הדולר היציג נקבע בעליה קלה: "רמת ה-4.12 שקלים לדולר מהווה תמיכה קריטית"

כך אומרת ליאונור טרקיאלטאוב, מנהלת מחלקת מט"ח באיי.בי.איי. הדולר היציג נקבע על 4.144 שקלים
שהם לוי |

השקל נסחר במשך מרבית היום ביציבות עם נטיה קל להחלשות מול הדולר לאחר ההתחזקות שרשם אתמול המטבע הישראלי בשעות המסחר האחרונות. בעולם נסחר השטר האמריקני במגמה מעורבת, יציב מול האירו ומתחזק מול היין היפני עקב הירידה בסלידה מסיכון שנמשכת לאור גל העליות שנרשם בוול סטריט במהלך ימי המסחר האחרונים.

יחד עם זאת נזכיר, כי אתמול שברו המדדים בוול סטריט רצף של חמישה ימי מסחר חיוביים מאוד. החוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט מורים לפי שעה על עליות שערים עם פתיחת המסחר, עובדה שתומכת בהיחלשות השטר הירוק למול המטבעות העיקריים.

בשיחה עם bizportal אומרת ליאונור טרקיאלטאוב, מנהלת מחלקת מט"ח באיי.בי.איי., כי "אני עדיין מסתכלת על מה שקורה במשק שלנו וקשה לי לראות שהשקל הופך להיות אטרקטיבי להשקעה. יש איזשהי רגיעה בעיקר בגלל מה שקורה בעולם. אני מהפסימיים עדיין. המשבר הרבה יותר חמור ממה שאנחנו חושבים, גם המשבר הריאלי וגם המשבר באמון".

"הבנקים המרכזיים יצירתיים לגמרי עם הכלים החדשים שהם מפעילים וגם בבנק ישראל לא יושבים בשקט. רמת ה-4.12 שקלים היא משמעותית. אם היא תישבר למטה אז הדולר עשוי לרדת ל-3.92 שקל אולם בינתיים לא שיניתי את דעתי, כלומר הדולר צפוי להמשיך להתחזק והרמה המשמעותית הבאה היא 4.37 שקלים".

הכלכלן הראשי של הראל פיננסים, מיכאל שראל, אומר בסקירה שפרסם היום (ג') כי "בעקבות המדד הנמוך יוכל בנק ישראל להמשיך בהרחבה המוניטרית, הכוללת הגדלת כמות הכסף ותמיכה בפיחות של השקל". שראל מוסיף כי "במידה ולא יחול פיחות משמעותי בשקל בשבועות הקרובים, ועל רקע נתוני היצוא המאוד מאכזבים שפורסמו בתקופה האחרונה, יתכן מאד שהבנק יחליט להמשיך ברכישת המט"ח גם כאשר גובה היתרות תעלה על רף ה- 44 מיליארד דולר".

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את הדולר היציג על 4.144 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.42% לרמה של 5.36 שקלים. בעולם נסחר האירו מול השטר האמריקני תמורת 1.2977 דולר לאירו והיין היפני נחלש ב-0.58% לרמה של 98.73 יין לדולר.

באחרונה, המטבע האמריקאי צבר פופולאריות בקרב המשקיעים. אלה קונים את השטר הירוק כמפלט בטוח לאי-הוודאות בשווקים הפיננסים והסקטור הבנקאי. בשבוע האחרון לאחר שהסנטימנט בשווקים השתנה מעט לאור נתונים מעודדים מהזירה הגלובלית, המדדים המובילים בעולם החלו לעלות ואיתם גם הסלידה מסיכון קטנה, מה שהביאה לירידת האטרקטיביות של הדולר בעיני המשקיעים.

השקל שמר על כוחו גם אמש, כאשר המשך היחלשותו של השטר הירוק מורגשת מאוד בזירה המקומית. המטבע הישראלי ממשיך בראלי זה ארבע ימים ברציפות אל מול הדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.