הדולר מעל 4.07: "הסיכון באפיק הדולרי גדל ובכלל הסיכון בהשקעה בסל מטבעות מצומצם"

כך מעריכים בכלל פיננסים. ברקע להתחזקות הדולר היום הצפי להורדת הריבית במשק
איריס בר טל |

הדולר התחזק היום מול השקל, כשברקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שפורסם אתמול בערב וירד בשיעור של כחצי אחוז. על פי ההערכות בשוק, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר יוריד את הריבית במשק בשיעור של כחצי אחוז, מה שעשוי לתמוך בהמשך התחזקות הדולר מול השקל.

יצויין כי בשבוע שעבר התחזק הדולר בשיעור של 0.8% מול השקל, על רקע התחזקותן בשוקי המט"ח העולמיים. מחדר המסחר של איזי פורקס נמסר: " פרסומים של בנק ישראל בדבר התכווצותו של המשק המקומי לא מאפשרים לעת עתה לשקל להתחזק מכיוון שהם גוררים אחריהם הערכות שהנגיד יאלץ להפחית את הריבית השקלית לקראת סוף החודש".

"בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להמשך התחזקותו, תוך שיושפע מנתוני המאקרו החדשים שיפורסמו השבוע בגוש האורו (מדד אמון הצרכנים) ובארה"ב (במיוחד התחלות הבנייה והאינפלציה בחודש ינואר). באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008"תימשך. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בשוויו על פי שוויון כוח הקנייה, צמצום נמשך בגירעונות הסחר האמריקניים ורמת חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים", מציינים כלכלני בנק לאומי.

הדולר התחזק היום בשיעור של 0.717% מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 4.0740 שקלים, ולעומתו האירו נחלש מול השקל בשיעור של 0.496% ושערו היציג נקבע ברמה של 5.1978 שקלים. בעולם מתחזק הדולר מול האירו בשיעור של 0.16% , נחלש מול הליש"ט בשיעור של 0.39%, ונסחר ללא שינוי מול היין.

"נראה ששער של 4 שקלים לדולר נתפס בישראל כשער בריא יחסית ונתפס כעוגן פסיכולוגי הן על ידי סוחרי מט"ח והן על ידי היצואנים. להערכתנו הסיכון באפיק הדולרי גדל ובכלל הסיכון בהשקעה בסל מטבעות מצומצם. הפעולות האגרסיביות ברחבי העולם אינן מאוזנות ועלולות להביא לפערים גדולים בין מטבעות. דוגמא לכך ניתן לראות היום בהתחזקותו של היין לעומת היחלשותה החדה של הליש"ט", מציין אמיר כהנוביץ, אסטרטג המאקרו של כלל פיננסים.

עוד מציין כהנוביץ, כי אמירתו של הפד שהדולר נסחר פחות או יותר בטווח הגיוני ביחס למטבעות האחרים, משקפת מצד אחד את האינטרס שלו לשמור על דולר חלש כדי לעודד את הייצוא האמריקני ולמתן את הלחצים הדפלציונים של ירידת מחירי הבתים, אך מצד שני, את האינטרס למנוע תנודתיות גדולה במטבע כדי למנוע אי ודאות.

השבוע יתמקדו הסוחרים בנתוני האינפלציה בארה"ב ובריטניה בניסיון לקבל רמזים נוספים לגבי המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה במדינות אלו.

היום אמור נגיד גוש האירו, טרישה לנאום בפני הפרלמנט האירופאי בבריסל בנושא המשבר בגוש האירו ונשיא הפד, ברננקי ינאם ביום רביעי בוועדת עיתונאים בוושינגטון וצפוי גם לענות על שאלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?