השקעה
צילום: MayoFi on Unsplash
קרנות נאמנות

הנאסד"ק מעל 14,000 נקודות -האם הוא יעצור ואיך משקיעים במדד?

שיא רודף שיא - הנאסד"ק זינק 100% מאז השפל של מארס 2020; מה מניע את מדד הטכנולוגיה ודרך איזה קרנות להיחשף למדד?
מערכת ביזפורטל |

שנת 2020 היתה השנה של מניות הטכנולוגיה. הקורונה העצימה את החשיבות של הדיגיטל, הגבירה את השימוש ברשת והזניקה את המניות בתחום. אבל, מאז ומתמיד מניות הטכנולוגיה סיפקו תשואה עודפת. מדד הנאסד"ק על פני תקופה ארוכה מכה את המדדים האחרים בוול סטריט. זה מתבקש - ככל שהסיכון שהמשקיעים לוקחים גדול יותר, ומניות הטכנולוגיה מסוכנות יותר, כך ה"פיצוי" הנדרש (התשואה) גבוה יותר.  

אז 2020 היתה מדהימה למדד הנאסד"ק, אבל היא לא השנה היחידה. השאלה מה יהיה בהמשך? האם תהיה הפוגה, אחרי הכל המדד עלה מאז השפל של מארס ב-100% במשך 10 חודשים בלבד. 

מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

אולי כן, נראה שהפוגה נדרשת, אבל הסיבות המרכזיות לעלייה בטווח הארוך, כנראה עדיין כאן. בעתיד הנראה לעין. הסיבה הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים

הסיבה השנייה היא הריכוזיות של המדד. 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40% ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיק תנודה של 5 חברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. מדובר בחברות שמאופיינות בשאיפה לחדשנות, כאשר הן מנצלות את יתרון הגודל שלהן על שאר המתחרות. 

הסיבה האחרונה ואולי החשובה ביותר היא הכסף הזול שמציף את השווקים. הכסף הזול לא צפוי לעזוב את השווקים בטווח הקרוב, וכשאין אלטרנטיבות השקעה (ריבית אפס) אז הר הכסף שעובר להשקעות במניות רק גדל. הכספים שעוברים מהאפיקים הסולידיים מייצרים תשואות במניות ובינתיים לא נראה שיש משהו שיכול לעצור את זה.

אז יש סיכונים לא מעטים - אינפלציה, עלייה בריבית, אבל בטוח האורך, המהפכה הטכנולוגית מניעה את החברות הטכנולוגיות לשבירת שיאים והמניות בהתאמה עולות.

איך משקיעים בנאסד"ק?

למשקיעים יש כמה דרכים להיחשף לנאסד"ק. אפשר להיחשף למניות ספציפיות אבל זה מסוכן, ואפשר להיחשף למדד עצמו - הפיזור גבוה, הסיכון נמוך יותר. בפועל, למשקיעים ישראליים יש שתי אפשרויות השקעה - קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות הסל מתאימות יותר למשקיעים מוסדיים וקרנות מחקות מתאימות למשקיעים פרטיים. קרנות סל נסחרות כמו מניות, אבל הן לא בהכרח מבטאות את השווי ההוגן בעת העסקה. בקרנות מחקות אין סחירות יומית, אבל אפשר לממש בכל יום והמחיר הוא השווי ההוגן של הקרן.

 

תשואת קרנות מחקות בשנה האחרונה:

קרנות המחקות, חשוב להדגיש מחויבות לעשות את מירב המאמצים כדי להשיג את תשואת המדד, אבל הן לא מחויבות להשיג את המדד. הפערים עלולות לנבוע ממספר גורמים - הפרשי מט"ח, עמלות בעת קנייה ומכירה וגלגול של תיקי המדדים. גוף גדול נהנה מיתרון לגודל ועשוי לחסוך בעלויות השוטפות, מה שיתבטא בתשואה טובה יותר למשקיעים.  כמו כן, יש חשיבות כמובן לניהול השוטף.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

אז אף אחד לא נביא ולא יבטיח לכם שהנאסד"ק ימשיך לעלות, אבל אם אתם רוצים להשקיע בנאסד"ק הקרנות המחקות הן אופציה טובה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.