לכאורה, ההצעה של בן משה נראית אטרקטיבית מאוד לבעלי החוב הפיננסי של אלון רבוע, כיוון שלכאורה היא לא מתנה את ההזרמה בהסדר עם נושי מגה, אלא מציעה "דמי רצינות" גבוהים של 140 מיליון שקלים, ומתחייבת לפרוע בתוך שנה את חובה לכל הנושים. אולם, כאשר קוראים את ההצעה לעומק, רואים שמאחורי שלוש "ההתחייבויות" עלולים להיוותר בעלי החוב עם "לכאורה".

לכאורה, דמי רצינות - בפועל, אופציית יציאה בקנס מוגבל ובלעדי

בן משה מצהיר על "דמי רצינות" בהיקף של כ-140 מיליון ש', כאמור, אשר מתוכם כ-20 מיליון יהיו ברי חילוט, כפיצוי בלעדי בהינתן ויחליט לחזור בו על דעת עצמו, גם כאשר התקיימו כל התנאים המתלים בעסקה.

ראשית לא ברורה המשמעות של 140 מיליון שקלים, אם במקרה ספציפי בלבד ניתן לחלט מתוכם עד 20 מיליון שקלים בלבד. כנראה ש-140 מיליון הינו מספר שמטרתו לסנוור ולהטות את תשומת הלב של הקורא הסביר. אולם, אם "דמי הרצינות" חסרי המשמעות אכן מעוורים, עלות ההסתלקות מהעסקה בגובה של כ-20 מיליון, מטעה בהחלט. למעשה, "דמי הרצינות" הינם אופציה ליציאה מהעסקה ללא תמורה, ואחד מהתנאים המתלים בעסקה לא מתקיים וכפיצוי מקסימלי מגן מתביעות בסך של 20 מיליון ש' ("סעד בלעדי") בגין הסתלקות חד צדדית על דעת הרוכש גם לאחר 60 יום ובמקרה וכל התנאים המתלים בה התקיימו.

הסדר עם נושי מגה - בכל מקרה, תנאי להגעה להסדר עם בעלי החוב הפיננסי

בן משה מצהיר בהצעתו שהוא לא מתנה את התהליך והזרמת הכסף בהגעה להסדר עם נושי מגה. התנסחות זאת, מטעה את הנושים הפיננסיים של החברה ומתארת מצב מדומה כי לכאורה ניתן להגיע להסדר ללא הסכמה של נושי מגה. בפועל, פורסם כי נאמני מגה הבהירו שלא יאפשרו להניח להסדר עם בעלי החוב הפיננסי של החברה, ללא הסדר חוב עם נושי מגה וסביר להניח כי אלה יעצרו כל ניסיון של מחטף על חשבונם. כמו כן, ההתעלמות מנושי מגה אינה מורידה או עוקפת אותם, היא משאירה שולחן לא נקי ופתח לתשלום גבוה יותר בעתיד, אשר עלול לבוא על גבם של הנושים הפיננסים של החברה. לכן, ללא תלות בהצהרות העומדים לרכישה, לא ניתן להגיע להסדר עם בעלי החוב אשר לא כולל בתוכו הסדר עם נושי מגה.

• דור אלון רוכשת 75% מקבוצת "קפוא זן" ב-130 מיליון שקל
• רבוע כחול מחזיקה במחצית מגלובל פאוור. ביה"מ הכריע מי חייבת בדיווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בולטים בהעדרם - לוח הסילוקין והמקורות

בהצעה של בן משה מצוינת הזרמה בשתי פעימות של כ-900 מיליון שקלים כל אחת, כאשר בולט בהעדרו לוח סילוקין ברור ומחייב לבעלי החוב הפיננסי, ובמקומו מסתפק בן משה בהצהרה כי "החברה תפעל לסילוק החוב בתוך שנה", מונח שהמקבילה שלו הינה BEST EFFORTS. חוסר מחויבות זה בולט במיוחד לאור העדר ההקבלה בין הפירעונות למקורות הקיימים, ומעמיד בסימן שאלה את  הכוונה האמתית לסילוק כל החוב הפיננסי בפרק זמן של שנה.

לכן, בעקבות הפרחת אפשרויות בלתי ישימות לדלג על נושים אחרים בקבוצה ובהעדר דמי רצינות אמיתיים ומהותיים ולוח סילוקין ומקורות ברורים שצפויים לשמש את בעלי החוב הפיננסי של החברה, נראה שבן משה "זורק חכה" על מנת "לדוג" אופציה ללא תמורה אמיתית על חשבון בעלי אג"ח.