טראמפ
צילום: Pixbay

בעיקר דיבורים: טראמפ הנחה את הסוכניות הפדרליות "לבחון" הטלת מכסים הדדיים

מאז יום שישי שעבר מחכים בשוק שאיום הטלת המכסים ההדדיים יתממש, בפועל, במקום להטיל מכסים הנחה טראמפ את הפקידים "לבחון" את הצעדים שיאפשרו הטלת מכסים כאלה; המשקיעים מעודדים מכך ש"טראמפ בעיקר נובח אבל לא נושך"

גיא טל | (2)

נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מרבה לדבר על מכסים מסוגים שונים. בחלק מהמקרים המכס הוא כלי ענישה או אמצעי במשא ומתן דיפלומטי בנושאים שלא נוגעים כלל לכלכלה או לסחר, כגון האיום על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין אם לא יעצרו את זרימת הפנטיניל לארצות הברית. סוג אחר של מכסים עליהם מרבה טראמפ לדבר הם "מכסים הדדיים" או "מכסי נקמה". טראמפ טוען, כנראה במידה לא מועטה של צדק, שמדינות רבות מטילות מכסים על סחורות מארצות הברית או יוצרות מגבלות מסוגים שונים על יבוא אמריקאי, וזאת כדי להגן על הייצור המקומי שלהן, בעוד הן רשאיות לייצא את אותם מוצרים עצמם לארצות הברית בקלות וללא שום מכס, מה שיוצר חוסר איזון ומגדיל את גרעון הסחר האמריקאי. לכן, לדברי טראמפ, הוא יטיל מכסים הדדיים, שיש הקוראים להם מכסי נקמה, כנגד כל אותן מדינות. כיוון שמדובר בכמעט כל המדינות בעולם, נוצר חשש שמדובר בהטלת מכסים גורפת ורחבה שתערער את האיזון בשוק ותגרום לאינפלציה, גם בארצות הברית. 


ביום שישי שעבר הודיע טראמפ כי השבוע, ביום שלישי או רביעי, הוא יטיל את אותם "מכסים הדדיים" ומאז השוק התנהל תחת החשש מאותם תעריפים. בפועל רק לקראת סוף השבוע, ביום חמישי, התפרסמה מטעם טראמפ הודעה בנושא, ללא שום מכס שהוטל בפועל. פעילים בשוק טוענים שטראמפ "בעיקר נובח אבל לא נושך". לעיתים הנביחות, כלומר ההתבטאויות שיוצרות חשש ואי וודאות לא פחות גרועות מהנשיכות עצמן, אבל ההודעה המתונה מטעם הבית הלבן חיזקה את מגמת העליות עד סוף יום המסחר, כשהתחושה היא שטראמפ עושה בעיקר הרבה רעש ובפועל נוהג במשנה זהירות עם הטלת המכסים בפועל. ההודעה הזו מצטרפת לאירועים דומים מהשבועות הראשונים של טראמפ בבית הלבן. כך הרי קרה גם עם המכסים על מקסיקו וקנדה שנדחו לבינתיים, וכך קרה עם המכסים שאיים טראמפ להטיל על קולומביה, שקיפלו עד מהרה את הנשיא הקולומביאני, והתייתרו. גם הדיבורים על "מכסים גלובליים" על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית של 10% - 20% נשכחו ונראה שירדו מהשולחן. בפועל, עד כה, הוטלו מכסים על סין בגובה 10% בלבד, ומכסים של 25% על אלומניום ופלדה.


מה בכל זאת כללה ההודעה? במקום צו נשיאותי חתם טראמפ על "מזכר" שמכוון למשרד המסחר ונציגי הסחר שמורה להם  לקבוע צעדים מעשיים שיאפשרו להתאים את תעריפי המכס של ארצות הברית באופן שיתאים לחיובים ולמגבלות הכלכליות שאומות אחרות מטילות על מוצרים אמריקאיים כדי להגיע למצב של מכסים הדדיים. כך, שבפועל יקח שבועות או אפילו חודשים עד שמכס כלשהו יוטל בפועל. התוכנית היא שהפקידים יבחנו תחילה הטלת מכסים על מדינות עם עודף הסחר הגדול ביותר מול ארצות הברית או עם הנושאים הבולטים ביותר. "החלטתי, למען ההוגנות, שאחייב מכסים הדדיים, כלומר, כל מה שהמדינות האחרות מחייבות את ארצות הברית, אנחנו נחייב אותן. לא יותר, לא פחות!" כתב טראמפ ברשת החברתית טרות' שבבעלותו. טראמפ הוסיף וכתב כי "כמעט תמיד הן גובות מאיתנו הרבה יותר ממה שאנו גובים מהן, אבל הימים האלו נגמרו". במזכר הרשמי נכתב כי "במשך הרבה שנים, שותפות היחס של ארצות הברית התייחסו אליה בצורה לא הוגנת", ושהמטרה היא לוודא הוגנות ואיזון במערכת המסחר ולהתחשב בגורמים שגורמים שפוגעים בארצות הברית "ללא קשר לאיך הם נקראים או האם הם כתובים או לא כתובים". הכוונה למדינות שלאו דווקא גובות מכסים יותר גבוהים על סחורות אמריקאיות, אבל דואגים למסות מוצרים כאלה בדרכים אחרות כגון מיסי קניה גבוהים יותר או להטיל מגבלות טכניות על ייבוא סחורות מארצות הברית. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גולדפינגר 14/02/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    טיפוסי לטראמפ קודם פולט אחר כך חושב
  • 1.
    קלוד 14/02/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    גאי טל תרסן את שפת הרחוב שלך ותתיחס יותר בכבוד לטראמפ. אני מגיב בעיקר לכותרת והפתיח שלך. אחרי האנטגוניזם שאתה מעורר כבר לא מעניין מה כתבת בהמשך
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.