הרשי
צילום: טוויטר

הרשי עם תוצאות טובות מהצפי - אך מזהירה מפני עליית מחירי הקקאו

החברה הציגה רווח למניה של 2.69 דולר מול תחזית של 2.37 דולר אך מזהירה כי הזינוק במחירי הקקאו יפגע משמעותית ברווחיות ב-2025 ומתכננת להתמקד בהתייעלות

אדיר בן עמי |


יצרנית השוקולד האמריקאית הרשי Hershey Co. 0.14%  דיווחה על תוצאות כספיות חזקות לרבעון הרביעי של 2024, אך הפתיעה את המשקיעים עם תחזית מאכזבת לשנה הקרובה על רקע העלייה החדה במחירי הקקאו. החברה הציגה רווח מתואם למניה של 2.69 דולר ברבעון, גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים שעמדו על 2.37 דולר. המכירות הסתכמו ב-2.89 מיליארד דולר, מעל לתחזיות השוק שצפו הכנסות של 2.84 מיליארד דולר.


למרות התוצאות החיוביות, הרשי הציגה תחזית מדאיגה לשנת 2025. החברה צופה רווח מתואם למניה של 6.00-6.18 דולר, נמוך משמעותית מציפיות האנליסטים שעמדו על 7.33 דולר למניה.


מישל באק, מנכ"לית החברה, התייחסה לאתגרים הצפויים ואמרה: "בעוד אנו צופים שהזינוק במחירי הקקאו יפעיל לחץ משמעותי על הרווחיות ב-2025, נמשיך להתמקד בצמיחת ההכנסות, ביישום תוכניות ההתייעלות שלנו, ובמיצוב החברה להובלה ארוכת טווח בענף".


בתגובה לדוחות, מניית הרשי מזנקת ב-5% בוול סטריט והגיעה ל-154 דולר. עם זאת, המניה עדיין ירדה כמעט 10% מתחילת השנה וב-21% ב-12 החודשים האחרונים.


המשקיעים נראים מעודדים מהתוצאות החזקות ברבעון האחרון, אך חוששים מההשפעה הצפויה של מחירי הקקאו הגבוהים על רווחיות החברה בשנה הקרובה. האתגר העיקרי של הרשי יהיה למצוא את האיזון בין שמירה על הרווחיות לבין שמירה על נתח השוק שלה בתקופה של עלויות חומרי גלם גבוהות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.