פאואל
צילום: gettyimages

מאז ההכרזה על QE מצד הפד': וול סטריט משלימה 6 שבועות של עליות

עונת דו"חות בינונית? המשך הורדת תחזיות הצמיחה בארה"ב? חוסר הסכמה בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין? הכסף הזול שמספק הפד' בחודשיים האחרונים גורם לכל האירועים האחרונים להפוך ללא רלוונטים. אמש הודיע הבנק על המשך ההתערבות
עמית נעם טל | (6)

המדדים המובילים בוול סטריט שברו היום שיאים, כאשר הם משלימים 6 שבועות רצופים של עליות שערים. בעולם בו הבנקים המרכזיים מהווים תפקיד מרכזי בשווקים, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר בשינוי די פשוט – שינוי המאזנים של הבנקים המרכזיים. הקשר לאירועים הכלכליים/פוליטיים הוא לעיתים מקרי בלבד. 

הדו"חות השבועיים של הפד' פורסמו אמש לאחר סגירת המסחר והצביעו כי המאזן גדל ב-6 מיליארד דולר בשבוע האחרון והוא מסתכם כעת במעט יותר מ-4 טריליון דולר. בסה"כ, הפד' הגדיל את מאזנו ביותר מ-300 מיליארד דולר בתוך כחודשיים, קצב גידול מהיר יותר מכל 3 תוכניות הרכישות שביצע הבנק בעשור האחרון. 

לשם השוואה, לקח לפד' שנה ו-8 חודשים לבצע צמצום של פחות מ-700 מיליארד דולר במאזנו, וחודשיים להגדיל את מאזנו ב-300 מיליארד דולר. 300 מיליארד הדולר שהזריק הפד' לשווקים בחודשיים האחרונים מהווים כ-46% מההוצאות השנתיות הביטוח הלאומי בארה"ב, או 43% מההוצאה השנתית של הממשל האמריקני לצורכי ביטחון. במילים פשוטות: הפד' מציף בחודשיים האחרונים את השווקים בכסף זול

מאזנו הפד': כמות הכסף בשוק עולה משמעותית בשבועיים האחרונים

נזכיר כי הפד' החל לבצע 2 פעולות משמעותיות בחודשיים האחרונים: הפעולה הראשונה היא הזרקת הון בשוק ה-REPO בסכומים שונים. הפד' מבצע בכל יום רכישות לתקופה של יום בסכום של עד 120 מיליארד דולר, ובנוסף מבצע מספר הזרקות לתקופה של שבועיים בסכומים של עד 35 מיליארד דולר. פעולות אלו מאפשרות לדילרים בארה"ב לממן חלק ניכר מההנפקות הגדולות שמצבע הממשל האמריקני בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה). פעולה נוספת שמבצע הפד' היא ביצוע רכישות של אגרות חוב של ארה"ב לתקופה קצרה (T-BIIL) בסכום של עד 60 מיליארד דולר. אמש הודיע הבנק על המשך פעולות אלו בחודש הקרוב.

עם זאת, ההשפעה של פעולות הפד' על שוק האג"ח לא מסתיימות ב-2 פעולות אלו. הבנק מבצע בחודשים האחרונים שינוי בפורטפוליו ההשקעות שלו, כאשר הוא מקטין את אחזקותיו בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS) ב-20 מיליארד דולר, ומעביר את הפדיונות משוק זה לשוק האג"ח הממשלתית. בנוסף, הבנק משקיע מחדש את הפדיונות בשוק האג"ח הממשלתיות בסכומים של 30-40 מיליארד דולר. המשמעות: הפד' יוצר כעת ביקושים של עד 120 מיליארד דולר בשוקי האג"ח הממשלתיים

נציין כי למרות ההתערבות הגדולה בתקופה האחרונה, ייתכן והפד' יצטרך לעשות הרבה יותר לקראת סוף שנה. הבנקים הגדולים בארה"ב ממשיכים להעריך כי לחץ המימון צפוי להתחדש בתקופה הקרובה, כאשר הסיבה לכך היא הרגולציה על הבנקים הגדולים (G-sib) שצפויה לחייב את הבנקים להקטין את מאזניהם עד לסוף השנה (לכתבה המלאה), מהלך שהופך את הפעולות של הפד' לא אפקטיביות. 

איך הפעולות האחרונות משפיעות בפועל על השוק? 

שליטה על רזרבות הבנקים כפי שעושה גורמות לכך שהבנקים המסחריים לא צריכים לדאוג למימון הפעילות השוטפת שלהם ולעמידה בתנאי הרגולציה - יש כסף זול. עובדה זו מורידה את הסיכון למכירת נכסים לצורך מימון הפעילות השוטפת (כפי שהתרחש ברבעון האחרון של 2018). בנוסף, פעולה זו גורמת לגידול משמעותי בהיצע הכסף בשוק, שכן הבנקים מהססים פחות לחלק הלוואות והביקוש אליו עולה. במקביל, לחברות בוול סטריט קל יותר לגייס כסף לביצוע רכישות חוזר (BUYBACKS). 

קיראו עוד ב"גלובל"

גרף שבועי של מדד ה-S&P500, בדרך להשלים 6 שבועות של עליה מאז ההכרזה של הפד' על הרכישות בשוקי האג"ח (רק שהוא מבקש לא לקרוא לזה QE)

הזרקות ההון האחרונות מצד הפד' למעשה גורמות שכל אירוע כלכלי/פוליטי שצריך להשפיע על ההתנהלות השוק הופך ללא משמעותי. במהלך החודש האחרון התברר כי החברות במדד ה-S&P500 בדרך להשלים רבעון 3 ברציפות בו הרווחים יורדים (לכתבה המלאה). מישהו זוכר היום שההסכם הסחר בין ארה"ב לסין היה אמור להיחתם בתחילת אוקטובר? או מישהו שם לב ששלוחות הפד' מורידים בעקביות את תחזיות הצמיחה שלהן לרבעון הקרוב? כאשר יש כסף זול בשוק – אין משמעות לאירועים אלו. 

תחזית שלוחת הפד' בניו יורק לתמ"ג ברבעון ה-4:  ירידה היום לרמה של 0.39% בלבד ברקע לנתוני הייצור החלשים, אך זה לא רלוונטי כאשר השוק מוצף בכסף זול

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הבלון הזה יתפוצץ חזק בפנים של כולם זה נראה ומריח כמו בועעעה- תזהרו , אחרי עליות תלולות באות ירידות תלולות (ל"ת)
    אריאל 16/11/2019 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תראמפ הורס את הכלכלה האמרקאית... (ל"ת)
    פרץ 16/11/2019 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזי 16/11/2019 09:08
    הגב לתגובה זו
    שקובעים שיאים חדשים. מה זה? מישהו שולט בשוק ומעלה אותו בסוף השבוע ביום שישי על מחזורים נמוכים. זה ניקרא רמאות
  • 3.
    אמיתי 16/11/2019 00:02
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל זה הפוך
  • 2.
    שלום 15/11/2019 23:08
    הגב לתגובה זו
    אין הרחבה כמותית הנתונים לאחרונה טובים יותר הדוחות טובים חבל שאנשים רבים כמוך נפלו שבי בקונספציות הקריסה
  • 1.
    איצ לעמית 15/11/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
    אותו עמוק באדמה ועוד מוסיפים מליארדי טונות בטון מעל כמו שעשו בכור בצ'רנוביל..שלא ידלוף טיפה החוצה. ...אני חושב שהיום היה הזמן שידען כמוך יתן עם פטיש 50 ק"ג לרעים בראש..עוד לא מאוחר..צא ודבר..
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.