נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

• המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
• אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.

הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social

מה חלוקה של 2,000 דולר תעשה לאמריקה? הקורונה מלמדת

חלוקת "דיבידנד מכסים" כפי שטראמפ מתאר עלולה, אם תתממש, להשפיע על הכלכלה האמריקאית מכמה כיוונים. מצד אחד, תשלום של 2,000 דולר לרוב האזרחים פירושו הזרמה של מאות מיליארדי דולרים למשקי הבית זה כסף שיגיע ישירות לצריכה ויוכל להזניק ביקושים בזמן קצר. זה גם מנוע מיידי לצמיחה ולפעילות בשוק ההון, בגלל שחלק גדול מהכסף יזרום גם להשקעות בבורסה. בתקופת הקורונה, הממשל חילק שלושה סבבים של "צ’קים" בסך כולל של כ-3,200 דולר לאדם, ואז ראינו עלייה חדה בהיקף המסחר מצד משקיעים פרטיים. חלק גדול מהכסף הגיע ישירות לוול סטריט, בעיקר דרך הרבה אפליקציות מסחר שהושקו באותה תקופה וגרמו למסחר והשקעות להיות מאוד טרנדי.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אבל כמו אז, גם עכשיו יש את הצד השני של המטבע. הזרמה עצומה של כסף לציבור בתקופה שבה הפד' מנסה כל כך להילחם באינפלציה יכולה להשיג מטרה הפוכה. בקורונה, התמריצים נועדו למנוע קריסה כלכלית מיידית מיליוני אמריקאים איבדו את העבודה, עסקים נסגרו, והמשק היה משותק. כיום המצב שונה. האבטלה נמוכה יחסית, והצריכה הפרטית גבוהה. תוספת כזאת של מזומן תגדיל את כוח הקנייה של הציבור, אבל גם תעמיס על הביקושים ותפעיל לחץ מחודש על המחירים בדיוק בזמן שהפד' מנסה לבלום עם 2 הורדות ריבית.

מעבר לזה,יש כאן גם נסיון למסגר את המכסים מחדש. טראמפ משתמש ברעיון הזה כדי לשדר שהמכסים הם לא עונש אלא רווח לאזרח הקטן - מנגנון שבאמצעותו "אמריקה גובה את חלקה מהעולם" ומחזירה אותו לאזרחים שלה. זה מסר שמתקבל טוב ב"בייס" של טראמפ וגם מתקבל טוב במעמד העובדים ובשכבות הביניים, אלו ספגו עליות מחירים משמעותיות בשל המכסים בעיקר בתחום מוצרי הצריכה היומיומיים כמו ריהוט, מוצרי חשמל, ביגוד, מזון וציוד לבית - שם נרשמו התייקרויות שנעו בין 5% ל-20%. לפי נתוני הפדרל ריזרב של אטלנטה, העלאת המכסים על יבוא מסין וממדינות נוספות גרמה לעלייה ממוצעת של כ-1% עד 1.6% במדד המחירים לצרכן, כאשר חלק מהקטגוריות הושפעו יותר: מוצרי חשמל ומכשירי מטבח זינקו בכ-12%, רהיטים בכ-8% וביגוד בכ-6%. למעשה, העלויות שהוטלו על היבואנים כמעט כולן התגלגלו אל הצרכנים, כך שהאוכלוסייה שטראמפ מבקש לתגמל כעת היא גם זו שנפגעה הכי הרבה ממדיניות המכסים שלו.