טראמפ
צילום: Pixbay

בעיקר דיבורים: טראמפ הנחה את הסוכניות הפדרליות "לבחון" הטלת מכסים הדדיים

מאז יום שישי שעבר מחכים בשוק שאיום הטלת המכסים ההדדיים יתממש, בפועל, במקום להטיל מכסים הנחה טראמפ את הפקידים "לבחון" את הצעדים שיאפשרו הטלת מכסים כאלה; המשקיעים מעודדים מכך ש"טראמפ בעיקר נובח אבל לא נושך"

גיא טל | (2)

נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מרבה לדבר על מכסים מסוגים שונים. בחלק מהמקרים המכס הוא כלי ענישה או אמצעי במשא ומתן דיפלומטי בנושאים שלא נוגעים כלל לכלכלה או לסחר, כגון האיום על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין אם לא יעצרו את זרימת הפנטיניל לארצות הברית. סוג אחר של מכסים עליהם מרבה טראמפ לדבר הם "מכסים הדדיים" או "מכסי נקמה". טראמפ טוען, כנראה במידה לא מועטה של צדק, שמדינות רבות מטילות מכסים על סחורות מארצות הברית או יוצרות מגבלות מסוגים שונים על יבוא אמריקאי, וזאת כדי להגן על הייצור המקומי שלהן, בעוד הן רשאיות לייצא את אותם מוצרים עצמם לארצות הברית בקלות וללא שום מכס, מה שיוצר חוסר איזון ומגדיל את גרעון הסחר האמריקאי. לכן, לדברי טראמפ, הוא יטיל מכסים הדדיים, שיש הקוראים להם מכסי נקמה, כנגד כל אותן מדינות. כיוון שמדובר בכמעט כל המדינות בעולם, נוצר חשש שמדובר בהטלת מכסים גורפת ורחבה שתערער את האיזון בשוק ותגרום לאינפלציה, גם בארצות הברית. 


ביום שישי שעבר הודיע טראמפ כי השבוע, ביום שלישי או רביעי, הוא יטיל את אותם "מכסים הדדיים" ומאז השוק התנהל תחת החשש מאותם תעריפים. בפועל רק לקראת סוף השבוע, ביום חמישי, התפרסמה מטעם טראמפ הודעה בנושא, ללא שום מכס שהוטל בפועל. פעילים בשוק טוענים שטראמפ "בעיקר נובח אבל לא נושך". לעיתים הנביחות, כלומר ההתבטאויות שיוצרות חשש ואי וודאות לא פחות גרועות מהנשיכות עצמן, אבל ההודעה המתונה מטעם הבית הלבן חיזקה את מגמת העליות עד סוף יום המסחר, כשהתחושה היא שטראמפ עושה בעיקר הרבה רעש ובפועל נוהג במשנה זהירות עם הטלת המכסים בפועל. ההודעה הזו מצטרפת לאירועים דומים מהשבועות הראשונים של טראמפ בבית הלבן. כך הרי קרה גם עם המכסים על מקסיקו וקנדה שנדחו לבינתיים, וכך קרה עם המכסים שאיים טראמפ להטיל על קולומביה, שקיפלו עד מהרה את הנשיא הקולומביאני, והתייתרו. גם הדיבורים על "מכסים גלובליים" על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית של 10% - 20% נשכחו ונראה שירדו מהשולחן. בפועל, עד כה, הוטלו מכסים על סין בגובה 10% בלבד, ומכסים של 25% על אלומניום ופלדה.


מה בכל זאת כללה ההודעה? במקום צו נשיאותי חתם טראמפ על "מזכר" שמכוון למשרד המסחר ונציגי הסחר שמורה להם  לקבוע צעדים מעשיים שיאפשרו להתאים את תעריפי המכס של ארצות הברית באופן שיתאים לחיובים ולמגבלות הכלכליות שאומות אחרות מטילות על מוצרים אמריקאיים כדי להגיע למצב של מכסים הדדיים. כך, שבפועל יקח שבועות או אפילו חודשים עד שמכס כלשהו יוטל בפועל. התוכנית היא שהפקידים יבחנו תחילה הטלת מכסים על מדינות עם עודף הסחר הגדול ביותר מול ארצות הברית או עם הנושאים הבולטים ביותר. "החלטתי, למען ההוגנות, שאחייב מכסים הדדיים, כלומר, כל מה שהמדינות האחרות מחייבות את ארצות הברית, אנחנו נחייב אותן. לא יותר, לא פחות!" כתב טראמפ ברשת החברתית טרות' שבבעלותו. טראמפ הוסיף וכתב כי "כמעט תמיד הן גובות מאיתנו הרבה יותר ממה שאנו גובים מהן, אבל הימים האלו נגמרו". במזכר הרשמי נכתב כי "במשך הרבה שנים, שותפות היחס של ארצות הברית התייחסו אליה בצורה לא הוגנת", ושהמטרה היא לוודא הוגנות ואיזון במערכת המסחר ולהתחשב בגורמים שגורמים שפוגעים בארצות הברית "ללא קשר לאיך הם נקראים או האם הם כתובים או לא כתובים". הכוונה למדינות שלאו דווקא גובות מכסים יותר גבוהים על סחורות אמריקאיות, אבל דואגים למסות מוצרים כאלה בדרכים אחרות כגון מיסי קניה גבוהים יותר או להטיל מגבלות טכניות על ייבוא סחורות מארצות הברית. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גולדפינגר 14/02/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    טיפוסי לטראמפ קודם פולט אחר כך חושב
  • 1.
    קלוד 14/02/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    גאי טל תרסן את שפת הרחוב שלך ותתיחס יותר בכבוד לטראמפ. אני מגיב בעיקר לכותרת והפתיח שלך. אחרי האנטגוניזם שאתה מעורר כבר לא מעניין מה כתבת בהמשך
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.