ACTION COMICS
צילום: ACTION COMICS

המשקיעים גילו את הקומיקס: 3 מ' על סופרמן מ-1938; לפנות מקום בתיק?

ייתכן שבהשראת שגעת ה-NFT, משקיעים מסתכלים יותר על פרטי אספנות כנכסים שנהנים מעליית ערך. גיבורי העל באקרנים מתדלקים גם את העניין בקומיקסים ויש מי שמנצל את המצב. "השקעה אקזוטית של עד 5% מהתיק" או ספקולציה שלא מחלקת דיבידנד או מכניסה דמי שכירות?
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה השקעות

שני ספרי קומיקס מעלי אבק נמכרו השנה בלמעלה מ-3 מיליון דולר כל אחד. האחד, פרק 15 של סדרת Amazing Fantasy מ-1962 בה הופיע לראשונה ספיידרמן. השני, מ-1938, הבכורה של סדרת Action Comics בה העולם התוודע לראשונה לסופרמן, לפני ששידרגו אותו לטאלנט ברמת סדרה משלו. אולי בהשראת שוק ה-NFT, נראה כי תחום האספנות הופך ציני עוד יותר ומשקיעים, או "פליפרים" אם תרצו שמו, גם אותו על הכוונת. יש מי שמדגיש את הספקולטיביות שבהשקעות מסוג זה, אחרים חושבים שדווקא יש להם מקום מסוים בפורטפוליו.

ההיגיון המנחה ברכישת קומיקס, תקליט, תמונה, משחק וידאו ישן (סופר מריו וזלדה שנמכרו למשל השנה במיליוני דולרים), או למעשה כל פריט אספנות שהוא, גורס כי בצד השני יהיה מישהו שבאמת ירצה אותו – או שהוא מזדהה עם ה"רעיונות" או ה"ערכים" של אותו החפץ, או שיש לו ערך נוסטלגי עבורו, אולי הוא פשוט מוצא בו יופי אסתטי וכו'. את הביקושים הכנים האלה אפשר לנצל כדי להוריד פריט מסוים מהשוק, לשמור אותו אצלך, לחכות לעליית הערך גם אם אין לך עניין בו, ולגרוף רווח.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

מארק מייקלסון קנה עותק של הפרק הראשון בסדרת סופרמן מ-1939 ב-1,000-2,000 דולר ארבעים שנה לאחר שיצא לאור, ב-1979. הוא באמת אהב את הסדרה. השנה הוא ראה את שגעת המחירים. כמובן שהעותקים הללו הפכו נדירים יותר ויותר – גם אם הודפסו במאסה גדולה אז, בארצות הברית ובכלל בעולם היו פחות אנשים. רוב אלו שכן החזיקו אז בעותק – כבר זרקו אותו לפני עשורים. עם עניין מחודש בקומיקס ובסדרה, המחירים עלו ומייקלסון העמיד את העותק שלו למכירה – הוא כבר קיבל הצעות עבור למעלה מ-2 מיליון דולר.

אחת הסיבות לאותו עניין גובר הוא עליית קרנם בכלל של גיבורי העל בשני העשורים האחרונים. אמנם נבחרת הפוליטיקלי קורקט והגיוון האתני בסרט החדש של מארוול היא פלופ מגוחך, אבל רק עכשיו יוצא לאקרנים הסרט המי יודע כמה של ספיידרמן, זכורה ההצלחה המאסיבית של "הנוקמים", וכל כמה זמן יוצא סרט גיבורי על חדש. לפי סטפן פישלר מ- ComicConnect ההשקעות הגדולות של הוליווד בסרטים הללו גורמים לכך שסופרמן לא הולך לשוק מקום.

המחירים המפוצצים ניתנים לקומיקסים ממה שמכונה תור הזהב, בין 1938-1956, או תור הכסף, בין 1956-1970. מאט נלסון, נשיא חברת דירוג פרטי אספנות, לרבות קומיקסים יד שניה, Sarasota אומר שגם הקומיקסים משנות ה-70 וה-80 הולכים וצוברים פופולאריות, והיום חלקם נמכרים במתחת לאלף דולר ששווה לקחת בחשבון. באחרונה הקומיקס הראשון בסדרת צבי הנינג'ה מ-1984 נמכר ב-245 אלף דולר. פישלר אומר גם שארצות הברית אולי מדפיסה עוד כסף כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי, "אבל הם לא יכולים להדפיס עוד עותקים מהפרק הראשון בסדרת סופרמן".

אז איפה בין כל הגיקים נכנסים אלה שרק רוצים לגזור קופון, ונמצא אם כן הקשר לעולם ההשקעות? חלק מהמומחים אומרים שגם כשמדדי המניות בעליות, יש מי שמחפש נכסים פיזיים, בעיקר לנוכח חוסר הוודאות מהקורונה. יועץ ההשקעות פטריק לאך מצביע על כשל עיקרי בהסתכלות על קומיקס או בכלל פריט אספנות כשהשקעה, אם בונים רק על עליית הערך: זו לא מניה אז דיבידנד לא תקבלו ממנה, זה לא נדל"ן מניב אז דמי שכירות לא ישלמו לכם בסוף החודש.

קיראו עוד ב"גלובל"

לעומת בארט ברוור מחברת Global Financial Advisory Services מעדיף להסתכל דווקא על שוק היעד של האספנים שניתן למכור להם בצד השני. הוא אומר שלפרטי אספנות יש תפקיד קטן בתיק מאוזן. לדעתו, אפשר להשקיע בהם לא יותר מ-5% מסך התיק. השקעה "אקזוטית" הוא קורא לזה וטוען שהוא מסתכל על התחום כמו "על משהו מעולם השווקים המתפתחים". כמובן, אלה לא השווקים המתפתחים עם השקעות העתק וקצב הילודה הגובר. אלה קומיקסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.