מלחמת הגז - איראן תקפה את מתקן הגז בקטאר בתגובה לתקיפה על מתקן הגז שלה

המתיחות עולה שלב, והפעם הפגיעה בלב שוק הגז העולמי. מתקן ה-LNG הגדול בעולם בקטאר, ראס לפאן, ספג נזק משמעותי בעקבות תקיפה איראנית, אירוע שמטלטל את שוקי האנרגיה ומעלה חשש להסלמה רחבה יותר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנסה לבלום את ההידרדרות. טראמפ אמר כי ישראל לא צפויה לבצע תקיפות נוספות על שדה הגז המרכזי באיראן, אך שיגר איום ברור: תקיפה איראנית נוספת על מתקני גז בקטאר תוביל לתגובה חריפה, עד כדי השמדת המתקן. טראמפ טען שלא ידע ולא היה מאשר את התקיפה אתמול של ישראל על מתקן הגז הגדול של האיראנים, תקיפה שבתגובה אליה האיראנים הפגיזו את המתקן בקטאר.   

טראמפ בעצם פועל שוב בסוג של מסר מקביל - ניסיון להרגיע, אבל קביעת קו אדום ואיום לאיראנים. .

פגיעה ב-20% מהיצע הגז העולמי - והשווקים מגיבים מיד

הפגיעה במתחם ראס לפאן נחשבת לאחד התרחישים הקיצוניים ביותר מבחינת שוק האנרגיה. מדובר במתקן שאחראי לכ-20% מאספקת ה-LNG בעולם, וכזה שאין לו תחליף מהיר. בניגוד לנפט, שוק הגז כמעט ואינו מחזיק מלאים אסטרטגיים, ולכן כל פגיעה בתשתית מרכזית מתורגמת מיידית ללחץ גדול על המחירים. היכולת לחזור לשגרה לוקחת חודשים וזה מוביל למחסור מאוד גדול בגז. 

מחירי הנפט והגז עולים, אבל לא דרמטית. האירועים האחרונים מבטאים הסלמה ומעבר לפגיעה בבטן הרכה של איראן שמגיבה בהתאם. אבל לצד ההסלמה ייתכן שזה מגיע לשלבים של הקווים האדומים במלחמה ומכאן הדרך לשיחות או פתרון צבאי מקיף יהיו מהירים. 

• טראמפ: "בקרוב נעזוב את איראן. אם נעזוב עכשיו, ייקח להם 10 שנים לבנות מחדש"
• טראמפ נגד נאט"ו: "זה היה מבחן והם נכשלו. אנחנו לא צריכים אותם, רצינו לראות אותם לצדנו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

LNG - תלות במספר מתקנים בודד

הפגיעה בראס לפאן חושפת נקודת חולשה עמוקה הרבה יותר בכלכלה הגלובלית: התלות הגבוהה בתשתיות בודדות וריכוזיות. בעוד שוק הנפט מבוזר יחסית עם מספר רב של יצרנים ונתיבי הובלה, שוק ה-LNG נשען על מספר מצומצם של מתקני ענק - וכאשר אחד מהם נפגע, אין יכולת אמיתית "לפצות" על החוסר בטווח הקצר. המשמעות היא שהשוק לא רק מגיב לחדשות - אלא נכנס למצב של פרמיית סיכון קבועה.

כך או אחרת, האירועים האחרונים מחדדים את הקשר הישיר בין גיאופוליטיקה לאינפלציה. עלייה מתמשכת במחירי הגז והנפט לא נשארת בשוק האנרגיה בלבד - היא מחלחלת לעלויות ייצור, תחבורה וחשמל, ובסופו של דבר לצרכן. מבחינת הבנקים המרכזיים, מדובר בהתפתחות בעייתית במיוחד, שכן היא עלולה לעכב הורדות ריבית או אפילו להוביל להקשחה מחודשת של המדיניות.