אפיקי ההשקעה המומלצים בתקופה של עליית תשואות
חוסר הסחירות העונתי בשוק האג"ח המקומי והחשש מפני השלכות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מדירים את שנתם של פעילי שוק ההון. איך כדאי להשקיע?
תקופה מאתגרת עוברת על שווקי האג"ח הקונצרני בבורסה המקומית. אמנם, מרבית פעילי השוק תולים את האשמה ברמת הסחירות הנמוכה אך לא ניתן להתעלם מן המתרחש בכלכלה האמריקאית: פעילות המגזר הצרכני ומגזר הייצור הוסיפו לגדול בחודש יוני והערכות לצמיחה ברבעון השני נותרו גבוהות (הקונצנזוס צופה צמיחה של 4.3%).
בנוסף, העקום הממשלתי האמריקאי ממשיך להשתטח בעקבות העלייה בתשואות אג"ח לשנתיים – האינדיקטורים שציינו מגבירים את הצפי להמשך מגמת העלאת הריבית ואף תומכים בהאצת קצב פעימות העלאות הריבית העתידיות.
נדגיש כי לקצב העלאת הריבית בארה"ב יש השפעה על השווקים ופעילות המשקיעים. הריבית היא אחד הגורמים המרכזיים לקביעת ערכם של הנכסים בשוק ההון, החל במט"ח, דרך מניות ואג"ח, וכלה בסחורות. באופן כללי, העלאת ריבית מכבידה על שווקי המניות, מורידה את מחירי האג"ח ויש לה השפעה ישירה על שוק המט"ח, שכן ריבית גבוהה אמורה לתמוך בערכו של הדולר האמריקאי.
במאמר זה ננסה לבחון כלים ואפיקי השקעה אשר יש בכוחם להביא לתשואה עודפת בתיקי ההשקעות השונים.
1. אפיקי המניות
תיאורטית, שווקי המניות אמורים להגיב באופן שלילי להעלאת ריבית. הריבית הגבוהה מגדילה לחברות את הוצאות המימון ומקטינה את הרווח הנקי, בנוסף שוויין של החברות אמור לרדת בגלל העלייה בשיעורי ההיוון אשר מושפעים מגובה הריבית חסרת הסיכון.
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופה זו חברות נדל"ן הפועלות בשוק האמריקאי נמצאות בכוננות ספיגה, וסקטור הבנקאות והפיננסים הופך לאטרקטיבי, מפני שמרווחי האשראי (המרווח הוא ההפרש בין המחיר שהבנק משלם על מקורותיו לבין המחיר שהבנק גובה על הלוואות שהוא מעמיד) של הבנקים עולים.
כמו כן, פוטנציאל התחזקות הדולר מעניק רוח גבית לחברות ישראליות מוטות יצוא, יצואניות כמו אלביט-מערכות, טאואר, סודה-סטרים ואחרות אשר מקבלות עבור מוצריהן ושירותיהן דולרים וממירות אותם לשקלים עשויות להגדיל את שורת הרווח בעקבות התיסוף בשער הדולר.
2. אפיקי האג"ח
מגמת העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל. על פי פרוטוקול דיוני הריבית 5 מחברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי ואילו חבר אחד תמך בהעלאת הריבית כבר כעת.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
הציפייה בקרב פעילי השוק להעלאת הריבית לצד התחזקות הדולר, יוצרים חששות להפסדי הון באפיקי האג"ח אשר מחייבים את מנהלי ההשקעות לקצר את מח"מ התיק הן בעקום הצמוד והן בעקום השקלי. יחד עם זאת, אלטרנטיבת השקעה שמתאימה לעיתוי הנוכחי נמצאת באיגרות חוב צמודות דולר של חברות ישראליות.
איגרות החוב הדולריות מציעות למשקיעים ריביות גבוהות יותר באופן משמעותי מהריבית השקלית. נדגיש כי המשקיע הישראלי בוחן את ביצועי השקעותיו בשקלים, ולכן לצד הריבית האטרקטיבית הוא צריך להביא בחשבון גם את הסיכון של החשיפה שלו לכל פיחות או תיסוף של השקל ביחס לדולר.
לאחרונה השיקה הבורסה לניירות-ערך את מדד התל-בונד דולר, מדד אשר מאגד 13 אג"ח בעלות דירוג מינימאלי של (A-). להערכתנו, בשבועות הקרובים יתחילו יצרני תעודות הסל והקרנות המחקות לגייס כספים במדד זה, מהלך אשר יוביל לביקושים טכניים לאוכלוסיית המדד ויספק להן רוח גבית נוספת.
3. אג"ח בריבית משתנה
בתקופות של העלאת ריבית קיימת נטייה טבעית של מנהלי ההשקעות לפנות לאפיק אגרות החוב בריבית משתנה. אך חשוב להבהיר, אג"ח בריבית משתנה מתאים את עצמו לריבית המשק ולכן רווחי ההון שיכולים להיות מושגים באג"חים אלו הם קטנים יחסית ולמעשה, הם בעיקר מגנים מפני הפסד הון שנוצר בגין עליית הריבית. תהליך בו הריבית עולה עשוי לייצר ריווחי הון רק מפני שהמשקיעים ופעילי השוק מביעים התעניינות באפיק זה.
לסיכום, חוסר הסחירות העונתי בשוק האג"ח המקומי, עליית התשואות באג"ח האמריקאיות, והחשש מפני השלכות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מדירים את שנתם של פעילי שוק ההון. בתקופה הנוכחית יש לקצר את מח"מ תיק השקעות ולהיצמד לאג"ח של חברות תפעוליות בעלות תזרים מזומנים יציב ועקבי.
** מאמר זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הכותב אינו לוקח על עצמו כל אחריות להפסד ישיר או נסיבתי או לאי רווח כלשהו הנובע משימוש במסמך זה. הכותב, עשוי, בהתאם למגבלות החוק, להיות בעלים, להחזיק, להשקיע או להתעניין, לקנות ולמכור במסחר בניירות ערך או בנכסים פיננסיים הקשורים במישרין או בעקיפין לנושא הדוח הזה. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.
- 6.קט 29/07/2018 12:24הגב לתגובה זובבקשה אם מישהו יכל לעמית אודה לו
- 5.חנני 28/07/2018 14:36הגב לתגובה זואז אולי משתלם להחזיק נכון להיום אגרות חוב קונצרניות כי הם מסבות כבר שנה נזקים לתיק ההשקעות ודווקא לסולידים שביניהם. פעם היתה תקופה שאגח קונצרני היה אגף בטוח יותר ממניות האם הוא ממלא תפקיד כזה היום....ימים יגידו טווח ההשקעה הוא פרמטר עיקרי.
- 4.אכתוב זאת ביותר שכל=צמוד מדד+דולר. (ל"ת)ירון 27/07/2018 17:11הגב לתגובה זו
- 3.אבי 27/07/2018 10:40הגב לתגובה זוווואווו לא אמרת כלום!
- 2.שימו לב לכוכביות למטה ותפנימו.הכל מכוון מראש (ל"ת)משה 27/07/2018 09:40הגב לתגובה זו
- 1.אה כן.אז תשקיע בעצמך במקום לחלק עצות בשקל (ל"ת)משה 27/07/2018 09:39הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
