בעיקר דיבורים: טראמפ הנחה את הסוכניות הפדרליות "לבחון" הטלת מכסים הדדיים
מאז יום שישי שעבר מחכים בשוק שאיום הטלת המכסים ההדדיים יתממש, בפועל, במקום להטיל מכסים הנחה טראמפ את הפקידים "לבחון" את הצעדים שיאפשרו הטלת מכסים כאלה; המשקיעים מעודדים מכך ש"טראמפ בעיקר נובח אבל לא נושך"
נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מרבה לדבר על מכסים מסוגים שונים. בחלק מהמקרים המכס הוא כלי ענישה או אמצעי במשא ומתן דיפלומטי בנושאים שלא נוגעים כלל לכלכלה או לסחר, כגון האיום על הטלת מכסים על קנדה, מקסיקו וסין אם לא יעצרו את זרימת הפנטיניל לארצות הברית. סוג אחר של מכסים עליהם מרבה טראמפ לדבר הם "מכסים הדדיים" או "מכסי נקמה". טראמפ טוען, כנראה במידה לא מועטה של צדק, שמדינות רבות מטילות מכסים על סחורות מארצות הברית או יוצרות מגבלות מסוגים שונים על יבוא אמריקאי, וזאת כדי להגן על הייצור המקומי שלהן, בעוד הן רשאיות לייצא את אותם מוצרים עצמם לארצות הברית בקלות וללא שום מכס, מה שיוצר חוסר איזון ומגדיל את גרעון הסחר האמריקאי. לכן, לדברי טראמפ, הוא יטיל מכסים הדדיים, שיש הקוראים להם מכסי נקמה, כנגד כל אותן מדינות. כיוון שמדובר בכמעט כל המדינות בעולם, נוצר חשש שמדובר בהטלת מכסים גורפת ורחבה שתערער את האיזון בשוק ותגרום לאינפלציה, גם בארצות הברית.
ביום שישי שעבר הודיע טראמפ כי השבוע, ביום שלישי או רביעי, הוא יטיל את אותם "מכסים הדדיים" ומאז השוק התנהל תחת החשש מאותם תעריפים. בפועל רק לקראת סוף השבוע, ביום חמישי, התפרסמה מטעם טראמפ הודעה בנושא, ללא שום מכס שהוטל בפועל. פעילים בשוק טוענים שטראמפ "בעיקר נובח אבל לא נושך". לעיתים הנביחות, כלומר ההתבטאויות שיוצרות חשש ואי וודאות לא פחות גרועות מהנשיכות עצמן, אבל ההודעה המתונה מטעם הבית הלבן חיזקה את מגמת העליות עד סוף יום המסחר, כשהתחושה היא שטראמפ עושה בעיקר הרבה רעש ובפועל נוהג במשנה זהירות עם הטלת המכסים בפועל. ההודעה הזו מצטרפת לאירועים דומים מהשבועות הראשונים של טראמפ בבית הלבן. כך הרי קרה גם עם המכסים על מקסיקו וקנדה שנדחו לבינתיים, וכך קרה עם המכסים שאיים טראמפ להטיל על קולומביה, שקיפלו עד מהרה את הנשיא הקולומביאני, והתייתרו. גם הדיבורים על "מכסים גלובליים" על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית של 10% - 20% נשכחו ונראה שירדו מהשולחן. בפועל, עד כה, הוטלו מכסים על סין בגובה 10% בלבד, ומכסים של 25% על אלומניום ופלדה.
מה בכל זאת כללה ההודעה? במקום צו נשיאותי חתם טראמפ על "מזכר" שמכוון למשרד המסחר ונציגי הסחר שמורה להם לקבוע צעדים מעשיים שיאפשרו להתאים את תעריפי המכס של ארצות הברית באופן שיתאים לחיובים ולמגבלות הכלכליות שאומות אחרות מטילות על מוצרים אמריקאיים כדי להגיע למצב של מכסים הדדיים. כך, שבפועל יקח שבועות או אפילו חודשים עד שמכס כלשהו יוטל בפועל. התוכנית היא שהפקידים יבחנו תחילה הטלת מכסים על מדינות עם עודף הסחר הגדול ביותר מול ארצות הברית או עם הנושאים הבולטים ביותר. "החלטתי, למען ההוגנות, שאחייב מכסים הדדיים, כלומר, כל מה שהמדינות האחרות מחייבות את ארצות הברית, אנחנו נחייב אותן. לא יותר, לא פחות!" כתב טראמפ ברשת החברתית טרות' שבבעלותו. טראמפ הוסיף וכתב כי "כמעט תמיד הן גובות מאיתנו הרבה יותר ממה שאנו גובים מהן, אבל הימים האלו נגמרו". במזכר הרשמי נכתב כי "במשך הרבה שנים, שותפות היחס של ארצות הברית התייחסו אליה בצורה לא הוגנת", ושהמטרה היא לוודא הוגנות ואיזון במערכת המסחר ולהתחשב בגורמים שגורמים שפוגעים בארצות הברית "ללא קשר לאיך הם נקראים או האם הם כתובים או לא כתובים". הכוונה למדינות שלאו דווקא גובות מכסים יותר גבוהים על סחורות אמריקאיות, אבל דואגים למסות מוצרים כאלה בדרכים אחרות כגון מיסי קניה גבוהים יותר או להטיל מגבלות טכניות על ייבוא סחורות מארצות הברית.
- 2.גולדפינגר 14/02/2025 09:54הגב לתגובה זוטיפוסי לטראמפ קודם פולט אחר כך חושב
- 1.קלוד 14/02/2025 09:32הגב לתגובה זוגאי טל תרסן את שפת הרחוב שלך ותתיחס יותר בכבוד לטראמפ. אני מגיב בעיקר לכותרת והפתיח שלך. אחרי האנטגוניזם שאתה מעורר כבר לא מעניין מה כתבת בהמשך
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה
לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון
הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.
אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?
קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות.
מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.
- נובו נורדיסק מתרסקת - התרופה מבית Wegovy לא בולמת את האלצהיימר
- נובו נורדיסק מורידה מחיר בוויגובי וסוגרת את ההשקעה ב־Convatec
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה אנבידיה ירדה?
הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.
