פוליטיקאי אמריקה השקעות
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

כותב החוק לחסימה של טיקטוק קנה מניות מטא לפני ההצבעה

שוב חשד לסחר על בסיס מידע פנים בקונגרס האמריקאי - מספר פוליטיקאים קנו מניות מטא לפני ההצבעה על חוק טיקטוק כאשר כותב החוק בעצמו קנה מניות במעל חצי מיליון דולר
רוי שיינמן | (3)

החשדות לגבי סחר במידע פנים בארה"ב שוב צפים אל פני השטח - בימים האחרונים עבר בקונגרס החוק שייאלץ את טיקטוק למכור את הפעילות שלה בארה"ב תוך 9 חודשים אחרת היא תיחסם במדינה. כבר ניתחנו כאן למה טיקטוק כנראה לא תימכר (ספוילר - אין מי שתקנה אותה) ולכן מה שצפוי לקרות הוא שהרשת החברתית תיחסם בארה"ב.

טיקטוק היא אחת מהשחקניות הגדולות בתחום המדיה החברתית, כאשר ב-2023 היו אצלה 1.5 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם. היא עדיין רחוקה מהענקיות כמו פייסבוק, לה יש מעל ל-3 מיליארד משתמשים, אבל אין ספק שיציאה שלה מהמשחק תטיב עם החברות האחרות בתחום כמו פייסבוק-מטא META PLATFORMS , כפי שגם כן ניתחנו כאן.

מנתוני המסחר בבורסת ארה"ב עולה כי מספר פוליטיקאים גם כן האמינו שמטא תהיה המרוויחה מחסימה של טיקטוק, ולכן הם החליטו לקנות מניות שלה לפני שהצביעו בעד הצעת החוק. 

אחד מהפוליטקאים שדחפו למהלך, מארקוויין מאלין, קנה מניות מטא ב-50 אלף דולר כבר בינואר ומאז הוא אמר כבר על מספר במות שחסימת טיקטוק היא "המהלך הנכון". אפילו מי שכתב את הצעת החוק עצמה, מייקל מקול, קנה מניות של מטא, אפילו קרוב יותר להצבעה הראשונה שהייתה ב-26.03, הוא עשה מהלך יותר גדול משל מאלין וקנה מניות מטא ב-600 אלף דולר.

עם זאת, נראה שהמניה של מטא לא הושפעה כל כך מההצבעות על חוק טיקטוק, כאשר אחרי הדוחות שלה אמש המניה שלה נפלה ב-15% במסחר המאוחר, זאת בשל התחזית של החברה שאכזבה את המשקיעים בוול סטריט.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הם אכלו אותה אחרי פרסום הדוח הרבעוני ?????? (ל"ת)
    איציק 25/04/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טראמפ יבחר ויבטל את החוק (ל"ת)
    דד 25/04/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
  • לרון 01/01/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    האכזבות בדרך!!הוא ינהג לחלוטין שונה ממה שמצפים העמך
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.43%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.