TSMC
צילום: אתר החברה

טייוואן סמיקונדקטור מתכננת להשקיע 100 מיליארד דולר במפעלי שבבים בארה"ב

היצרנית הטייוואנית מתכננת להקים מפעלים חדשים שיספקו שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית ולמערכות ביטחוניות אמריקאיות; המניה יורדת ב-1%

אדיר בן עמי |

חברת טייוואן סמיקונדקטור Taiwan Semiconductor . 0.53%  , יצרנית השבבים המובילה בעולם, מתכננת להשקיע 100 מיליארד דולר בהקמת מפעלי שבבים בארצות הברית במהלך ארבע השנים הקרובות. על פי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ צפוי להכריז על המהלך בבית הלבן בימים הקרובים.


העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח על תוכניות ההשקעה מוקדם יותר. TSMC היא המובילה העולמית בייצור שבבים מתקדמים המשמשים עבור בינה מלאכותית, וההשקעה תסייע לחיזוק הבטחתו של טראמפ להפוך את ארה"ב למובילה בתחום הבינה המלאכותית.


טראמפ האשים בעבר את טייוואן ב"גניבת" תעשיית השבבים האמריקאית ואיים להטיל מכסים על שבבים המיוצרים מחוץ לארה"ב. במקביל, בכירים אמריקאים אישרו באופן עקבי את מחויבותם להגברת הייצור המקומי, במיוחד עבור טכנולוגיות הנמצאות בלב התחרות בין ארה"ב וסין.


טראמפ מעדיף מכסים

נשיא ארה"ב הביע העדפה לשימוש במכסים לעידוד ייצור שבבים אמריקאי במקום סובסידיות ממשלתיות - הגישה שאומצה על ידי חוק השבבים (Chips Act) בתקופת הנשיא ג'ו ביידן. חקיקה זו, שעברה בשנת 2022, הובילה לזכייתה של TSMC במענקים בשווי 6.6 מיליארד דולר לתמיכה בשלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה.


במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, ממשלו פעלה למשוך את TSMC לארה"ב, בחלקו מתוך שיקולי ביטחון לאומי. כאשר TSMC הכריזה לראשונה על השקעותיה במפעל מתקדם בארה"ב בשנת 2020, בכירים בממשל טראמפ אמרו אז כי השבבים שייוצרו על ידי יצרנית השבבים הטייוואנית באריזונה יפעילו הכל, החל מבינה מלאכותית ועד למטוסי קרב מדגם F-35.


השקעה זו מגיעה בעיתוי אסטרטגי במיוחד, כאשר המתיחות בין ארה"ב לסין ממשיכה להתגבר, וביטחונה של טייוואן נמצא תחת איום. עבור ארה"ב, הבטחת אספקת שבבים מתקדמים מייצור מקומי נחשבת לעניין של ביטחון לאומי. המהלך צפוי גם ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בארה"ב ולחזק את יכולותיה הטכנולוגיות בתחום השבבים. חברות טכנולוגיה אמריקאיות, כמו אפל, אינטל וקוואלקום, עשויות להפיק תועלת מהגישה הקרובה יותר לשבבים מתקדמים, מה שעשוי להפחית את התלות בשרשראות אספקה בינלאומיות.


הדוחות האחרונים של TSMC


TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, רשמה תוצאות מרשימות ברבעון האחרון עם גידול חד של 39% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הכנסות הרבעון הרביעי הסתכמו ב-26.3 מיליארד דולר, תוצאה המשקפת את המומנטום החיובי שהחברה חווה בזכות הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים. הביצועים המרשימים ברבעון האחרון משלימים שנה חזקה במיוחד, שבה ההכנסות השנתיות צמחו ב-33.9% והגיעו לשיא של 87.8 מיליארד דולר, כאשר תחום הבינה המלאכותית מהווה את הקטליזטור העיקרי לצמיחה זו.

קיראו עוד ב"גלובל"


הבינה המלאכותית התבררה כמנוע הצמיחה המרכזי עבור TSMC, כאשר שבבי AI הפכו לעמוד תווך בפעילות החברה. הביקוש האדיר מצד ענקיות טכנולוגיה מובילות כמו אפל ואנבידיה תרם משמעותית לתוצאות החזקות. מאז 2020, מכירות החברה יותר מהכפילו את עצמן, עדות ליכולתה של TSMC לנצל את המגמות המתפתחות בשוק ולהתמצב כספקית קריטית בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית שממשיך להתרחב במהירות.


האנליסטים מגלים אופטימיות לגבי ביצועי החברה בשנת 2025, עם תחזיות לצמיחה של 20%-25% בהכנסות במונחי דולר. תחזיות אלה מבוססות על ההשקעות העולמיות הגוברות בתשתיות AI והביקוש המתמשך לשבבים מתקדמים. החברה צפויה לפרסם את הדו"חות המלאים שלה לרבעון הרביעי ב-16 בינואר, יחד עם תחזיות מעודכנות לשנה הקרובה, מה שיספק תמונה ברורה יותר לגבי אסטרטגיית הצמיחה העתידית שלה.


אחד הנושאים המעניינים שעלו מניתוח הדוחות הוא ההבדל בתמחור בין יצרניות שבבים כמו TSMC לבין מפתחות שבבים כדוגמת אנבידיה. בעוד שיצרניות מקבלות מכפילים נמוכים יותר בשל האופי ה"קומודיטי" של הייצור (גם אם מדובר בקומודיטי מתקדם), מפתחות השבבים נהנות ממכפילים גבוהים יותר בזכות הרווחיות הגבוהה יותר בתחום הפיתוח. למרות זאת, TSMC מצליחה להציג רווחיות חזקה ולשמר את מעמדה המוביל בזכות היתרון הטכנולוגי שלה והיכולת לייצר את השבבים המתקדמים ביותר הנדרשים עבור יישומי בינה מלאכותית.


טייוואן סמיקונדקטור נסחרת כעת לפי שווי של 926 מיליון דולר, לאחר שמנייתה איבדה 11% מתחילת השנה וזינקה ב-33% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נגזרים

התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.

תלות גדולה בתשתית יחידה

ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.

התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.

לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור

חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.

האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.