רוברט שילר
צילום: Getty Images, Pascal Le Segretain

מי אחראי לעליות בשווקים: טראמפ או הפד'?

רוברט שילר, זוכה פרס נובל לכלכלה טוען כי הנשיא טראמפ הוא האחראי העיקרי, כאשר הוא יוצר "חיות" אצל המשקיעים. מנגד, רבים טוענים כי הכסף הזול שמספקים הבנקים המרכזיים הוא הגורם המרכזי לראלי ב-2019
עמית נעם טל |

שנת 2019 בדרך הבטוחה להיזכר כאחת השנים הטובות בהיסטוריה של וול סטריט, כאשר מדד ה-S&P500 משלים עלייה של קרוב ל-30%. בסיכום השנה, עולה השאלה  מי אחראי על המהלך החד בשווקים?הנשיא טראמפ או מדיניות הבנקים המרכזיים שמציפים את השווקים בכסף זול?

לטענת זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2013, רוברט שילר, טראמפ הוא הגורם העיקרי לראלי בשווקים. "הוא מעניק נאומים שגורמים למוטיבציה. מעולם לא היה לנו נשיא כזה בארה"ב", טוען שילר ומוסיף כי טראמפ יודע איך ליצור animal spirits, ביטוי המתאר רצון של המשקיעים לרדוף אחר נכסים. 

שילר, שזכה בפרס נובל בשנת 2013, ידוע בכך שחזה את צניחת שוק המניות בשנת 2000 ואת בועת הדיור ב -2006. הוא כתב את ספר השנה "כלכלה נרטיבית", שטוען ברעיון שסיפורים פופולריים עוזרים להניע אירועים כלכליים - דבר שלדעתו מסביר את הראלי בשווקים. "זה יכול להיות לא רציונאלי כל כך. אך כאשר אתה רואה ביטחון אצל אחרים בשוק, אתה מרגיש בטוח יותר בעצמך", שילר מסביר. 

בתוך כך, שילר מסביר כי השוק יקר בהסתכלות היסטורית.  מדד CAPE אותו הוא עצמו פיתח ב-1988, מדד שבוחן את מכפיל הרווח המותאם למחזוריות, עומד היום על רמה של 30 נק', רמה גבוהה היסטורית. עם זאת, שילר מציין כי בשנת 1999 ו-2000 המדד עלה ל-44 נק', בערך 50% מעל הרמה הנוכחית. שילר מעריך כי הראלי בוול סטריט עשוי להימשך עוד חודשים, אם לא יותר.

טענתו של שילר מנוגדת לרוב הכלכלניים בשוק, שמעריכים כי הכסף הזול בשוק הוא הגורם העיקרי לשוק השורי (להסבר כיצד פעולות הפד' משפיעות על השוק).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.