הנאסד"ק מעל 14,000 נקודות -האם הוא יעצור ואיך משקיעים במדד?
שנת 2020 היתה השנה של מניות הטכנולוגיה. הקורונה העצימה את החשיבות של הדיגיטל, הגבירה את השימוש ברשת והזניקה את המניות בתחום. אבל, מאז ומתמיד מניות הטכנולוגיה סיפקו תשואה עודפת. מדד הנאסד"ק על פני תקופה ארוכה מכה את המדדים האחרים בוול סטריט. זה מתבקש - ככל שהסיכון שהמשקיעים לוקחים גדול יותר, ומניות הטכנולוגיה מסוכנות יותר, כך ה"פיצוי" הנדרש (התשואה) גבוה יותר.
אז 2020 היתה מדהימה למדד הנאסד"ק, אבל היא לא השנה היחידה. השאלה מה יהיה בהמשך? האם תהיה הפוגה, אחרי הכל המדד עלה מאז השפל של מארס ב-100% במשך 10 חודשים בלבד.
מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל
אולי כן, נראה שהפוגה נדרשת, אבל הסיבות המרכזיות לעלייה בטווח הארוך, כנראה עדיין כאן. בעתיד הנראה לעין. הסיבה הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים
הסיבה השנייה היא הריכוזיות של המדד. 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40% ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיק תנודה של 5 חברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. מדובר בחברות שמאופיינות בשאיפה לחדשנות, כאשר הן מנצלות את יתרון הגודל שלהן על שאר המתחרות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה האחרונה ואולי החשובה ביותר היא הכסף הזול שמציף את השווקים. הכסף הזול לא צפוי לעזוב את השווקים בטווח הקרוב, וכשאין אלטרנטיבות השקעה (ריבית אפס) אז הר הכסף שעובר להשקעות במניות רק גדל. הכספים שעוברים מהאפיקים הסולידיים מייצרים תשואות במניות ובינתיים לא נראה שיש משהו שיכול לעצור את זה.
אז יש סיכונים לא מעטים - אינפלציה, עלייה בריבית, אבל בטוח האורך, המהפכה הטכנולוגית מניעה את החברות הטכנולוגיות לשבירת שיאים והמניות בהתאמה עולות.
איך משקיעים בנאסד"ק?
למשקיעים יש כמה דרכים להיחשף לנאסד"ק. אפשר להיחשף למניות ספציפיות אבל זה מסוכן, ואפשר להיחשף למדד עצמו - הפיזור גבוה, הסיכון נמוך יותר. בפועל, למשקיעים ישראליים יש שתי אפשרויות השקעה - קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות הסל מתאימות יותר למשקיעים מוסדיים וקרנות מחקות מתאימות למשקיעים פרטיים. קרנות סל נסחרות כמו מניות, אבל הן לא בהכרח מבטאות את השווי ההוגן בעת העסקה. בקרנות מחקות אין סחירות יומית, אבל אפשר לממש בכל יום והמחיר הוא השווי ההוגן של הקרן.
תשואת קרנות מחקות בשנה האחרונה:
קרנות המחקות, חשוב להדגיש מחויבות לעשות את מירב המאמצים כדי להשיג את תשואת המדד, אבל הן לא מחויבות להשיג את המדד. הפערים עלולות לנבוע ממספר גורמים - הפרשי מט"ח, עמלות בעת קנייה ומכירה וגלגול של תיקי המדדים. גוף גדול נהנה מיתרון לגודל ועשוי לחסוך בעלויות השוטפות, מה שיתבטא בתשואה טובה יותר למשקיעים. כמו כן, יש חשיבות כמובן לניהול השוטף.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
אז אף אחד לא נביא ולא יבטיח לכם שהנאסד"ק ימשיך לעלות, אבל אם אתם רוצים להשקיע בנאסד"ק הקרנות המחקות הן אופציה טובה.

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
