עסקת ענק בלונדון: טדי שגיא רכש את קמדן מרקט מקובו ב-2.3 מיליארד שקל
לאחר משא ומתן שנמשך כשנה וחצי, רכשה קבוצת טדי שגיא את מתחם "קמדן מרקט" בלונדון, ביותר מ- 400 מיליון ליש"ט, מאנשי העסקים ריצ'ארד קרינג ובבו קובו. העסקה בוצעה באמצעות נאמנות המחזיקה את נכסי טדי שגיא.
ה"קמדן מרקט" נחשב לאחד המקומות התיירותיים בלונדון עם כ-40 מיליון מבקרים מדי שנה. המתחם כולל חנויות, גלריות אומנות ועתיקות ועסקים. המתחם הינו אחד האייקונים המובילים בעיר, והוא מושך אליו חברות טכנולוגיות וסטארט אפים רבים - כגון אתר מרכזי של גוגל המשתרע על שטח של 100,000 מ"ר, משרדים ראשיים של MTV בסמיכות ועוד.
בשנים האחרונות הפך האזור להאב של חדשנות טכנולוגית ופיתוח. בדומה ל"סיליקון אלי" במנהטן, שהפך למרכז של חברות סטארט אפ, מדיה וטכנולוגיה ביוניון סקוור ניו יורק, כך מהווה האזור מוקד משיכה לחברות סטארט אפ ויזמים, הנמצאים שם כבר לצד חברות מוכרות כגון גוגל, Viacom, MTV ואחרות.
בבו קובו החזיק מחצית מזכויות המתחם ב-20 השנים האחרונות, כאשר ריצ'רד קרינג, יחד עם משקיעים נוספים, נכנסו בשנת 2005 והחזיקו במחצית השניה.
"פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים"
טדי שגיא מסר: "בבו השקיע משאבים רבים בפיתוח הפרויקט בשנים האחרונות והצליח למצב את האזור כאחד מאזורי הבילוי והתיירות הנחשבים בלונדון ובעולם כולו. הוא השקיע שנים רבות באיתור ובבחירת הרוכש הנכון מבחינתו. אני מודה לו כי בחר בי כממשיך דרכו בפרויקט חשוב זה".
"אנו רואים בקמדן מרקט פוטנציאל תיירותי ועסקי מדהים. החזון שלנו הוא לממש את הפוטנציאל באמצעות טכנולוגיות חדישות אשר יאפשרו חוויה מתקדמת לדיירים, לבעלי החנויות ולמבקרים".
כיום מתחם קמדן מרקט דורש השקעות מיידיות. שגיא מתעתד להשקיע סכום נוסף של כ-200 מיליון ליש"ט בפיתוח האזור. לצד רענון המתחם הקיים, מתכנן שגיא להקים מתחם חדש, שצפוי להיות מוכן בתחילת 2018. המתחם החדש ישתרע על שטח של 55,000 מ"ר שיכלול כ- 15,000 מ"ר לצורכי מסחר (כ- 2,000 בתי עסק בנוסף ל- 1,000 הקיימים, כאשר 5,000 בתי עסק כבר נמצאים ברשימת המתנה), 170 יחידות דיור, 3 שטחים ציבוריים גדולים, מתחמי אומנות, מזון, בתי קפה ומסעדות ובית ספר יסודי שייבנה עד ספטמבר 2016.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
