8,400 דירות חדשות ברחובות; איך זה ישפיע על מחירי הדירות בעיר?
לאחר 9 ערעורים והגעה לבג"ץ - התכנית הגדולה ברחובות מאושרת וצפויה לקום שכונה חדשה. מה המחירים בעיר, סיפורה של דירה ואיך הקמת השכונה תשפיע על רמות המחירים בעיר המדע והתרבות?
אחרי יותר מעשור של עיכובים, התנגדויות ודיונים משפטיים, הוסר המכשול האחרון בדרך להקמת אחת השכונות הגדולות באזור: הרובע המזרחי ברחובות. בית המשפט העליון דחה סופית את כל הערעורים שהוגשו נגד התוכנית, מה שסולל את הדרך לבניית 8,400 דירות חדשות, לצד שטחי תעסוקה,
מסחר, מוסדות ציבור ופארקים.
התוכנית חולשת על שטח של 2,200 דונם במזרח רחובות, בין כביש 40 למכון ויצמן, ועתידה להוות 'מתיחת פנים' לאזור. היא כוללת 670 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, 500 אלף מ"ר של פארקים וגינות ציבוריות ו-200 אלף מ"ר המיועדים למוסדות ציבור. בנוסף, יוקמו מסוף תחבורה מתקדם ובית עלמין נוסף. השכונה תתאפיין בצפיפות ממוצעת של 28 יחידות דיור לדונם.
כעת, לאחר שנדחו כל הערעורים וקיימת וודאות, נשאלת השאלה – איך זה ישפיע על שוק הנדל"ן ברחובות? האם מחירי הדיור
ירדו סוף-סוף, או שהביקוש הגבוה ימשיך להכתיב את הקצב?
רמות המחירים ברחובות
עם מחיר ממוצע של קרוב ל-26 אלף שקל למטר, העיר מציעה דירות בסכומים שנעים בין 1.8-3.2 מיליון שקל. הממוצע לכלל החדרים (3,4, ו-5) עומד על 2.44 מיליון שקל, ותשואת השכירות בעיר בממוצע היא 2.41% בשנה. כלומר, מנקודת מבט של משקיע: כאשר הוא יגיע לבחון את תשואת השכירות, דירה ממוצעת תעמוד על כ-2.5 מיליון שקל ותשואת השכירות שהוא יקבל תהיה כ-60 אלף שקל. אמנם השכירות שתתקבל היא לא מה שהמשקיע מחפש - ככל הנראה מכיוון שהוא יתן משקל רב יותר לעליית הערך שהוא יקווה שתגיע בהמשך, אבל זה תמיד נחמד לקבל תשואה שוטפת על הנכס ובדרך כלל גם אם יש משכנתא אז התשואה משלמת את ההלוואה בזמן שהוא צופה את עליות מחירי הדירות בהמשך.
- דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
- מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה של 15% בשנה
ברחוב ההסתדרות 28 שבשכונת אושיות - נמכרה דירה לאחרונה שהחליפה 3 ידיים בין השנים 2008-2025. מדובר על דירת 2.5 חדרים בשטח של כ-40 מ"ר בקומה השנייה, הדירה נמכרה לאחרונה בחודש שעבר בסכום של 1.6 מיליון שקל לאחר שנרכשה בידי המוכר בשנת 2014 בתמורה ל-735 אלף שקל. אבל יש עוד היסטוריה לדירה הזו - המוכר של שנת 2014, קנה את הדירה 6 שנים קודם לכן, באפריל 2008, כאשר אז הוא קנה את הדירה ב-152 אלף שקל בלבד. מה שמשקף תשואה לאורך השנים של 15% בשנה. זה מרשים.
עסקאות אחרונות בעיר
ברחוב הר הצופים 33, נמכרה דירה לאחרונה בשטח של כמאה מ"ר, 4 חדרים בקומה השלישית בסכום של 2.4 מיליון שקל. זאת לאחר שנרכשה על ידי המוכר בשנת 2019 בתמורה ל-1.78 מיליון שקל. מבטא תשואה של כ-35% ב5 שנים.
ברחוב אברבנאל 41, נמכרה דירה לאחרונה בשטח של כ-80 מ"ר, 4 חדרים בקומה השנייה בסכום של 1.85 מיליון שקל. זאת לאחר שנרכשה בשנת 2010 בתמורה ל- 690 אלף שקל מבטא תשואה של כ-170% ב15 שנים.
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
ברחוב יצחק יעקובי 2, נמכרה דירה לאחרונה בשטח של כ-97 מ"ר, 4 חדרים בקומה הרביעית בסכום של 2.25 מיליון שקל. זאת לאחר שנרכשה בשנת 2020 בתמורה ל-1.7 מיליון שקל. מבטא תשואה של כ-31% ב-4.5 שנים.
- 1.אנטרוורונימי 08/02/2025 23:06הגב לתגובה זובמקום להשקיע בהתחדשות עירונית. תושבי רחובות מודים לכם על עוד אזור צפוף
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
