השקעות
צילום: CANVA
מאקרו כלכלה

פסימיות הכלכלנים התגלתה כמוגזמת, האם כך גם אצל מנהלי ההשקעות?

שיא מפרוץ הקורונה במספר מנהלי ההקעות שחושבים שעונת הדוחות תהיה מאכזבת, כשבמורגן סטנלי חושבים שהאכזבה תהיה בתחזית ולא בתוצאות. נתוני המאקרו בארה"ב מרמזים על פחדנות יתר ושאין ממש תמחור יתר. ואצלנו: למרות בזבוזי המט"ח בחו"ל השקל חזק, ושוק המניות בארץ הוא כוכב עולמי
אמיר כהנוביץ | (4)

עונת הדו"חות לרבעון הראשון מתחילה כעת ותשפוך אור על רכבת ההרים שדרסה את השוק מתחילת השנה. סקר מנהלי קרנות שערך בנק אוף אמריקה מלמד על מספר שיא מאז מרץ 2020 של מנהלי השקעות שמעריך כי אנחנו הולכים להתאכזב.

אחד מהמצפים הבולטים לאכזבה הוא אסטרטג המניות הדובי של מורגן סטנלי, מייק וילסון, שטוען שהחגיגה של אינפלציה שמבריחה את כולם מהאג"ח למניות הגיעה לנקודת פיתול בה הנזק שלה לרווחיות הופך לגדול יותר לעניין התמחור. תמיכה לכך אולי קיבלנו אמש מנשיא שלוחת הפד בסנט לואיס, בולארד, שאמר שגם העלאת ריבית משולשת בכל החלטה, של 75 נקודות בסיס (0.75 נקודות אחוז), היא אפשרית.

בנוסף נזכיר שמלבד זינוק מחירי הסחורות, שכולל מחיר נפט שוב ב-109 דולר, החברות מתמודדות לאחרונה גם עם מחסור קריטי בעובדים (שמגיע עם התייקרות שכר), ושיבושים בשרשראות האספקה, שנובעת גם מסין ההיפוכונדרית שממשיכה במדיניות האפס קורונה ההזויה שלה. להערכת וילסון האכזבה מעונת הדו"חות אולי לא תתבטא עדיין בתוצאות הרבעון אלא בתחזיות לרווחיות קדימה.

ועדיין יתכן שהחששות הגוברים לאכזבה מעונת הדו"חות נובעים משמרנות/פחדנות יתר, ומלמדים דווקא על סיכוי נמוך לכך שהשווקים נמצאים בתמחור יתר. בפועל נתוני המאקרו השוטפים מארצות הברית דווקא הפתיעו לטובה את תחזיות הכלכלנים, כך לפי 'מדד הפתעות המאקרו של סיטי'. בין הנתונים האחרונים שבלטו לטובה היו למשל: ביום שישי מדד סקר התעשייה של ניו-יורק (ה"אמפייר"), שעלה ל-24.6 נקודות לעומת צפי לנקודה אחת, מדד היצור התעשייתי האמריקאי שזינק במרץ ב-0.9%, לעומת צפי לעליה של 0.4% ובנוסף קיבל עדכון למעלה גם לפברואר.

ביום חמישי בלטו בהפתעה לטובה סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן החשוב, שעלה מ-59.4 ל-65.7, למרות שהצפי היה בכלל לירידה ל-59.0. מוקדם יותר בחמישי פורסם נתון המכירות הקמעונאיות לחודש פברואר שהנתון שלו לפברואר עודכן למעלה מ- 0.3% ל-0.8%.

האם הפסימיות של הכלכלנים שהתגלתה כמוגזמת משקפת גם סיכוי גבוה לפאסימיות יתר של מנהלי השקעות?

בינתיים אצלנו, למרות אקסודוס של ישראלים לחו"ל לביזבוזי מט"ח השקל ממשיך להפגין עוצמה מול סל המטבעות, עוצמה שבולטת במיוחד לאור הזינוק של הדולר בעולם. אולי בחג הבא בנק ישראל יעזר ביוצאים לחו"ל להחלשת השקל, יחלק להם סטפות של מט"ח בדלפקים בנתב"ג, צאו לעזור למדינה!

בדומה לשקל החזק גם שוק המניות המקומי ממשיך להיות כוכב עולמי, בכלל חגיגה. היום תפרסם קרן המטבע את התחזית הכלכלית הרבעונית שלה, לאחר שאתמול הבנק העולמי הוריד את התחזית שלו לצמיחה העולמית, אבל לנו יש חשד סביר שנהיה מופתעים לטובה מתחזית דירוג התמ"ג שלנו לנפש במונחי דולר נוכחי ל-2022. דירוג טוב של ישראל יוכל לשפר גם את מצב הרוח של ליברמן, שוודאי מסתובב מתוסכל כשהעליה במחיר הנפט שוטפת לו את הפחתת מס הבלו החגיגית.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן (ל"ת)
    הירידות תהיינה חדות ביותר לא רק בשוק המניות אלה גם 19/04/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכוכב העולמי 19/04/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    לא מצליחה לעלות. למרות הפחדים והמכירות ההסטריות המניה משקפת שוק קפוא . ולכן כל האגדה על השוק הישראלי היא הגדה לפסח . מכה ה 11 של המשקיעים הישראלים . המניות יום עולות ויומיים יורדות. לא ברור למה מניית אופקו למשל או גילת מתרסקות. כיל בקושי עולה למרות מחיר התירס שבשמיים ומחירי הסחורות והאשלג . בעבר ידיעה על מחיר התירס גרמה למניית כיל לעלות באחוזים ניכרים כעת מחכים לאישור מארה"ב ושם יש להם בעיות משלהם . מניות כמו מניף. מקס סטוק לא זזות שנים וכל השאר די מרוסק איזה להיט הבורסה יותר מתאים לה יום השואה
  • תא 35 עלה25% בשנה האחרונה (ל"ת)
    8 20/04/2022 08:02
    הגב לתגובה זו
  • לוין 19/04/2022 18:33
    הגב לתגובה זו
    תוך שלושה חודשים גם ההייטק בדרך להפגע
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.