בן משה מנסה "לדוג" אופציה ללא תמורה על חשבון בעלי אג"ח

עוז לוי, מנהל מחלקת המחקר באיפקס קפיטל מרקטס, מגלה מה עומד, לכאורה, מאחורי הצעתו של מוטי בן משה לבעלי החוב של אלון רבוע כחול

עוז לוי |

לכאורה, ההצעה של בן משה נראית אטרקטיבית מאוד לבעלי החוב הפיננסי של אלון רבוע, כיוון שלכאורה היא לא מתנה את ההזרמה בהסדר עם נושי מגה, אלא מציעה "דמי רצינות" גבוהים של 140 מיליון שקלים, ומתחייבת לפרוע בתוך שנה את חובה לכל הנושים. אולם, כאשר קוראים את ההצעה לעומק, רואים שמאחורי שלוש "ההתחייבויות" עלולים להיוותר בעלי החוב עם "לכאורה".

לכאורה, דמי רצינות - בפועל, אופציית יציאה בקנס מוגבל ובלעדי

בן משה מצהיר על "דמי רצינות" בהיקף של כ-140 מיליון ש', כאמור, אשר מתוכם כ-20 מיליון יהיו ברי חילוט, כפיצוי בלעדי בהינתן ויחליט לחזור בו על דעת עצמו, גם כאשר התקיימו כל התנאים המתלים בעסקה.

ראשית לא ברורה המשמעות של 140 מיליון שקלים, אם במקרה ספציפי בלבד ניתן לחלט מתוכם עד 20 מיליון שקלים בלבד. כנראה ש-140 מיליון הינו מספר שמטרתו לסנוור ולהטות את תשומת הלב של הקורא הסביר. אולם, אם "דמי הרצינות" חסרי המשמעות אכן מעוורים, עלות ההסתלקות מהעסקה בגובה של כ-20 מיליון, מטעה בהחלט. למעשה, "דמי הרצינות" הינם אופציה ליציאה מהעסקה ללא תמורה, ואחד מהתנאים המתלים בעסקה לא מתקיים וכפיצוי מקסימלי מגן מתביעות בסך של 20 מיליון ש' ("סעד בלעדי") בגין הסתלקות חד צדדית על דעת הרוכש גם לאחר 60 יום ובמקרה וכל התנאים המתלים בה התקיימו.

הסדר עם נושי מגה - בכל מקרה, תנאי להגעה להסדר עם בעלי החוב הפיננסי

בן משה מצהיר בהצעתו שהוא לא מתנה את התהליך והזרמת הכסף בהגעה להסדר עם נושי מגה. התנסחות זאת, מטעה את הנושים הפיננסיים של החברה ומתארת מצב מדומה כי לכאורה ניתן להגיע להסדר ללא הסכמה של נושי מגה. בפועל, פורסם כי נאמני מגה הבהירו שלא יאפשרו להניח להסדר עם בעלי החוב הפיננסי של החברה, ללא הסדר חוב עם נושי מגה וסביר להניח כי אלה יעצרו כל ניסיון של מחטף על חשבונם. כמו כן, ההתעלמות מנושי מגה אינה מורידה או עוקפת אותם, היא משאירה שולחן לא נקי ופתח לתשלום גבוה יותר בעתיד, אשר עלול לבוא על גבם של הנושים הפיננסים של החברה. לכן, ללא תלות בהצהרות העומדים לרכישה, לא ניתן להגיע להסדר עם בעלי החוב אשר לא כולל בתוכו הסדר עם נושי מגה.

בולטים בהעדרם - לוח הסילוקין והמקורות

בהצעה של בן משה מצוינת הזרמה בשתי פעימות של כ-900 מיליון שקלים כל אחת, כאשר בולט בהעדרו לוח סילוקין ברור ומחייב לבעלי החוב הפיננסי, ובמקומו מסתפק בן משה בהצהרה כי "החברה תפעל לסילוק החוב בתוך שנה", מונח שהמקבילה שלו הינה BEST EFFORTS. חוסר מחויבות זה בולט במיוחד לאור העדר ההקבלה בין הפירעונות למקורות הקיימים, ומעמיד בסימן שאלה את  הכוונה האמתית לסילוק כל החוב הפיננסי בפרק זמן של שנה.

לכן, בעקבות הפרחת אפשרויות בלתי ישימות לדלג על נושים אחרים בקבוצה ובהעדר דמי רצינות אמיתיים ומהותיים ולוח סילוקין ומקורות ברורים שצפויים לשמש את בעלי החוב הפיננסי של החברה, נראה שבן משה "זורק חכה" על מנת "לדוג" אופציה ללא תמורה אמיתית על חשבון בעלי אג"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.