פרוטקול הפד': הריבית צפויה להישאר ללא שינוי, הבנק דן בהרחבה של תוכנית הרכישות
וועדת השוק הפתוח של הפד' (FOMC) פרסמה הערב את פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה, שנערכה בסוף אוקטובר האחרון. כזכור, הפד' בחר להוריד בפגישה זו את הריבית ב-25 נק' לרמה של 1.5%-1.75% (לכתבה המלאה).
כפי שנרמז במסיבת העיתונאים שלאחר פרסום ההחלטה, נראה כי הפד' רוצה כעת להותיר את הריבית ללא שינוים בחודשים הקרובים, ולראות כיצד 3 הורדות הריבית האחרונות משפיעות על הפעילות הכלכלית בארה"ב. מהפרוטוקול עולה שמספר חברים ביקשו להדגיש לציבור כי "לא תיהיה הורדת ריבית נוספת ללא הרעה משמעותית בנתונים".
מספר חברים בוועדה טענו כי 3 הורדות הריבית האחרונות מצודקות לנוכח החולשה הכלכלית בעולם וחוסר הוודאות בנוגע למדיניות הסחר של ארה"ב. לטענתם, הסיכון לכלכלה האמריקנית נוטה למטה.
בנוגע להתערבות החסרת תקדים שמבצע הבנק בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), חברי הוועדה דנה באופציות נוספות לשליטה על הריביות. מספר חברים בוועדה העריכו כי השקה של standing repo facility, או בפשטות מה שהבנק עושה היום רק בצורה מסודרת, הוא כלי יעיל בשליטה על הריביות. בפד' טוענים היום כי התפרצות של הריביות בשוק הריפו עשויה להתרחש שוב באפריל 2020, בתקופת תשלומי המס (ותאריך סיום תוכנית הרכישות בהיקף של 60 מיליארד דולר שהשיק הבנק בחודש שעבר).
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בנושא, מספר חברים בוועדה טענו כי הבנקים הורידו את "כריות הביטחון" שלהם, למרות שהם היו צריכים לעלות אותם. חלק מהחברים בוועדה רוצים לשמור על רזרבות הבנקים מעל לרמה של תחילת ספטמבר האחרון, וחלק אף רוצים לעלות לרמות רזרבה גדולות יותר (נזכיר כי הדרך היחידה לעלות את רזרבות הבנקים היא ע"י תוכנית רכישות).
בפגישה האחרונה דן הפד' באפשרויות "לא קובנציונאליות" נוספות ברקע לעבודה כי הריביות בארה"ב קרובות ל-0. הפרוקטול מצביע כי יש תמיכה גורפת של חברי הוועדה בשימו ב" large-scale asset purchases" או במילים פשוטות תוכנית רכישות.
נציין כי הבנק מתעקש לא לקרוא לרכישות האחרונות שביצע "תוכנית רכישות", מהסיבה כי הוא רוכש רק אגרות חוב קצרות מועד. בפועל, מדובר באותו אפקט.
- 1.אלי 21/11/2019 00:05הגב לתגובה זוהדיווחים בעולם A third election in a year is on the cards for Israel Israel has been run by a series of caretaker governments with limited ability to fix urgent problems such as the budget deficit and bursting hospitals סוכרים את ההסברה של מודיס? אז מזה היא בדיוק הזהירה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
