GAMEPASS
צילום: XBOX
TV

מה מתכננות ענקיות הגיימינג? אלה המודלים הכלכליים שיבחנו

המטאוורס רחוק ובינתיים רכישות הענק של מיקרוסופט וסוני מעלות על הפרק אפשרות של בלעדיות על משחקים כבר עכשיו או בדור הבא, קדימות בתאריכי השקה, או הפיכת הקונסולות לסטרימרים לכל דבר כשהמלחמה תהיה כמו בנטפליקס ואמזון: ליצור מאגר למנויים ובו המשחקים הכי טובים בבלעדיות
איתי פת-יה | (3)

בעוד שאנליסטים דיברו אחרי רכישת הענק של  MICROSOFT (MSFT) את  ACTIVISION BLIZZARD (ATVI) בכ-70 מיליארד דולר על הפוטנציאל של שוק הגיימינג בעידן המטאוורס - הדבר עוד רחוק, וכדאי בינתיים להסתכל על השוק הקיים, והוא משחקי וידאו. המשקיעים מנסים לקרוא בין השורות בהודעות שהוציאו מנכ"לי אקס בוקס של מיקרוסופט ופלייסטיישן של סוני, שזה עתה הודיעה על רכישת באנג'י ב-3.6 מיליארד דולר, אך למעשה הם לא אמרו כלום. אלה המודלים הכלכליים שיבחנו, לרבות זניחת המלחמה על מכירות קונסולות ואימוץ המודל של הסטרימינג בסדרות וסרטים - כל קונסולה היא רק סטרימר, והמלחמה היא על התוכן שבבעלותך. צפו:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק מזומן 02/02/2022 16:31
    הגב לתגובה זו
    הכל יהיה בענן מפעילי הענן ומאבטחיו ירויחו. זו השאיפה של מיקרוסופט אמזון וגוגל סוני משתרכת מאחור.
  • Sassi6 03/02/2022 06:33
    הגב לתגובה זו
    המתמכרים ...יממנו את כולם
  • 1.
    אני רק שאלה 02/02/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    מטהוורס רחוק???? מבקש מהכתב לבדוק קצת את נושא ה play-to-earn שקורה היום בבלוקצי'ן השונים.... עולם הגיימינג הולך לעבור לבלוקצ'יין כבר עכשיו !!!!
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.