כבר בעקבות כיבוש חצי האי קרים הוטלו סנקציות על רוסיה ואלו עברו שינויים עם השנים. הסנקציות כללו מגבלות סחר שונות ומגבלות על מכירה של טכנולוגיות, בעיקר בתחומי האנרגיה והנשק לרוסים. חלו גם מגבלות מסויימות על בנקים ועל אוליגרכים רוסיים אשר מקורבים לפוטין. כעת, בעקבות המלחמה באוקראינה, הסנקציות הורחבו ויותר ויותר מדינות בוחרות להצהיר באופן גלוי כי הן לוקחות חלק במהלך.

ניתוק ממערכת ה-Swift וניתוק הבנקים של רוסיה מהעולם:

בדומה לניתוק איראן ב-2014, ארה"ב, קנדה והאיחוד האירופי הודיעו על ניתוק בנקים רוסיים מ-Swift, מערכת התשלומים הבינלאומית (מערכת שמקשרת כ-11,000 מוסדות פיננסיים מכ-200 מדינות בעולם), ועל ניתוק הבנק המרכזי של רוסיה מהפיננסים העולמיים. מדינות נוספות הצטרפו אליהן מאוחר יותר. סנקציה זו נחשבת לסנקציה הפיננסית הקשה ביותר שניתן להטיל. הניתוק של הבנק המרכזי יוצר מצב בו רוסיה לא יכולה להשתמש ברזרבות הדולר שלה, העומדות על כ-630 מיליארד דולר, בכדי לחזק את הרובל. דבר זה עשוי להביא להשלכות קשות על שער הרובל ועל הכלכלה הרוסית כולה. הניתוק של רוסיה מ-Swift, יוצר נזק עצום לחברות ולמוסדות פיננסיים שזקוקים למזומנים, בעיקר לנוכח משיכות הכספים הענקיות בימים האחרונים.

עם זאת, יש לציין כי לרוסיה יש מערכת תשלומים חלופית בשם SPFS – System for Transfer of Financial Messages, שהיא הקימה ב-2014, אחרי הפלישה לאי קרים. גם לסין, התומכת ברוסים, יש מערכת תשלומים משנית בשם CIPS – Cross Border Internbank Payment System.

עדיין לא ברור אילו בנקים רוסיים ינותקו ממערכת ה-swift, אך ככל הנראה, התלות האירופאית בגז הטבעי הרוסי, מגנה על חלק מהבנקים, וגרמה לכך שלא כל הבנקים הרוסיים יודרו ממערכת ה-Swift, אלא כאלה שפחות קשורים בעסקאות האנרגיה.

• המלחמה הכלכלית מתחממת: הסיוע לאוקראינה והנפט הרוסי במרכז
• בריטניה הקפיאה נכסים בהיקף של 13 מיליארד דולר שנקשרו לאברמוביץ'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, בריטניה וארה"ב הודיעו כי ידירו בנקים רוסיים מהמערכת הפיננסית בארצם. כמו כן, שתי המדינות מקפיאות נכסים של בנקים רוסיים. גם יפן הודיעה על סנקציות כנגד מוסדות פיננסיים רוסיים.

איסור הזרמת גז טבעי מצינור ה-NordStream2

ה-NordStream2 הוא צינור באורך של כ-1,224 ק"מ שעובר במקביל לצינורות המקבילים הישנים, המזרימים גז לאירופה מנובמבר 2011, ונקראים NordStream. הצינור עובר מתחת לים הבלטי והוא מחבר בין סנט פטרסבורג הרוסית ובין לובמין בגרמניה. עלות הקמת הצינור החדש הינה כ-10 מיליארד אירו והיא הושלמה ברבעון האחרון של 2021 אך הזרמת הגז לא החלה בעקבות לחצים מצד מדינות המערב, לאור התלות המהותית של חלק ממדינות האיחוד האירופאי בגז הטבעי הרוסי. צינור זה, אמור להגדיל את כמות הגז המיוצאת לאירופה מרוסיה. צינור NordStream2, יחד עם צינור NordStream המקורי, יכולים להוליך 110 BCM של גז טבעי לאירופה מדי שנה, כמות של כרבע מצריכת הגז השנתית של מדינות האיחוד האירופי. צינורות NordSttream המקורי מזרימים יחדיו 55 BCM בשנה והם נסמכים על מאגר Bovanenkovo של גזפרום.

גרמניה, אשר אספקת כ-35% מהגז הטבעי שלה מגיעה כבר היום מהרוסים, הודיעה כי לא תאשר את הזרמת הגז מצינור NordStream2. גרמניה עשויה להיפגע מאוד אם כתגובה למהלך, רוסיה תפסיק לחלוטין או חלקית את אספקת הגז אליה, אשר בעזרתו מחממים תושבי אירופה את בתיהם בחורף מקפיא זה, אף כי אנחנו נכנסים בהדרגה לסוף החורף.

• מניית קוהל'ס מזנקת ב-39% הודות לרווח מפתיע
• אפל מקצצת עשרות תפקידים במערך המכירות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

בכדי לייצב את שוק האנרגיה המעורער, ארה"ב הודיעה כי תגביר את ייצוא ה-LNG (עוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה) וכעת דרום קוריאה הודיעה כי תייצא באופן אסטרטגי נפט ו-LNG (גז טבעי נוזלי) לאירופה. יש לציין כי דרום קוריאה הינה מדינה הנסמכת על LNG שהיא מייבאת (בעיקר מארה"ב) והיא מעוניינת לחלוק את היבוא שלה עם אירופה במצב הנוכחי.

פגיעה פיננסית באוליגרכים רוסיים ובחברות גדולות

מדינות המערב רואות בטייקוני רוסיה, או לפחות בחלקם, כמקורבים של פוטין וסנקציות עליהם נועדו לזרות כאב בקרב האליטה הרוסית, אשר מחזיקה בנכסים רבים במערב – נדל"ן, יאכטות, נבחרות ספורט, עסקים ועוד. יש הטוענים שנכסיו של פוטין מוחבאים אצל חלק מעשירי רוסיה, כדי שלא יימצא הקשר בינו ובין הנכסים. לא ברור איזו השפעה תהיה להגבלות שהוטלו על עשירי רוסיה על המהלכים של פוטין.

האיחוד האירופי הודיע כי כל הנכסים של פוטין ושל שר החוץ לברוב יוקפאו. יפן הודיעה על שורה של סנקציות נגד מוסדות פיננסיים רוסיים, ארגונים צבאיים ויחידים, כתגובה לפלישה לאוקראינה. יפן גם הודיעה על הקפאת נכסים של אנשים ושל מוסדות פיננסיים רוסיים. אוסטרליה הודיעה כי היא תטיל סנקציות על אוליגרכים שהיכולת הכלכלית שלהם משמעותית עבור רוסיה וכן על חברי מועצת הבטחון בפדרציה הרוסית. אוסטרליה הרחיבה את הסנקציות גם לבלארוס. ארה"ב הטילה הגבלות והקפיאה נכסים לאוליגרכים רוסיים ולמשפחות שמקורבות לקרמלין והודיעה שתשקול סנקציות על פוטין עצמו. כמו כן, ארה"ב מנתקת 13 חברות ממשלתיות רוסיות גדולות מגיוס כסף בארה"ב, כולל גזפרום וסברבנק. כמו אוסטרליה, גם ארה"ב הרחיבה את הסנקציות לבלארוס והגבילה בנקים, אוליגרכים ואליטות בלארוסיים. בריטניה וקנדה הטילו סנקציות על אוליגרכים רוסיים, הקפיאו נכסים של חברות ממשלתיות ופרטיות רוסיות ומנעו את האפשרות שלהן לגייס כספים במדינות הללו. ככל שעובר הזמן עוד ועוד מדינות, וביניהן גם ישראל ככל הנראה, מצטרפות ומטילות סנקציות על עשירי רוסיה.

פגיעה ביצוא ציוד לרוסיה ולצבא רוסיה בפרט

רוסיה אינה אוטרקיה והיא מייבאת ציוד מהעולם בכמויות גדולות. עיקר היבוא של רוסיה מהעולם הינו מכונות, מטוסים, כלי רכב, מכשירים אופטיים ורפואיים ומכונות חשמליות. עיקר היבוא של רוסיה מגיע מסין (מעל ל-50 מיליארד דולר בשנה) ואחריה היבוא המאסיבי מגיע בעיקר מגרמניה, מארה"ב, מבלארוס, מאיטליה, מצרפת, מדרום קוריאה ומיפן – כולן, למעט סין ובלארוס, מתנגדות ללחימה באוקראינה.

יפן, דרום קוריאה וניו זילנד הודיעו על הקפאת ייצוא סחורות לצבא הרוסי, לארגונים צבאיים רוסיים ולכוחות הבטחון הרוסיים. ארה"ב הודיעה על הפסקת ייצוא של מוצרים טכנולוגיים לרוסיה, מה שיגביל את קידום המגזר הצבאי והחלל של רוסיה. ההגבלה של המדינות כוללת מוליכים למחצה, מכשירי תקשורת, אבטחת הצפנה, לייזרים, חיישנים, מוצרי ניווט, מוצרי תעופה וטכנולוגיות ימיות. בריטניה הודיעה כי היא תאסור ייצוא של טכנולוגיות מסויימות לרוסיה, במיוחד בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת והחלל. ככל שעובר זמן, עוד מדינות מצטרפות לאיסור הייצוא לרוסיה.

פגיעה במסחר בחוב ריבוני רוסי

ההערכות לגובה החוב של רוסיה למדינות אחרות, נכון ל-31.12.21, מדברות על כ-478.2 מיליארד דולר. מתחילת 2020 רוסיה הנפיקה 4.1 מיליארד פאונד חוב בלונדון. בריטניה הודיעה כי תיאסר מכירת החוב הזה בלונדון. גם ארה"ב אסרה, עוד ב-2021, על עסקאות בחוב ריבוני של רוסיה החל מתחילת מרץ.

התשואה על החוב של רוסיה לפירעון בשנת 2047 זינקה ל-8.3% ביום שני. התשואות על החוב שאמור להפרע ב-2035 הגיעו ל-18%. האג"ח שאמורה להפרע ב-2032, נסחרה ביום שישי ב-66 סנט וצנחה לאיזור ה-30 סנט. התשלום הקופון הקרוב אמור להתרחש בסוף מרץ, עבור האג"ח שנפרעת ב-2030 והוא יהווה אינדיקציה ליכולת פרעון החוב של המדינה.

לאור ההדרה של רוסיה, קיים גם סיכון כי החוב הרוסי יוסר ממדד האג"ח הממשלתיות של JPmorgan וממדד ה-ESG.

הגבלות על טיסות

מדינות אירופה רבות סוגרות את המרחב האווירי שלהן לטיסות היוצאות מרוסיה וקוראות לעוד ועוד מדינות ללכת בעקבותיהן. בין המדינות ניתן לראות את אוסטריה, בולגריה, צ'כיה, אסטוניה, צרפת, סלובניה, לטביה, פינלנד, רומניה, ספרד, איטליה, לוקסמבורג, שוודיה, דנמרק, מלטה, פולין, בלגיה, ליטא וגרמניה. בריטניה ואיסלנד אוסרות על חברת התעופה הרוסית Aeroflot לטוס בשטחיהן. צ'כיה אוסרת על כל חברות התעופה הרוסיות לטוס בשטחיה.

בתגובה, רוסיה סגרה את המרחב האווירי שלה לכל המדינות שהכריזו על איסורים. בינתיים המטוסים הרוסיים מאריכים את הדרך ומגיעים ליעדיהם במדינות שלא אסרו על נחיתתם בהן.

גם המגזר העסקי החל לנתק עצמו מרוסיה וחברת בואינג הודיעה כי לא תמכור מטוסים וחלפים לרוסיה וגם לא תספק שירותי תחזוקה למטוסי בואינג של Aeroflot מה שצפוי לפגוע עוד יותר בחופש הטיסה של הרוסים.

כבר עכשיו, רואים את ההשפעות של הסנקציות הפיננסיות שהוטלו על רוסיה על שער הרובל, על הכלכלה הרוסית, על השווקים הוולטיליים ועל סקטורים וחברות הקשורים ברוסיה.

בכדי להגן על שער הרובל, שנפל בכ-30%, הודיע הבנק המרכזי הרוסי הודעה מרעישה, לפיה הוא מעלה את הריבית מ-9.5% ל-20%. במקביל הבנק הורה לחברות הרוסיות למכור 80% מההכנסות שלהם במט"ח – מה שיגביר את הביקושים לרובל ויחזק אותו. כמו כן, הבנק המרכזי שם מגבלות על מכירת מניות של חברות רוסיות ע"י זרים, דחה את פתיחת המסחר בבורסה, החל בתכנית רכישות זהב והגדיל את מגוון ניירות הערך שיכולים לשמש כבטחונות לקבלת הלוואות. הפעולות הללו אכן תרמו לשער הרובל לזמן קצר בן כמה שעות, אך לאחר מכן השער חזר לצנוח.

ככל והמלחמה נמשכת, קיימות השפעות מרכזיות על כלכלתנו:

עלייה במחירי האנרגיה וכתוצאה מכך המשך התייקרות החשמל והדלקים

מאחר ורוסיה הינה אחת מספקיות האנרגיה הגדולות למדינות העולם ומכיוון שמדינות OPEC, ככל הנראה, תומכות בה, מחירי האנרגיה צפויים להמשיך להיות גבוהים ואף לעלות אל מעבר למחיריהם כיום (מחיר חבית נפט כבר הגיע למחיר חסר תקדים של 110$ וזאת בליבו של חורף מקפיא ושל משבר אנרגיה שהחל עוד  לפני המלחמה). בישראל אמנם מחירי הגז הטבעי זולים (באיזור 4.3$ ל-mmbtu בממוצע) לאור העובדה שהם מקובעים בחוזים עם מחירי תקרה אך מחיר החשמל הישראלי מושפע גם ממחירי הנפט והפחם וכבר היום אנחנו מרגישים בכיס את העליה במחירי הבנזין והחשמל שלנו ומנגד רואים את מניות סקטור האנרגיה נהנות מהמצב – גם חברות הגז והנפט אשר נהנות ממנו באופן ישיר וגם חברות האנרגיה המתחדשת אשר נהנות ממנו באופן עקיף באמצעות מכירת חשמל במחירים גבוהים יותר.

עלייה במחירי המתכות והסחורות

מעבר לעובדה שרוסיה הינה ספקית אנרגיה עולמית, רוסיה וגם אוקראינה הינן שחקניות מרכזיות בשוק הסחורות התעשייתיות והחקלאיות העולמי. רוסיה הינה אחת מספקיות המתכות הגדולות בעולם. החרם על רוסיה צפוי להמשיך להעלות את מחירי הסחורות והמתכות – מה שישפיע על המחירים שאנחנו רואים בסופרמרקטים ובחנויות וגם בתחומים נוספים כמו ייצור סוללות  - אשר דורש שימוש בניקל ורוסיה הינה אחת מספקיות הניקל הגדולות בעולם. יש לציין, כי מדינות אחרות, אשר משמשות כספקיות חלופיות לרוסיה, יהנו מהמצב.

עלייה בציפיות האינפלציה וחשש מסטגפלציה

עליות המחירים החזקות כתוצאה מהמצב, משולבות בתחזיות צמיחה נמוכות, מה שמעלה חשש מסטגפלציה – מצב בעייתי בו הפעולות שמרסנות אינפלציה עשויות להחריף את המיתון. המצב מקשה על הפד ועל הבנקים המרכזיים בעולם בבחירת מדיניות לבלימה של האינפלציה.

פגיעה בעסקים אשר פעלו עם ומול הרוסים וכן בחברות אשר פועלות באוקראינה

יחד עם הכלכלה הרוסית שנפגעה ושצפויה להיפגע קשות במידה והמצב יימשך לאורך זמן,  עסקים רבים ברחבי העולם וביניהם גם חברות ישראליות לא מעטות, פועלים ברוסיה, נמצאים בקשרים מול חברות רוסיות וחווים קשיים כלכליים משמעותיים בעקבות המצב. זוהי סיבה נוספת לירידות השערים של מניות רבות ושל מדדים ברחבי העולם. נתון מעניין הוא העובדה שלחברות הייטק רציניות רבות פעילות בהיקף משמעותי באוקראינה – פעילות שנפגעה בעקבות המצב ואף עולה לחברות הללו כספים לא מעטים, משום שהן פועלות לחילוץ עובדיהן מהמדינה הבוערת.

האם כל דאלים גבר? האם ניתן לרסן אלימות באמצעות סנקציות? אילו עוד סנקציות יוטלו על הרוסים ותומכיהם בהמשך? נצטרך לחכות ולגלות. אחד הלקחים המעניינים מהמלחמה בין רוסיה ובין אוקראינה הינו כי העולם מסוגל להפעיל על מדינה בודדת אחת עוצמה כלכלית כל כך חזקה, ללא שימוש בנשק חם, כאשר הוא בדעה מאוחדת מספיק.

רו"ח הדר וינר שורץ היא סמנכ"לית מחקר בילין לפידות.