כאשר הבנק הפדרלי החל את תוכנית התמריצים הנרחבת שלו, הורדת שיעורי הריבית הפחיתו, בסופו של דבר, את הסיכון עבור משקיעים שחיפשו נכסים נושאי תשואה. לאור רשת הביטחון שפרש הפד, המשקיעים היו יכולים להלוות כספים בזול והשקיעו במדינות שצמחו בקצב מהיר, כגון מדינות ה-BRIC, ולאחר מכן מדינות ה-MIST (מקסיקו, אינדונזיה, סינגפור וטורקיה), שם ניתן היה למצוא יעדי השקעה בשפע עם שיעור תשואה פוטנציאליים גבוהים. בשעה ששוקי המדינות המפותחות דשדשו, אותם שווקים אטרקטיביים הציגו שיעורי תשואה גבוהים מאוד.

עם זאת, לנוכח ההתאוששות ההדרגתית של הכלכלה האמריקנית, הבנק הפדרלי מתחיל לשנות את מדיניותו ולצמצם את ההקלות המוניטריות. שיעורי הריבית במדינה עולים ומשוואת הסיכון עבור אותם משקיעים משתנה. הסיכון הנמוך סימא את עיניי המשקיעים, אבל כעת הם מתחילים לבחון בקפידה רבה את מצבם של השווקים המתעוררים. אינפלציה גבוהה, אי שקט חברתי, גירעונות. אותם שווקים נראים לפתע כמסוכנים הרבה יותר והמשקיעים מעדיפים את החיק הבטוח יותר של השווקים האמריקני והאירופי.

בעקבות כך, סוחרים רבים סוגרים את עסקאות ה-Carry שלהם (עסקאות בהן לווים נכס זול כדי לרכוש נכס בעל תשואה גבוהה) ומעבירים את הונם לנכסים בטוחים יותר, כגון הדולר והאג"ח. זו הסיבה שהתחזיות צופות כי הבנק הפרדלי עומד לצמצם את רכישות האג"ח מה שגרם לזינוק בדולר ולצניחה של מטבעות השווקים המתעוררים. אותו "כסף חם" שזרם בשפע למדינות המתעוררות וניפח נכסים, עושה כעת את דרכו חזרה אל השווקים המפותחים. בעקבות כך, אנו עדים בחודשים האחרונים לצניחה מסוכנת של המטבעות ושוקי המניות באותן מדינות.

הריאל של ברזיל איבד כמעט 15% מערכו מול הדולר מאז תחילת השנה, חרף הניסיון של הבנק המרכזי במדינה לחזק את המטבע באמצעות שלוש העלאות ריבית בשיעור כולל של 0.75%. האינפלציה ממשיכה להדאיג את הבנק המרכזי, וזאת למרות שהתמ"ג ממשיך לרדת.

בדרום אפריקה, הראנד המקומי סובל גם כן מלחצים אינפלציוניים. הבנק המרכזי מותיר לפי שעה את הריבית ברמת שפל של 40 שנה - 5% - זאת בכדי לעודד את הצמיחה. למרות שהתמ"ג של הרבעון השני אמור להצביע על צמיחה שנתית של 3.3%, הראנד הוא המטבע שחווה את הפיחות הגדול ביותר מקרב המדינות של הגוש המתעורר.

באסיה, הרופי ההודי צנח בשבועות האחרונים לרמות שפל היסטוריות. הכלכלה ההודית מתמודדת עם גירעון עתק, תעשיות מקרטעות, האינפלציה גבוהה, ומשקיעים זרים רבים נטשו את הנכסים ההודיים, ובכך הביאו להתמוטטות המטבע המקומי. הבנק המרכזי מנסה לתמרן בין הצורך לחזק את המטבע לצורך לאושש את הכלכלה, אבל הרופי צנח כבר למעלה מ-12% מול הדולר מאז ינואר. אולם, מגמת ההיחלשות של הכלכלה ההודית נמשכת כבר שנתיים. הנטישה הגדולה של ההון הזר את השוק ההודי התרחשה בעקבות איתותי הפד על צמצום ההרחבה הכמותית.

הרובל הרוסי צנח בשיעור הנמוך ביותר בתקופה המדוברת. ולמרות זאת, נתוני התמ"ג של הרבעון השני היו נמוכים מהציפיות, והמשקיעים מצפים לפעולות מצד הבנק המרכזי לעידוד הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי לא שינה את גובה הריבית ב-11 החודשים האחרונים והיא נותרה קבועה ברמה של 8.25%.

המטבע היחיד מקרב מטבעות ה-BRIC שהתחזק מול הדולר האמריקני הוא המטבע הסיני. באופן היסטורי, המטבע הסיני נתון לפיחות מכוון מצד השלטונות המקומיים והבנק המרכזי, וזאת כדי להעניק לסין יתרון תחרותי בייצוא. לאחרונה, למרות האטה בצמיחה של המדינה, הבנק של סין הנהיג מדיניות מוניטרית אחראית, איפשר למטבע הסיני להתווסף על חשבון הדולר, ובכך גרע מעט מנתוני התמ"ג - הבנק מאותת על כוונה של סין להפוך מכלכלה מוטת ייצוא לכלכלה מוטת צריכה מקומית.

ככל שהשוק המקומי ממונף יותר בהון זר, כגון הודו, מלזיה ותאילנד, כך הוא חשוף למגמה המסוכנת שאנו עדים לה. גם מדיניות שבהן נרשמה עלייה חדה בשוק הנדל"ן, כמו בסינגפור ובהונג קונג, ישנה סכנה ממשית לכלכלית בעקבות עליית שיעורי הריבית העולמיים.