנולוגיות חדישות אשר יאפשרו חוויה מתקדמת לדיירים, לבעלי החנויות ולמבקרים".

כיום מתחם קמדן מרקט דורש השקעות מיידיות. שגיא מתעתד להשקיע סכום נוסף של כ-200 מיליון ליש"ט בפיתוח האזור. לצד רענון המתחם הקיים, מתכנן שגיא להקים מתחם חדש, שצפוי להיות מוכן בתחילת 2018. המתחם החדש ישתרע על שטח של 55,000 מ"ר שיכלול כ- 15,000 מ"ר לצורכי מסחר (כ- 2,000 בתי עסק בנוסף ל- 1,000 הקיימים, כאשר 5,000 בתי עסק כבר נמצאים ברשימת המתנה), 170 יחידות דיור, 3 שטחים ציבוריים גדולים, מתחמי אומנות, מזון, בתי קפה ומסעדות ובית ספר יסודי שייבנה עד ספטמבר 2016.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.