קובי שגב
צילום: נופר חסון הנלדמן
בין השורות

למה אני מתלהב מלהב? רכישת תחנות הדלק תתברר כעסקה נהדרת

להב רכשה את דלק ישראל במחיר הזדמנותי; הכוונה היא לפצל אותה, להבריא אותה ולהנפיק את היחידות שלה; מניית להב כבר עלתה, אבל שווי של מיליארד שקל הוא לא משוכה גבוהה מדי
קובי שגב | (20)
נושאים בכתבה אבי לוי להב

בעת העתיקה עסקו מוחות רבים באתגר להפוך מתכות פשוטות לזהב. בשוק ההון המודרני, אנו נתקלים במקרים לא מעטים, בהם לוקחים עסק פשוט ומבצעים בו טרנספורמציה והופכים אותו לנוצץ בעיני המשקיעים.

מחשבות על אלכימיה עולות בנו שאנו רואים את התוכניות הנרקמות בדלק ישראל ובפז. חברות העוסקות בתחנות תדלוק מעולם לא גרמו להתלהבות המשקיעים, שהרי מספר תחנות התדלוק בארץ די מוגבל ואילו חנויות הנוחות, נבדלות בעיקר בצבע הלוגו שלהן. מאחר שפוטנציאל הצמיחה מוגבל, לאור העובדה שישראל כבר משובצת במאות תחנות תדלוק, הצפת הערך צפויה להגיע ממקום פחות צפוי – פיצול.

בדרך כלל, מיזוג נחשב כמביא להצפת ערך, בשל סינרגיה, תהליכי התייעלות ויתרון לגודל, המשפרים את העסק הממוזג. מיזוג מתאים יותר לחברות המתומחרות במחיר מלא. בחברות הנמצאות בתמחור חסר, דווקא הפיצול הוא זה שיכול להביא להבנה נכונה יותר של כל חלק בנפרד ושווי סך החלקים, יהיה גבוה מהשלם. ההיגיון הכלכלי מאחורי פיצול, נובע לרוב, מחברות בעלות מספר פעילויות, אשר אחת מהן או יותר נתפסת כלא יציבה/ פחות טובה. במקרה זה הפעילות ה"לא יציבה" מקרינה על החברה בכללותה ומדביקה אותה בחשדנות של אנליסטים. כאשר תחומי הפעילות מופרדים, ניתן לתמחר במחיר מלא את הפעילויות היציבות ולנקוט משנה זהירות רק בתמחור הפעילות התנודתית.

היישום הקלאסי של הצפת ערך באמצעות פיצול, בוצע בהצלחה מסחררת בחברת המלונות המפורסמת הילטון. הילטון, ניהלה אלפי בתי מלון בעצמה, עד שהחליטה לפצל את עצמה לשלושה רכיבים: חברת נדל"ן, חברת תפעול וחברת זיכיון. היא לקחה את המלונות עצמם (קרקע ומבנה) ויצרה הסכמי שכירות עם חברת התפעול המפעילה את המלון. חברת התפעול שילמה דמי שכירות קבועים לחברת הנדל"ן, ללא קשר לכמות המבקרים ומחיר החדר. בדרך זו הופרדה הפעילות המסוכנת של תפוסת החדרים מפעילות הנדל"ן שקיבלה תמחור מלא. חברת הזיכיון, אפשרה למלונות שרצו בכך, לתלות על הגג שלהם שלט "הילטון" וזאת תמורה ל-4% מהמחזור השנתי. כדי לשמור על חוזקת המותג, הילטון שלחה אחת לתקופה, לקוח סמוי בעלות זניחה כדי לבדוק את הזכיינים. גם חברת הזיכיון, הינה פעילות יציבה, המקבלת מהמשקיעים תמחור אוהד. בדרך הזו, סך שלושת הפעילויות של הילטון, עלו על השלם. נציין שבשל הצלחתה של הילטון לקבל מחיר מלא על נכסי הנדל"ן, היא כיום כמעט ואינה מחזיקה בנדל"ן מאחר שכמעט הכל מומש ברווח משמעותי.

עסקת מכירת דלק ישראל ללהב

וירוס ה-Covid19 הביא לירידה אגרסיבית במחיר הנפט, שבשיאו הגיע אף למחיר שלילי. הצורך המידי של דלק קבוצה 0% , בירידת מינוף דווקא בשיאו של משבר, הביא אותה למכור 70% מדלק ישראל ל להב -2.88% ואורי מנצור. שווי דלק בעסקה נקבע על 750 מיליון שקל. ניתן להניח שעסקה תחת הלחץ בו הייתה נתונה קבוצת דלק, הביאה עימה מחיר הזדמנותי לרוכשים. קברניטי להב, פרשו את תוכנית הפיצול שלהם בראיונות לעיתונות ומשם אנו למדים כיצד בכוונתם להציף ערך בחברת דלק ישראל.

 

המודל של הילטון מתאים גם לדלק ישראל

בדומה להילטון, גם כאן, הרציונל הוא להפריד בין הנדל"ן לפעילות התפעולית. חברת הנדל"ן תחתום על הסכמי שכירות ארוכי טווח עם החברה התפעולית של דלק ישראל. חברת הנדל"ן תהנה משכ"ד יציב, אשר ישולם ע"י חברה תזרימית מאוד, שהרי לקופתה זורמים כספי הנהגים המתדלקים.

חברת הנדל"ן של דלק ישראל צפויה להיות מושוות לחברות נדל"ו מניב אחרות בשוק, בעלות הכנסות דומות. החברה צפויה למנות לעצמה מנכ"ל מתמחה בנדל"ן, שיתרכז בהגדלת זכויות הבניה והמסחר בתחנות, ינסה להשיג זכויות למגורים, יביא לשיפור בדמי השכירות של חנויות אחרות השוכרות במתחם וכיו"ב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לחברה התפעולית, כבר מונה כמנכ"ל, יורם איל, שסיים שני עשורים בפז, ולו זכויות רבות בהצלחת המותג Yellow. משימתו תהיה שיפור הפעילות של "מנטה" וקפה ג'ו. בשנת 2019 עמד מחזור המכירות של כ 200 חנויות "מנטה" על קרוב ל-600 מיליון שקל, בעוד אצל המתחרה פז, 241 חנויות yellow מכרו כ-950 מיליון שקל באותה תקופה. נתוני 2019 מראים שיש מקום לגידול במכירות "מנטה", שיפור בתנאי הסחר בחברה התפעולית יכול לייצר מיליוני שקלים נוספים לשורה התחתונה.

 

הצפת הערך הפעם במספרים

לאור הערכתנו, שדלק ישראל נושאת על גבה חוב פיננסי של כ-650 מיליון שקל ולאור שווי החברה כפי שהשתקף בעסקה כאמור - 750 מיליון שקל, הרי ששווי נכסי החברה (EV Enterprise Value) עומד על 1.4 מיליארד שקל. דלק ישראל הציגה ב-2019, EBITDA (רווח לפני פחת, מסים ומימון) של 188 מיליון שקל.

להב מתכננים להפריד 54 תחנות שבבעלותם (מתוך 239 תחנות שהיא מתפעלת) לחברה נפרדת, עם חוזי שכירות ארוכי טווח שיניבו 50 מיליון שקל בשנה לדבריהם. החברה התפעולית שתוקם מנגד תהיה בעלת EBITDA צפוי של 138 (188-50=138). אם וכאשר שתי החברות הללו יונפקו בבורסה, הרי שחברת הנדל"ן עם הכנסות של 50 מיליון שקל ובתוספת זכויות בניה שונות, תוכל להיסחר בשווי של 700-800 מיליון שקל. החברה התפעולית בעלת ה-EBITDA של 138 מיליון שקל, תוכל לקבל שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל. בדרך הזו שווי החלקים מגיע לכ-2 מיליארד שקל, עולה על השלם 1.4 מיליארד שקל. לא נתפלא אם בהנפקות אלו תחזיר להב לעצמה את עלות ההשקעה המקורית ועדיין תישאר בעלת שליטה בשתי החברות.

נכונות ההנהלה להפשיל שרוולים

אי אפשר להתעלם מהגמישות המחשבתית והניהולית בלהב - עסקת בזק הזדמנותית, הזרמות הכספים, צירופו של אבי לוי, מנכ"ל מליסרון לשעבר ואיש נדל"ן מוערך, הכנסת השותף, אורי מנצור, והיציאה למהלך הפיצול. כל אלו מצביעים על אופי ניהולי אקטיביסטי.

העליות האחרונות במחיר המניה בשוק, מצביעות על אמון הולך וגובר מצד משקיעים בחברה. המחמאות ללהב באות דווקא על רקע אכזבה מהמתחרה פז, שלמרות שהינה בעלת נתוני פתיחה טובים יותר, היא שקועה בתרדמת. עם מספר כפול של תחנות בבעלות (105 מתוך 270 שהיא מפעילה) ועם הודעה רשמית על כוונה לפיצול פעילויות לפני כשנתיים ולמרות שכבר טרחה לשנות את הצגת הנתונים בדוחות הכספיים, טרם החלו לזוז דברים בפועל.

 

בשורה התחתונה

העסקה שבה רכשה להב את דלק ישראל מהווה עבורה קרש קפיצה אמיתי. מחיר הקניה ההזדמנותי בשילוב הנהלה שדוחפת קדימה ובאמתחתה יכולות ניהולית ומשאבים פיננסים, עשויה לאפשר לה לעלות כיתה אל עבר חברות בשווי שוק העולה על מיליארד שקל, כבר בתקופה הקרובה. כעת, חובת ההוכחה על החברה להפוך תיאוריה למעשה.

 

 

קובי שגב, שותף מנהל באקורד בית השקעות

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    פריקלי פיט 15/12/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
    לוקחים את הכסף של המשקיעים ומאדים אותו כאדי בנזין. הערך היחיד שיישאר מתחנות דלק הוא נדל"ן.
  • 16.
    הארי 09/12/2020 06:17
    הגב לתגובה זו
    תשובה לא ידע?
  • 15.
    לירן 08/12/2020 20:30
    הגב לתגובה זו
    כי שם הנדלן שווה כסף, דלק לא ימכרו שם בעוד עשר שנים.
  • 14.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    עומר 08/12/2020 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ההנהלה המעולה תיקח את החברה קדימה , אני בטוח (ל"ת)
    אוראל 08/12/2020 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    איציק 08/12/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
    אבל לא מתלהב מתעלולים פיננסים של פיצול, הצפת ערך, ועוד ירקות..... כי בסה"כ העסק נשאר אותו עסק ולא משנה איך תפצל אותו למגזרים ושאר קוסמטיקה.... זה שזה הצליח להילטון לא בטוח שיצליח גם כאן
  • 11.
    ר.ל 08/12/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לאף אחד אבי לוי מבין את העבודה שלו .וכל השאר זוטות ת האיש מבין גדול בנדלן מסחרי ובשוק ההון .קנה השבוע לעצמו עוד מניות . יותר הבעת אמון מזה ?
  • 10.
    מבין 08/12/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    קובי רק תסביר לי מי ירצה לגור ליד תחנת דלק יאפשר זכויות בנייה למגורים ? משרדים עוד סביר אבל מגורים ?
  • 9.
    תשובה היה לחוץ, מכר בזול, מזל שנשאר עם 30% (ל"ת)
    אבי 08/12/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שגיא 08/12/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
    ואז תוכל למכור דלק לאסקימוסים
  • 7.
    יריב 08/12/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
    1. השווי שנתת לפעילות הנדל"ן - 700-800 מיליון עשוי להיות גבוה מדי וכך גם בחברת "מנטה" העתידית. קח בחשבון עלויות ניהול ועלויות הנפקה ופתאום נעלם לך הרווח הגדול מ 1.4 מיליארד ש"ח. 2. להב גם כך להשקפתימאד יקרה. חברה שעוסקת בנדל"ן מניב בחו"ל ואנרגיה ירוקה צריכהלהיות מאד תזרימית. בדוק את התזרים והשווה אותו לרווח 6 שנים אחורה ותיווכח בעצמך שמכפיל 20 כרגע שהוא גבוה לחברת נדל"ן לא מחזיק מים לטווח רחוק ואפילו תרגיל כמו שתיארת לא יוכל להצדיק לאורך זמן את התמחור הנוכחי של החברה. החברה נסחרת משמעותית מעל ההון העצמי שלה.
  • רון 08/12/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
    עבור חברה עם NOI של 50 זה לא בשמיים. זה היוון 6.5% שנשמע סביר. אולי יהוונו ב7 ואולי ב6
  • אופיר 08/12/2020 14:32
    הגב לתגובה זו
    וכל המכוניות תהינה חשמליות בתוך עשור
  • 6.
    יש זכויות בקרוב (ל"ת)
    1 08/12/2020 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רציונאלי 08/12/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    תרשמו לפניכם- בעוד שנה המניה על שער 1000......שלא תגידו שלא אמרו לכם
  • צומפי 08/12/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    מקווה שעד סוף שנה תגיע 500
  • 4.
    גיל 08/12/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שעם ההנהלה המנוסה, והתמחור המצויין של המניה, זו ההשקעה הכי טובה שאפשר לעשות כיום בתל אביב. אני חוזה למניה עתיד ורוד.
  • 3.
    גיל1 08/12/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    מחזיק ולא מוכר
  • 2.
    יודע דבר 08/12/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    מהכרות שלי עם אלי להב(שהתחיל בבאר שווע בחנות מכולת והגיע במ ידיו לאימפריה) אני יודע שהבן אדם בכל מה שנוגע זה זהב המניה תמריא חזק -לגזור ולשמור
  • 1.
    נכון 08/12/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    בפועל הרוחים מהנובעים מפעילות אמיתית הם קטנים מאוד.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.