קריסת המטבעות המתעוררים - השפעות הפד על המטבעות הזרים

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לשינויים בשווקים הגלובליים בכלל ולמטבעות הזרים בפרט אל מול הדולר האמריקני
יוחאי שויגר | (2)

כאשר הבנק הפדרלי החל את תוכנית התמריצים הנרחבת שלו, הורדת שיעורי הריבית הפחיתו, בסופו של דבר, את הסיכון עבור משקיעים שחיפשו נכסים נושאי תשואה. לאור רשת הביטחון שפרש הפד, המשקיעים היו יכולים להלוות כספים בזול והשקיעו במדינות שצמחו בקצב מהיר, כגון מדינות ה-BRIC, ולאחר מכן מדינות ה-MIST (מקסיקו, אינדונזיה, סינגפור וטורקיה), שם ניתן היה למצוא יעדי השקעה בשפע עם שיעור תשואה פוטנציאליים גבוהים. בשעה ששוקי המדינות המפותחות דשדשו, אותם שווקים אטרקטיביים הציגו שיעורי תשואה גבוהים מאוד.

עם זאת, לנוכח ההתאוששות ההדרגתית של הכלכלה האמריקנית, הבנק הפדרלי מתחיל לשנות את מדיניותו ולצמצם את ההקלות המוניטריות. שיעורי הריבית במדינה עולים ומשוואת הסיכון עבור אותם משקיעים משתנה. הסיכון הנמוך סימא את עיניי המשקיעים, אבל כעת הם מתחילים לבחון בקפידה רבה את מצבם של השווקים המתעוררים. אינפלציה גבוהה, אי שקט חברתי, גירעונות. אותם שווקים נראים לפתע כמסוכנים הרבה יותר והמשקיעים מעדיפים את החיק הבטוח יותר של השווקים האמריקני והאירופי.

בעקבות כך, סוחרים רבים סוגרים את עסקאות ה-Carry שלהם (עסקאות בהן לווים נכס זול כדי לרכוש נכס בעל תשואה גבוהה) ומעבירים את הונם לנכסים בטוחים יותר, כגון הדולר והאג"ח. זו הסיבה שהתחזיות צופות כי הבנק הפרדלי עומד לצמצם את רכישות האג"ח מה שגרם לזינוק בדולר ולצניחה של מטבעות השווקים המתעוררים. אותו "כסף חם" שזרם בשפע למדינות המתעוררות וניפח נכסים, עושה כעת את דרכו חזרה אל השווקים המפותחים. בעקבות כך, אנו עדים בחודשים האחרונים לצניחה מסוכנת של המטבעות ושוקי המניות באותן מדינות.

הריאל של ברזיל איבד כמעט 15% מערכו מול הדולר מאז תחילת השנה, חרף הניסיון של הבנק המרכזי במדינה לחזק את המטבע באמצעות שלוש העלאות ריבית בשיעור כולל של 0.75%. האינפלציה ממשיכה להדאיג את הבנק המרכזי, וזאת למרות שהתמ"ג ממשיך לרדת.

בדרום אפריקה, הראנד המקומי סובל גם כן מלחצים אינפלציוניים. הבנק המרכזי מותיר לפי שעה את הריבית ברמת שפל של 40 שנה - 5% - זאת בכדי לעודד את הצמיחה. למרות שהתמ"ג של הרבעון השני אמור להצביע על צמיחה שנתית של 3.3%, הראנד הוא המטבע שחווה את הפיחות הגדול ביותר מקרב המדינות של הגוש המתעורר.

באסיה, הרופי ההודי צנח בשבועות האחרונים לרמות שפל היסטוריות. הכלכלה ההודית מתמודדת עם גירעון עתק, תעשיות מקרטעות, האינפלציה גבוהה, ומשקיעים זרים רבים נטשו את הנכסים ההודיים, ובכך הביאו להתמוטטות המטבע המקומי. הבנק המרכזי מנסה לתמרן בין הצורך לחזק את המטבע לצורך לאושש את הכלכלה, אבל הרופי צנח כבר למעלה מ-12% מול הדולר מאז ינואר. אולם, מגמת ההיחלשות של הכלכלה ההודית נמשכת כבר שנתיים. הנטישה הגדולה של ההון הזר את השוק ההודי התרחשה בעקבות איתותי הפד על צמצום ההרחבה הכמותית.

הרובל הרוסי צנח בשיעור הנמוך ביותר בתקופה המדוברת. ולמרות זאת, נתוני התמ"ג של הרבעון השני היו נמוכים מהציפיות, והמשקיעים מצפים לפעולות מצד הבנק המרכזי לעידוד הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי לא שינה את גובה הריבית ב-11 החודשים האחרונים והיא נותרה קבועה ברמה של 8.25%.

המטבע היחיד מקרב מטבעות ה-BRIC שהתחזק מול הדולר האמריקני הוא המטבע הסיני. באופן היסטורי, המטבע הסיני נתון לפיחות מכוון מצד השלטונות המקומיים והבנק המרכזי, וזאת כדי להעניק לסין יתרון תחרותי בייצוא. לאחרונה, למרות האטה בצמיחה של המדינה, הבנק של סין הנהיג מדיניות מוניטרית אחראית, איפשר למטבע הסיני להתווסף על חשבון הדולר, ובכך גרע מעט מנתוני התמ"ג - הבנק מאותת על כוונה של סין להפוך מכלכלה מוטת ייצוא לכלכלה מוטת צריכה מקומית.

ככל שהשוק המקומי ממונף יותר בהון זר, כגון הודו, מלזיה ותאילנד, כך הוא חשוף למגמה המסוכנת שאנו עדים לה. גם מדיניות שבהן נרשמה עלייה חדה בשוק הנדל"ן, כמו בסינגפור ובהונג קונג, ישנה סכנה ממשית לכלכלית בעקבות עליית שיעורי הריבית העולמיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ליאור 27/08/2013 10:11
    הגב לתגובה זו
    כשאתה כותב "המשקיעים היו יכולים להלוות כספים בזול והשקיעו במדינות שצמחו בקצב מהיר, כגון מדינות ה-BRIC, ולאחר מכן מדינות ה-MIST" האם אתה מתכוון גם לחברות גדולות (לא גופים פיננסיים) שבמקום להשקיע בבניית מפעלים חדשים ועל ידי כך עידוד הצמיחה השקיעו בשווקים אלו וזאת בגלל חוסר הוודאות בשווקים שלהם? האם בעקבות הסטת כספים מרכזיים אלו ניתן לומר שעל הפד היה לנקוט באופציות אחרות לפני הורדת הריבית על מנת למנוע הסטת כספים מאסיבית זאת? תודה.
  • 1.
    כתבה מצוינת! כרגיל מאד מעניין! (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2013 09:32
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.