ביה"ד: הכנסותיו של בעלי חברת ארנק חייבות בדמי ביטוח לאומי

הכנסותיו של בעלי חברת ארנק חייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי - קובעת (15.3.26) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, רחל בר"ג-הירשברג. זוהי פסיקה ראשונה מסוגה, שעדיין אינה הלכה מחייבת (שכן ניתן לערער עליה לבית הדין הארצי), אך אם תהפוך לכזו - תהיה לה משמעות כספית ניכרת למי שפועלים במסגרת חברות ארנק (מתן שירותים באמצעות חברה ולא במישרין, כדי לחסוך בעלויות המס).

בר"ג-הירשברג דחתה את בקשתו של רימון ולבר לאשר תביעה ייצוגית נגד הביטוח הלאומי בשל גביית דמי הביטוח מבעלי חברות ארנק (כמותו), הוא טען שיש להשוות את דינן של חברות הארנק לזה של חברות משפחתיות וחברות בית, אך בר"ג-הירשברג מצאה שאין מקום להשוואה כזאת.

השימוש בחברת ארנק נועד לחסוך מס, לפחות בשלב הראשון, שכן מס החברות עומד על 23%, בעוד המס השולי המירבי ליחידים (כולל מס יסף) הוא 50%. עם זאת, כאשר בעלי חברת ארנק מושך את הכסף ממנה לכיסו, הוא משלם מס רווחי הון (25% לבעל מניות רגיל, 30% לבעל מניות מהותי) ועשוי גם להידרש לשלם מס יסף בשיעור 3% או 5%. דמי הביטוח הלאומי של שכיר הם 7.6% ברוב המקרים, בעוד עצמאי מגיע לשיעור של 18%.

בעוד המיסוי בחברת ארנק הוא דו-שלבי (תחילה החברה ולאחר מכן הבעלים), בחברה משפחתית ובחברת בית אפשר לבחור במסלול חד-שלבי, בו הכנסותיה של החברה נתפסות כהכנסותיו של היחיד. בית הדין הארצי לעבודה פסק בנוגע לחברות כאלה, שהבעלים יחויבו בדמי ביטוח לאומי רק בעת קבלת דיבידנד מהחברה. ולבר טען, כאמור, כי יש להחיל את אותו דין על חברת ארנק.

• איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
• סמוטריץ': "קוראים לישראלים לבוא הביתה" - הרפורמה במיסוי ההייטק יוצאת לדרך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיווג הקובע של ההכנסה - כמו במס הכנסה

בר"ג-הירשברג מזכירה, כי ככלל - אפיון ההכנסה לצורכי ביטוח לאומי זהה לאפיון לצורכי מס הכנסה (למעט כאמור החריגים של חברה משפחתית וחברת בית). רשות המיסים קבעה לגבי חברת ארנק, כי "יש לחשב את ההכנסה החייבת שמקורה בפעילות בעל המניות באופן נפרד משאר הכנסות החברה ולייחס אותה לבעל המניות". מכאן, שאותו דין חל לגבי דמי הביטוח הלאומי: ההכנסה היא של היחיד (בעלי החברה) ולכן עליו לשלם את דמי הביטוח עליה.

התכלית החקיקתית תומכת באותה מסקנה, ממשיכה בר"ג-הירשברג: "המחוקק ביקש לקבוע נורמה אנטי-תכנונית שתייחס הכנסה שהיא באופן מהותי הכנסה של היחיד, אך שולמה לחברה שבה הוא בעל השליטה, ליחיד עצמו. כאמור, מקום שבו נקבע במישור הנורמטיבי, כי ההכנסה היא מבחינה מהותית הכנסתו של היחיד, הרי שיש לקבוע שדמי הביטוח הלאומי ישולמו בהתאם לכך ".

בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2025 נכללה התייחסות מפורשת לבקשתו של ולבר, והאוצר הציע לקבוע שהכנסה בחברת ארנק "תיחשב כהכנסתו של עובד עצמאי ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסתו של עובד עצמאי". לטענת ולבר, הדבר מלמד שכעת אין המדובר בהכנסה של היחיד - אך בר"ג-הירשברג מסיקה את ההיפך מכך שההצעה לא הפכה לחוק: "המחוקק סבר שבמצב המשפטי הקיים ההכנסה שיוחסה ליחיד חייבת בדמי ביטוח לאומי ולכן אין צורך בתיקון החוק".

• רשות המסים שיקרה? הנאשם יצטרך להוכיח בבימ"ש אחר
• הזמינה ריהוט מאיטליה, לא נתנה לספק למדוד - ותבעה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביה"ד: הביטוח הלאומי לא יממן את שריפת גופתו של חבר בארי...

תכלית החוק מובילה לאותה מסקנה

עוד אומרת בר"ג-הירשברג, כי תכלית חוק הביטוח הלאומי מוליכה לאותה מסקנה: "דמי ביטוח לאומי נגבים על פי מהות ההכנסה בה מדובר, כאשר הבחינה היא מהותית.  על כן עולה בקנה אחד עם הכלל שכאשר נקבע בפקודת מס הכנסה כי מהות  ההכנסה היא הכנסה של היחיד, הרי שכך יש לסווג את ההכנסה גם לצורך חוק הביטוח הלאומי.

"בנוסף לכך, תכלית חוק הביטוח הלאומי, לפיה נודעת חשיבות מרכזית לקביעת ההכנסה האמתית של המבוטח, נובעת לא רק מכך שהיא מהווה בסיס לגביית דמי הביטוח אלא גם משום שהיא משמשת כבסיס לתשלום גמלאות שהן יחסיות להכנסה או תחליף לה...  גם מטעם זה, נכון לסווג את ההכנסה שבמחלוקת ככזו שחייבת בדמי ביטוח לאומי. אחרת, עלול להיווצר מצב בו חלק לא מבוטל מהכנסתו של אותו היחיד לא תהיה מבוטחת, ובכך תסוכל התכלית הסוציאלית של החוק".

בשולי פסק הדין, בר"ג-הירשברג מותחת ביקורת על התנהלותו הדיונית של הביטוח הלאומי, שתשובותיו היו לקוניות מאוד ושסיכומיו הוגשו באיחור, ולכן אינה פוסקת הוצאות לטובתו. נציגי הציבור בנימין אלבז וברוריה ממן הסכימו עם בר"ג-הירשברג. את ולבר ייצג עו"ד אלכסנדר שפירא, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד יוסף פולסקי.