בזק הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הארץ
חברת וואלה הודיעה הבוקר (ג') לבורסה כי הובא לידיעתה כי בזק בינלאומי, בעלת שליטה אחת בחברה (34.25%), הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הוצאת עיתון 'הארץ', בעלת השליטה בחברה (32.59%), לפיו על 'קבוצת הארץ' להימנע מלמכור ולנהל משא ומתן בקשר למכירת מניות החברה המוחזקות על-ידיה ללא אישור בכתב של בזק בינלאומי. לוואלה עצמה אין צד להליך האמור. לטענת בזק, קבוצת 'הארץ' מפרה את ההסכם בחוסר תום-לב.
כתב התביעה הוגש באמצעות עוה"ד אייל בליזובסקי ממשרד לוי, מי-דן ושות' ובו טוענת בזק בינלאומי כי נודע לה שהארץ אומרת למתעניינים ברכישת וואלה כי בזק בינלאומי מעוניינת לרכוש את חלקה בחברת וואלה ואין היא עושה זאת בשל סיבות רגולטוריות. בעקבות כך, בזק בינלאומי מבקשת מבית המשפט צו מניעה האוסר על 'הארץ' לנהל כל משא-ומתן או לקבל הצעות למכירת המניות.
עוד טוענת בזק בינלאומי בכתב התביעה כי, בנוסף לכך, 'הארץ' אומרת שמי שירכוש כעת את מניותיה וימתין בסבלנות עד שיוסרו החסמים הרגולטוריים - יוכל למכור את המניות לבזק בינלאומי במחיר גבוה, ובכך ירוויח על חשבונה של בזק בינלאומי.
'הארץ' ככל הנראה דרשה מהמתעניינים ברכישת וואלה לחתום מולה ולא מול וואלה על הסכם סודיות, משום שבמסגרת המשא-ומתן עתיד לעבור לידיהם מידע שעשוי להכיל סודות מסחריים של וואלה, אשר נמסר ל'הארץ' על-ידי הדירקטורים מטעמה בוואלה, אשר לא הייתה מוכנה לחשוף אותם.
עוד עולה מכתב התביעה כי המתעניינים ברכישת 'וואלה' הינם: קרן ההשקעות שמרוק (בשליטת משפחת דיסני), קרן ההשקעות סקיי בניהולם של צבי יוכמן וניר דגן, חברת סייבל השקעות אשר נמצאת בבעלות שחר סיידון וטייגר הולדינגס.
בתביעה זו בזק בינלאומי נותנת פרשנות להסכם הניהול של וואלה אשר נחתם בשנת 2000 בינה לבין הארץ ובו נקבע כי אף אחד מהצדדים לא יוכל "להסב או להעביר את זכויותיו או התחייבויותיו לפי הסכם זה (לצד שלישי), ללא אישור בכתב של הצד האחר" אלא אם מדובר במכירת מניות דרך הבורסה. כלומר הסכם זה מאפשר לבזק בינלאומי לאסור העברת מניות ללא אישור. עם זאת 'הארץ' טוענת כי בסעיף נוסף בהסכם שנחתם הוסכם כי כי מבלי לגרוע מזכות הסירוב הראשון ומזכות ההצטרפות המפורטות בהסכם, לא ימכור או יעביר צד יותר מ-22% מניות במקשה אחת - אלא אם הקונה קיבל על עצמו את מלוא התחייבויותיו. כלומר, לטענת הארץ על פי סעיף זה אין צורך בהסכמת הצד שכנגד למכירה.
הסיבה שהארץ מעוניינת להיפטר מאחזקותיה הינה על רקע דרישת הבנקים המלווים להוריד את רמת המינוף הפיננסי. כאשר באפריל האחרון, בנק הפועלים דרש מהקבוצה להקטין את מצבת חובותיה לכ-60 מיליון שקל (כיום נמצאת על כ-80 מיליון שקל).
מניות וואלה, הנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-246 מיליון שקל, נסחרות הבוקר בירידה של 1.8%.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
