סנאפ עקפה את התחזיות, אך לא סיפקה תחזית לרבעון השני; המניה נופלת
הכנסות שצמחו ב-14% והפסד קטן מהצפוי לא הספיקו כדי להרגיע את המשקיעים, לאחר שהחברה בחרה שלא לפרסם תחזית לרבעון השני והזהירה מפני "רוחות נגד" בתחילת הרבעון; המניה נופלת ב-13% במסחר המוקדם
רשת המדיה החברתית סנאפ Snap Inc. 0.58% , המפעילה את אפליקציית סנאפצ'אט, פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון של 2025 עם תוצאות טובות מהצפוי: ההכנסות צמחו ב-14.1% והסתכמו ב-1.36 מיליארד דולר – מעט מעל תחזיות האנליסטים. ההפסד לפי כללי GAAP עמד על 0.08 דולר למניה, לעומת תחזית להפסד של 0.13 דולר. גם הרווח התפעולי המתואם (EBITDA) הפתיע לטובה והגיע ל-108.4 מיליון דולר – גבוה בכ-67% מהציפיות. במונחים שנתיים, מדובר בשיפור ניכר לעומת התקופה המקבילה ב-2024, אז דיווחה סנאפ על הפסד של 0.19 דולר למניה והכנסות של 1.19 מיליארד דולר בלבד.
עם זאת, התחזיות להמשך השנה העיבו על ההתלהבות: לפי הערכות אנליסטים, סנאפ צפויה לרשום צמיחה של 10.6% בלבד ב-12 החודשים הקרובים, שיפור לעומת השנים האחרונות ואף מעל לממוצע בענף, אך לא בקצב שמעורר
תחושת מומנטום מחודש. בנוסף, החברה בחרה לא לפרסם תחזית רשמית לרבעון השני, והסבירה כי אי-הוודאות הכלכלית הגבוהה מקשה עליה להעריך את קצב הצמיחה בחודשים הקרובים.
מספר המשתמשים ממשיכים לגדול - אבל הקצב נחלש
מספר המשתמשים הפעילים היומיים של סנאפ הגיע ל-460 מיליון - עלייה של 38 מיליון משתמשים בתוך שנה, שהם גידול שנתי של 9%. אמנם מדובר במספר חיובי, אך הוא נמוך מקצב הצמיחה השנתי הממוצע בשנתיים האחרונות (10.4%). זהו סימן לכך שהיוזמות האחרונות של
החברה עדיין לא האיצו את קצב ההתרחבות.
הכנסה ממוצעת למשתמש (ARPU) עמדה על 2.96 דולר - עלייה של 4.7% משנה שעברה. העלייה הזו נחשבת מתונה בהשוואה לגידול במספר המשתמשים, מה שמדגיש את הקושי של החברה למנף את בסיס המשתמשים שלה להכנסות פרסום
גבוהות יותר. לצד זאת, החברה הצליחה לצמצם את ההפסד התפעולי שלה באופן משמעותי: שיעור ההפסד התפעולי עמד על 14.2% מההכנסות, לעומת 27.9% ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, תזרים המזומנים החופשי נשחק וירד ל-8.4% בלבד מההכנסות, לעומת 11.7% ברבעון הקודם, דבר שהעיב על תחושת
היציבות הפיננסית.
- סנאפ מגדילה השקעות - בוול סטריט מאבדים סבלנות
- סנאפ מטפסת ב-6% לאחר דוחות טובים, AMD צונחת ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר ודאות קדימה, והמניה מגיבה בחדות
על אף השיפור ברווחיות ובהכנסות, סנאפ החליטה שלא לפרסם תחזית לרבעון השני של 2025, והסבירה כי "נוכח אי-הוודאות הכלכלית, אין ביכולתנו
לספק צפי אמין להמשך". במקביל, החברה הזהירה כי כבר בתחילת הרבעון הנוכחי היא חווה "רוחות נגד", מה שמעיד על האטה פוטנציאלית בהכנסות. החברה גם הודתה כי ההכנסות מפרסום, שמהוות את עיקר הכנסותיה, אמנם ממשיכות לגדול, אך הן רגישות מאוד לשינויים מאקרו-כלכליים. על רקע
מדיניות המכסים של ממשל טראמפ והחשש מהשפעתה על הצריכה, אנליסטים מזהירים כי מפרסמים עשויים לקצץ בתקציבים או להעביר אותם לשחקניות גדולות ויציבות יותר, כמו מטא.
האנליסט קאנטר, דיפאק מתיוונן, הוריד את מחיר היעד למניית סנאפ מ-8 ל-7 דולר
והותיר המלצה ניטרלית, תוך שהוא מציין: "למרות הצמיחה בהכנסות בתחילת אפריל, יכולת התחזית מוגבלת, והביטחון בתחזית למחצית השנייה של השנה נותר נמוך". בתגובה לאווירה השלילית, המניה נפלה בכ-13% לאחר פרסום הדוחות, ונסחרה ברמה של 7.87 דולר במסחר המוקדם.
החברה הדגישה כי חצתה את רף 900 מיליון המשתמשים החודשיים, וציינה כי היא ממשיכה להשקיע בפלטפורמות ובמוצרים שצפויים לתמוך בצמיחה ארוכת טווח. עם זאת, בשוק ההון מצפים לתוצאות בפועל, ולא רק להצהרות. האתגר המרכזי של סנאפ כעת הוא להוכיח שהיא יכולה
להגדיל את ההכנסות לכל משתמש מבלי לפגוע בצמיחה הכוללת, ובמקביל לשפר את תזרים המזומנים ולשמר את אמון המשקיעים.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)