קריסת המטבעות המתעוררים - השפעות הפד על המטבעות הזרים
כאשר הבנק הפדרלי החל את תוכנית התמריצים הנרחבת שלו, הורדת שיעורי הריבית הפחיתו, בסופו של דבר, את הסיכון עבור משקיעים שחיפשו נכסים נושאי תשואה. לאור רשת הביטחון שפרש הפד, המשקיעים היו יכולים להלוות כספים בזול והשקיעו במדינות שצמחו בקצב מהיר, כגון מדינות ה-BRIC, ולאחר מכן מדינות ה-MIST (מקסיקו, אינדונזיה, סינגפור וטורקיה), שם ניתן היה למצוא יעדי השקעה בשפע עם שיעור תשואה פוטנציאליים גבוהים. בשעה ששוקי המדינות המפותחות דשדשו, אותם שווקים אטרקטיביים הציגו שיעורי תשואה גבוהים מאוד.
עם זאת, לנוכח ההתאוששות ההדרגתית של הכלכלה האמריקנית, הבנק הפדרלי מתחיל לשנות את מדיניותו ולצמצם את ההקלות המוניטריות. שיעורי הריבית במדינה עולים ומשוואת הסיכון עבור אותם משקיעים משתנה. הסיכון הנמוך סימא את עיניי המשקיעים, אבל כעת הם מתחילים לבחון בקפידה רבה את מצבם של השווקים המתעוררים. אינפלציה גבוהה, אי שקט חברתי, גירעונות. אותם שווקים נראים לפתע כמסוכנים הרבה יותר והמשקיעים מעדיפים את החיק הבטוח יותר של השווקים האמריקני והאירופי.
בעקבות כך, סוחרים רבים סוגרים את עסקאות ה-Carry שלהם (עסקאות בהן לווים נכס זול כדי לרכוש נכס בעל תשואה גבוהה) ומעבירים את הונם לנכסים בטוחים יותר, כגון הדולר והאג"ח. זו הסיבה שהתחזיות צופות כי הבנק הפרדלי עומד לצמצם את רכישות האג"ח מה שגרם לזינוק בדולר ולצניחה של מטבעות השווקים המתעוררים. אותו "כסף חם" שזרם בשפע למדינות המתעוררות וניפח נכסים, עושה כעת את דרכו חזרה אל השווקים המפותחים. בעקבות כך, אנו עדים בחודשים האחרונים לצניחה מסוכנת של המטבעות ושוקי המניות באותן מדינות.
הריאל של ברזיל איבד כמעט 15% מערכו מול הדולר מאז תחילת השנה, חרף הניסיון של הבנק המרכזי במדינה לחזק את המטבע באמצעות שלוש העלאות ריבית בשיעור כולל של 0.75%. האינפלציה ממשיכה להדאיג את הבנק המרכזי, וזאת למרות שהתמ"ג ממשיך לרדת.
בדרום אפריקה, הראנד המקומי סובל גם כן מלחצים אינפלציוניים. הבנק המרכזי מותיר לפי שעה את הריבית ברמת שפל של 40 שנה - 5% - זאת בכדי לעודד את הצמיחה. למרות שהתמ"ג של הרבעון השני אמור להצביע על צמיחה שנתית של 3.3%, הראנד הוא המטבע שחווה את הפיחות הגדול ביותר מקרב המדינות של הגוש המתעורר.
באסיה, הרופי ההודי צנח בשבועות האחרונים לרמות שפל היסטוריות. הכלכלה ההודית מתמודדת עם גירעון עתק, תעשיות מקרטעות, האינפלציה גבוהה, ומשקיעים זרים רבים נטשו את הנכסים ההודיים, ובכך הביאו להתמוטטות המטבע המקומי. הבנק המרכזי מנסה לתמרן בין הצורך לחזק את המטבע לצורך לאושש את הכלכלה, אבל הרופי צנח כבר למעלה מ-12% מול הדולר מאז ינואר. אולם, מגמת ההיחלשות של הכלכלה ההודית נמשכת כבר שנתיים. הנטישה הגדולה של ההון הזר את השוק ההודי התרחשה בעקבות איתותי הפד על צמצום ההרחבה הכמותית.
הרובל הרוסי צנח בשיעור הנמוך ביותר בתקופה המדוברת. ולמרות זאת, נתוני התמ"ג של הרבעון השני היו נמוכים מהציפיות, והמשקיעים מצפים לפעולות מצד הבנק המרכזי לעידוד הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי לא שינה את גובה הריבית ב-11 החודשים האחרונים והיא נותרה קבועה ברמה של 8.25%.
המטבע היחיד מקרב מטבעות ה-BRIC שהתחזק מול הדולר האמריקני הוא המטבע הסיני. באופן היסטורי, המטבע הסיני נתון לפיחות מכוון מצד השלטונות המקומיים והבנק המרכזי, וזאת כדי להעניק לסין יתרון תחרותי בייצוא. לאחרונה, למרות האטה בצמיחה של המדינה, הבנק של סין הנהיג מדיניות מוניטרית אחראית, איפשר למטבע הסיני להתווסף על חשבון הדולר, ובכך גרע מעט מנתוני התמ"ג - הבנק מאותת על כוונה של סין להפוך מכלכלה מוטת ייצוא לכלכלה מוטת צריכה מקומית.
ככל שהשוק המקומי ממונף יותר בהון זר, כגון הודו, מלזיה ותאילנד, כך הוא חשוף למגמה המסוכנת שאנו עדים לה. גם מדיניות שבהן נרשמה עלייה חדה בשוק הנדל"ן, כמו בסינגפור ובהונג קונג, ישנה סכנה ממשית לכלכלית בעקבות עליית שיעורי הריבית העולמיים.
- 2.ליאור 27/08/2013 10:11הגב לתגובה זוכשאתה כותב "המשקיעים היו יכולים להלוות כספים בזול והשקיעו במדינות שצמחו בקצב מהיר, כגון מדינות ה-BRIC, ולאחר מכן מדינות ה-MIST" האם אתה מתכוון גם לחברות גדולות (לא גופים פיננסיים) שבמקום להשקיע בבניית מפעלים חדשים ועל ידי כך עידוד הצמיחה השקיעו בשווקים אלו וזאת בגלל חוסר הוודאות בשווקים שלהם? האם בעקבות הסטת כספים מרכזיים אלו ניתן לומר שעל הפד היה לנקוט באופציות אחרות לפני הורדת הריבית על מנת למנוע הסטת כספים מאסיבית זאת? תודה.
- 1.כתבה מצוינת! כרגיל מאד מעניין! (ל"ת)אנונימי 27/08/2013 09:32הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
.jpg)