סנאפ עקפה את התחזיות, אך לא סיפקה תחזית לרבעון השני; המניה נופלת
הכנסות שצמחו ב-14% והפסד קטן מהצפוי לא הספיקו כדי להרגיע את המשקיעים, לאחר שהחברה בחרה שלא לפרסם תחזית לרבעון השני והזהירה מפני "רוחות נגד" בתחילת הרבעון; המניה נופלת ב-13% במסחר המוקדם
רשת המדיה החברתית סנאפ Snap Inc. -4.32% , המפעילה את אפליקציית סנאפצ'אט, פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון של 2025 עם תוצאות טובות מהצפוי: ההכנסות צמחו ב-14.1% והסתכמו ב-1.36 מיליארד דולר – מעט מעל תחזיות האנליסטים. ההפסד לפי כללי GAAP עמד על 0.08 דולר למניה, לעומת תחזית להפסד של 0.13 דולר. גם הרווח התפעולי המתואם (EBITDA) הפתיע לטובה והגיע ל-108.4 מיליון דולר – גבוה בכ-67% מהציפיות. במונחים שנתיים, מדובר בשיפור ניכר לעומת התקופה המקבילה ב-2024, אז דיווחה סנאפ על הפסד של 0.19 דולר למניה והכנסות של 1.19 מיליארד דולר בלבד.
עם זאת, התחזיות להמשך השנה העיבו על ההתלהבות: לפי הערכות אנליסטים, סנאפ צפויה לרשום צמיחה של 10.6% בלבד ב-12 החודשים הקרובים, שיפור לעומת השנים האחרונות ואף מעל לממוצע בענף, אך לא בקצב שמעורר
תחושת מומנטום מחודש. בנוסף, החברה בחרה לא לפרסם תחזית רשמית לרבעון השני, והסבירה כי אי-הוודאות הכלכלית הגבוהה מקשה עליה להעריך את קצב הצמיחה בחודשים הקרובים.
מספר המשתמשים ממשיכים לגדול - אבל הקצב נחלש
מספר המשתמשים הפעילים היומיים של סנאפ הגיע ל-460 מיליון - עלייה של 38 מיליון משתמשים בתוך שנה, שהם גידול שנתי של 9%. אמנם מדובר במספר חיובי, אך הוא נמוך מקצב הצמיחה השנתי הממוצע בשנתיים האחרונות (10.4%). זהו סימן לכך שהיוזמות האחרונות של
החברה עדיין לא האיצו את קצב ההתרחבות.
הכנסה ממוצעת למשתמש (ARPU) עמדה על 2.96 דולר - עלייה של 4.7% משנה שעברה. העלייה הזו נחשבת מתונה בהשוואה לגידול במספר המשתמשים, מה שמדגיש את הקושי של החברה למנף את בסיס המשתמשים שלה להכנסות פרסום
גבוהות יותר. לצד זאת, החברה הצליחה לצמצם את ההפסד התפעולי שלה באופן משמעותי: שיעור ההפסד התפעולי עמד על 14.2% מההכנסות, לעומת 27.9% ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, תזרים המזומנים החופשי נשחק וירד ל-8.4% בלבד מההכנסות, לעומת 11.7% ברבעון הקודם, דבר שהעיב על תחושת
היציבות הפיננסית.
- סנאפ מגדילה השקעות - בוול סטריט מאבדים סבלנות
- סנאפ מטפסת ב-6% לאחר דוחות טובים, AMD צונחת ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר ודאות קדימה, והמניה מגיבה בחדות
על אף השיפור ברווחיות ובהכנסות, סנאפ החליטה שלא לפרסם תחזית לרבעון השני של 2025, והסבירה כי "נוכח אי-הוודאות הכלכלית, אין ביכולתנו
לספק צפי אמין להמשך". במקביל, החברה הזהירה כי כבר בתחילת הרבעון הנוכחי היא חווה "רוחות נגד", מה שמעיד על האטה פוטנציאלית בהכנסות. החברה גם הודתה כי ההכנסות מפרסום, שמהוות את עיקר הכנסותיה, אמנם ממשיכות לגדול, אך הן רגישות מאוד לשינויים מאקרו-כלכליים. על רקע
מדיניות המכסים של ממשל טראמפ והחשש מהשפעתה על הצריכה, אנליסטים מזהירים כי מפרסמים עשויים לקצץ בתקציבים או להעביר אותם לשחקניות גדולות ויציבות יותר, כמו מטא.
האנליסט קאנטר, דיפאק מתיוונן, הוריד את מחיר היעד למניית סנאפ מ-8 ל-7 דולר
והותיר המלצה ניטרלית, תוך שהוא מציין: "למרות הצמיחה בהכנסות בתחילת אפריל, יכולת התחזית מוגבלת, והביטחון בתחזית למחצית השנייה של השנה נותר נמוך". בתגובה לאווירה השלילית, המניה נפלה בכ-13% לאחר פרסום הדוחות, ונסחרה ברמה של 7.87 דולר במסחר המוקדם.
החברה הדגישה כי חצתה את רף 900 מיליון המשתמשים החודשיים, וציינה כי היא ממשיכה להשקיע בפלטפורמות ובמוצרים שצפויים לתמוך בצמיחה ארוכת טווח. עם זאת, בשוק ההון מצפים לתוצאות בפועל, ולא רק להצהרות. האתגר המרכזי של סנאפ כעת הוא להוכיח שהיא יכולה
להגדיל את ההכנסות לכל משתמש מבלי לפגוע בצמיחה הכוללת, ובמקביל לשפר את תזרים המזומנים ולשמר את אמון המשקיעים.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
