מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -0.65%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

• אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
• אנבידיה תשקיע 2 מיליארד דולר בסינופסיס - עוד עסקה סיבובית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

האיחוד האירופי אימץ רגולציה חדשה שמטילה אחריות ישירה על הרשתות החברתיות, לרבות מטא וטיקטוק, במקרה של הונאות כלכליות המתרחשות דרך הפלטפורמות שלהן. זהו מהלך ראשון מסוגו שבו הרשויות האירופיות דורשות שפלטפורמות דיגיטליות לא רק יתנו שירות אלא גם יישאו בתשלום עבור נזקים שנגרמים למשתמשים שלהן שנופלים בהונאות כלכליות דרך השימוש בהן.

לפי ההסכמה שהושגה בין מחוקקים באיחוד, המנגנון של הפיצוי ינוהל כך: הבנקים ושירותי התשלומים יחויבו להחזיר כספים למשתמשים שנפלו קורבן להונאה, אם למשל כאשר הנוכל התחזה לבנק, או ביצע העברה לא מורשית. אבל במקביל, הפלטפורמות שעליהן פורסמו מודעות הונאה, ובמידה והן לא הסירו במהירות את המודעות, אותן פלטפורמות, בין אם טיק טוק, אינסטגרם או פייסבוק, יצטרכו לפצות את הבנקים על ההחזר הכספי.

ההחלטה באה מתוך מטרה לעצור את גל ההונאות הפיננסיות שהולך וגובר, במיוחד כאלה שמוצגות כרווח מהיר, השקעות מפוקפקות, או נוכלים שמתחזים לבנקים. מדובר בצעד שמשנה את חוקי המשחק עבור הרשתות החברתיות  שהיו עד היום לרוב מוגדרות כ"מתווכות" כאשר לא הוטלה עליהן אחריות כלשהי לתוכן שהן הציגו בפלטפורמות.  

מה שעומד מאחורי הרגולציה הוא רעיון רחב יותר: לא רק הגנה על משתמשים בודדים, אלא קביעת תקן אחיד שמחייב פלטפורמות לנקוט בפיקוח פעיל, מניעה ותגובה מהירה למודעות חשודות, ככל שהן מכירות בהצגת תכנים כסחר או פרסומות.

• ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
• גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד המשתמשים יהנו מעוד רובד הגנה בעקבות החקיקה, מי שעלולות להיות מושפעות כבר באופן מיידי הן כמובן הרשתות החברתיות, אם הן ייאלצו לפצות בנקים על נזקים כתוצאה מהונאות. כאשר הכוונה היא לייצר תמריץ עבורן לנקוט אחריות, לפקח על פרסומות, לבדוק מודעות חדשות, ולפעול בהסרת מודעות חשודות במהירות.