בעיקר דיבורים: טראמפ הנחה את הסוכניות הפדרליות "לבחון" הטלת מכסים הדדיים
מאז יום שישי שעבר מחכים בשוק שאיום הטלת המכסים ההדדיים יתממש, בפועל, במקום להטיל מכסים הנחה טראמפ את הפקידים "לבחון" את הצעדים שיאפשרו הטלת מכסים כאלה; המשקיעים מעודדים מכך ש"טראמפ בעיקר נובח אבל לא נושך"
נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מרבה לדבר על מכסים מסוגים שונים. בחלק מהמקרים המכס הוא כלי ענישה או אמצעי במשא ומתן דיפלומטי בנושאים שלא נוגעים כלל לכלכלה או לסחר, כגון האיום על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין אם לא יעצרו את זרימת הפנטיניל לארצות הברית. סוג אחר של מכסים עליהם מרבה טראמפ לדבר הם "מכסים הדדיים" או "מכסי נקמה". טראמפ טוען, כנראה במידה לא מועטה של צדק, שמדינות רבות מטילות מכסים על סחורות מארצות הברית או יוצרות מגבלות מסוגים שונים על יבוא אמריקאי, וזאת כדי להגן על הייצור המקומי שלהן, בעוד הן רשאיות לייצא את אותם מוצרים עצמם לארצות הברית בקלות וללא שום מכס, מה שיוצר חוסר איזון ומגדיל את גרעון הסחר האמריקאי. לכן, לדברי טראמפ, הוא יטיל מכסים הדדיים, שיש הקוראים להם מכסי נקמה, כנגד כל אותן מדינות. כיוון שמדובר בכמעט כל המדינות בעולם, נוצר חשש שמדובר בהטלת מכסים גורפת ורחבה שתערער את האיזון בשוק ותגרום לאינפלציה, גם בארצות הברית.
ביום שישי שעבר הודיע טראמפ כי השבוע, ביום שלישי או רביעי, הוא יטיל את אותם "מכסים הדדיים" ומאז השוק התנהל תחת החשש מאותם תעריפים. בפועל רק לקראת סוף השבוע, ביום חמישי, התפרסמה מטעם טראמפ הודעה בנושא, ללא שום מכס שהוטל בפועל. פעילים בשוק טוענים שטראמפ "בעיקר נובח אבל לא נושך". לעיתים הנביחות, כלומר ההתבטאויות שיוצרות חשש ואי וודאות לא פחות גרועות מהנשיכות עצמן, אבל ההודעה המתונה מטעם הבית הלבן חיזקה את מגמת העליות עד סוף יום המסחר, כשהתחושה היא שטראמפ עושה בעיקר הרבה רעש ובפועל נוהג במשנה זהירות עם הטלת המכסים בפועל. ההודעה הזו מצטרפת לאירועים דומים מהשבועות הראשונים של טראמפ בבית הלבן. כך הרי קרה גם עם המכסים על מקסיקו וקנדה שנדחו לבינתיים, וכך קרה עם המכסים שאיים טראמפ להטיל על קולומביה, שקיפלו עד מהרה את הנשיא הקולומביאני, והתייתרו. גם הדיבורים על "מכסים גלובליים" על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית של 10% - 20% נשכחו ונראה שירדו מהשולחן. בפועל, עד כה, הוטלו מכסים על סין בגובה 10% בלבד, ומכסים של 25% על אלומניום ופלדה.
מה בכל זאת כללה ההודעה? במקום צו נשיאותי חתם טראמפ על "מזכר" שמכוון למשרד המסחר ונציגי הסחר שמורה להם לקבוע צעדים מעשיים שיאפשרו להתאים את תעריפי המכס של ארצות הברית באופן שיתאים לחיובים ולמגבלות הכלכליות שאומות אחרות מטילות על מוצרים אמריקאיים כדי להגיע למצב של מכסים הדדיים. כך, שבפועל יקח שבועות או אפילו חודשים עד שמכס כלשהו יוטל בפועל. התוכנית היא שהפקידים יבחנו תחילה הטלת מכסים על מדינות עם עודף הסחר הגדול ביותר מול ארצות הברית או עם הנושאים הבולטים ביותר. "החלטתי, למען ההוגנות, שאחייב מכסים הדדיים, כלומר, כל מה שהמדינות האחרות מחייבות את ארצות הברית, אנחנו נחייב אותן. לא יותר, לא פחות!" כתב טראמפ ברשת החברתית טרות' שבבעלותו. טראמפ הוסיף וכתב כי "כמעט תמיד הן גובות מאיתנו הרבה יותר ממה שאנו גובים מהן, אבל הימים האלו נגמרו". במזכר הרשמי נכתב כי "במשך הרבה שנים, שותפות היחס של ארצות הברית התייחסו אליה בצורה לא הוגנת", ושהמטרה היא לוודא הוגנות ואיזון במערכת המסחר ולהתחשב בגורמים שגורמים שפוגעים בארצות הברית "ללא קשר לאיך הם נקראים או האם הם כתובים או לא כתובים". הכוונה למדינות שלאו דווקא גובות מכסים יותר גבוהים על סחורות אמריקאיות, אבל דואגים למסות מוצרים כאלה בדרכים אחרות כגון מיסי קניה גבוהים יותר או להטיל מגבלות טכניות על ייבוא סחורות מארצות הברית.
- 2.גולדפינגר 14/02/2025 09:54הגב לתגובה זוטיפוסי לטראמפ קודם פולט אחר כך חושב
- 1.קלוד 14/02/2025 09:32הגב לתגובה זוגאי טל תרסן את שפת הרחוב שלך ותתיחס יותר בכבוד לטראמפ. אני מגיב בעיקר לכותרת והפתיח שלך. אחרי האנטגוניזם שאתה מעורר כבר לא מעניין מה כתבת בהמשך
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
