תקופה מאתגרת עוברת על שווקי האג"ח הקונצרני בבורסה המקומית. אמנם, מרבית פעילי השוק תולים את האשמה ברמת הסחירות הנמוכה אך לא ניתן להתעלם מן המתרחש בכלכלה האמריקאית: פעילות המגזר הצרכני ומגזר הייצור הוסיפו לגדול בחודש יוני והערכות לצמיחה ברבעון השני נותרו גבוהות (הקונצנזוס צופה צמיחה של 4.3%).

בנוסף, העקום הממשלתי האמריקאי ממשיך להשתטח בעקבות העלייה בתשואות אג"ח לשנתיים – האינדיקטורים שציינו מגבירים את הצפי להמשך מגמת העלאת הריבית ואף תומכים בהאצת קצב פעימות העלאות הריבית העתידיות.

נדגיש כי לקצב העלאת הריבית בארה"ב יש השפעה על השווקים ופעילות המשקיעים. הריבית היא אחד הגורמים המרכזיים לקביעת ערכם של הנכסים בשוק ההון, החל במט"ח, דרך מניות ואג"ח, וכלה בסחורות. באופן כללי, העלאת ריבית מכבידה על שווקי המניות, מורידה את מחירי האג"ח ויש לה השפעה ישירה על שוק המט"ח, שכן ריבית גבוהה אמורה לתמוך בערכו של הדולר האמריקאי.

במאמר זה ננסה לבחון כלים ואפיקי השקעה אשר יש בכוחם להביא לתשואה עודפת בתיקי ההשקעות השונים.

1. אפיקי המניות

תיאורטית, שווקי המניות אמורים להגיב באופן שלילי להעלאת ריבית. הריבית הגבוהה מגדילה לחברות את הוצאות המימון ומקטינה את הרווח הנקי, בנוסף שוויין של החברות אמור לרדת בגלל העלייה בשיעורי ההיוון אשר מושפעים מגובה הריבית חסרת הסיכון.

• הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
• תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתקופה זו חברות נדל"ן הפועלות בשוק האמריקאי נמצאות בכוננות ספיגה, וסקטור הבנקאות והפיננסים הופך לאטרקטיבי, מפני שמרווחי האשראי (המרווח הוא ההפרש בין המחיר שהבנק משלם על מקורותיו לבין המחיר שהבנק גובה על הלוואות שהוא מעמיד) של הבנקים עולים.

כמו כן, פוטנציאל התחזקות הדולר מעניק רוח גבית לחברות ישראליות מוטות יצוא, יצואניות כמו אלביט-מערכות, טאואר, סודה-סטרים ואחרות אשר מקבלות עבור מוצריהן ושירותיהן דולרים וממירות אותם לשקלים עשויות להגדיל את שורת הרווח בעקבות התיסוף בשער הדולר.

2. אפיקי האג"ח

מגמת העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל. על פי פרוטוקול דיוני הריבית 5 מחברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי ואילו חבר אחד תמך בהעלאת הריבית כבר כעת.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

הציפייה בקרב פעילי השוק להעלאת הריבית לצד התחזקות הדולר, יוצרים חששות להפסדי הון באפיקי האג"ח אשר מחייבים את מנהלי ההשקעות לקצר את מח"מ התיק הן בעקום הצמוד והן בעקום השקלי. יחד עם זאת, אלטרנטיבת השקעה שמתאימה לעיתוי הנוכחי נמצאת באיגרות חוב צמודות דולר של חברות ישראליות.

איגרות החוב הדולריות מציעות למשקיעים ריביות גבוהות יותר באופן משמעותי מהריבית השקלית. נדגיש כי המשקיע הישראלי בוחן את ביצועי השקעותיו בשקלים, ולכן לצד הריבית האטרקטיבית הוא צריך להביא בחשבון גם את הסיכון של החשיפה שלו לכל פיחות או תיסוף של השקל ביחס לדולר.

לאחרונה השיקה הבורסה לניירות-ערך את מדד התל-בונד דולר, מדד אשר מאגד 13 אג"ח בעלות דירוג מינימאלי של (A-). להערכתנו, בשבועות הקרובים יתחילו יצרני תעודות הסל והקרנות המחקות לגייס כספים במדד זה, מהלך אשר יוביל לביקושים טכניים לאוכלוסיית המדד ויספק להן רוח גבית נוספת.

3. אג"ח בריבית משתנה

בתקופות של העלאת ריבית קיימת נטייה טבעית של מנהלי ההשקעות לפנות לאפיק אגרות החוב בריבית משתנה. אך חשוב להבהיר, אג"ח בריבית משתנה מתאים את עצמו לריבית המשק ולכן רווחי ההון שיכולים להיות מושגים באג"חים אלו הם קטנים יחסית ולמעשה, הם בעיקר מגנים מפני הפסד הון שנוצר בגין עליית הריבית. תהליך בו הריבית עולה עשוי לייצר ריווחי הון רק מפני שהמשקיעים ופעילי השוק מביעים התעניינות באפיק זה.

לסיכום, חוסר הסחירות העונתי בשוק האג"ח המקומי, עליית התשואות באג"ח האמריקאיות, והחשש מפני השלכות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מדירים את שנתם של פעילי שוק ההון. בתקופה הנוכחית יש לקצר את מח"מ תיק השקעות ולהיצמד לאג"ח של חברות תפעוליות בעלות תזרים מזומנים יציב ועקבי.

** מאמר זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הכותב אינו לוקח על עצמו כל אחריות להפסד ישיר או נסיבתי או לאי רווח כלשהו הנובע משימוש במסמך זה. הכותב, עשוי, בהתאם למגבלות החוק, להיות בעלים, להחזיק, להשקיע או להתעניין, לקנות ולמכור במסחר בניירות ערך או בנכסים פיננסיים הקשורים במישרין או בעקיפין לנושא הדוח הזה. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.