בן משה מנסה "לדוג" אופציה ללא תמורה על חשבון בעלי אג"ח
עוז לוי, מנהל מחלקת המחקר באיפקס קפיטל מרקטס, מגלה מה עומד, לכאורה, מאחורי הצעתו של מוטי בן משה לבעלי החוב של אלון רבוע כחול
לכאורה, ההצעה של בן משה נראית אטרקטיבית מאוד לבעלי החוב הפיננסי של אלון רבוע, כיוון שלכאורה היא לא מתנה את ההזרמה בהסדר עם נושי מגה, אלא מציעה "דמי רצינות" גבוהים של 140 מיליון שקלים, ומתחייבת לפרוע בתוך שנה את חובה לכל הנושים. אולם, כאשר קוראים את ההצעה לעומק, רואים שמאחורי שלוש "ההתחייבויות" עלולים להיוותר בעלי החוב עם "לכאורה".
לכאורה, דמי רצינות - בפועל, אופציית יציאה בקנס מוגבל ובלעדי
בן משה מצהיר על "דמי רצינות" בהיקף של כ-140 מיליון ש', כאמור, אשר מתוכם כ-20 מיליון יהיו ברי חילוט, כפיצוי בלעדי בהינתן ויחליט לחזור בו על דעת עצמו, גם כאשר התקיימו כל התנאים המתלים בעסקה.
ראשית לא ברורה המשמעות של 140 מיליון שקלים, אם במקרה ספציפי בלבד ניתן לחלט מתוכם עד 20 מיליון שקלים בלבד. כנראה ש-140 מיליון הינו מספר שמטרתו לסנוור ולהטות את תשומת הלב של הקורא הסביר. אולם, אם "דמי הרצינות" חסרי המשמעות אכן מעוורים, עלות ההסתלקות מהעסקה בגובה של כ-20 מיליון, מטעה בהחלט. למעשה, "דמי הרצינות" הינם אופציה ליציאה מהעסקה ללא תמורה, ואחד מהתנאים המתלים בעסקה לא מתקיים וכפיצוי מקסימלי מגן מתביעות בסך של 20 מיליון ש' ("סעד בלעדי") בגין הסתלקות חד צדדית על דעת הרוכש גם לאחר 60 יום ובמקרה וכל התנאים המתלים בה התקיימו.
הסדר עם נושי מגה - בכל מקרה, תנאי להגעה להסדר עם בעלי החוב הפיננסי
בן משה מצהיר בהצעתו שהוא לא מתנה את התהליך והזרמת הכסף בהגעה להסדר עם נושי מגה. התנסחות זאת, מטעה את הנושים הפיננסיים של החברה ומתארת מצב מדומה כי לכאורה ניתן להגיע להסדר ללא הסכמה של נושי מגה. בפועל, פורסם כי נאמני מגה הבהירו שלא יאפשרו להניח להסדר עם בעלי החוב הפיננסי של החברה, ללא הסדר חוב עם נושי מגה וסביר להניח כי אלה יעצרו כל ניסיון של מחטף על חשבונם. כמו כן, ההתעלמות מנושי מגה אינה מורידה או עוקפת אותם, היא משאירה שולחן לא נקי ופתח לתשלום גבוה יותר בעתיד, אשר עלול לבוא על גבם של הנושים הפיננסים של החברה. לכן, ללא תלות בהצהרות העומדים לרכישה, לא ניתן להגיע להסדר עם בעלי החוב אשר לא כולל בתוכו הסדר עם נושי מגה.
- דור אלון רוכשת 75% מקבוצת "קפוא זן" ב-130 מיליון שקל
- רבוע כחול מחזיקה במחצית מגלובל פאוור. ביה"מ הכריע מי חייבת בדיווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בולטים בהעדרם - לוח הסילוקין והמקורות
בהצעה של בן משה מצוינת הזרמה בשתי פעימות של כ-900 מיליון שקלים כל אחת, כאשר בולט בהעדרו לוח סילוקין ברור ומחייב לבעלי החוב הפיננסי, ובמקומו מסתפק בן משה בהצהרה כי "החברה תפעל לסילוק החוב בתוך שנה", מונח שהמקבילה שלו הינה BEST EFFORTS. חוסר מחויבות זה בולט במיוחד לאור העדר ההקבלה בין הפירעונות למקורות הקיימים, ומעמיד בסימן שאלה את הכוונה האמתית לסילוק כל החוב הפיננסי בפרק זמן של שנה.
לכן, בעקבות הפרחת אפשרויות בלתי ישימות לדלג על נושים אחרים בקבוצה ובהעדר דמי רצינות אמיתיים ומהותיים ולוח סילוקין ומקורות ברורים שצפויים לשמש את בעלי החוב הפיננסי של החברה, נראה שבן משה "זורק חכה" על מנת "לדוג" אופציה ללא תמורה אמיתית על חשבון בעלי אג"ח.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
