גידול של 52.2% בהכנסות צנורות המזרח התיכון ב-2004

הסתכמו ב-249.5 מיליון שקל, לעומת 163.8 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 18 מיליון שקל, לעומת 18.3 מיליון שקל אשתקד
דרור איטח |

חברת צנורות המזרח התיכון, בשליטת גאון אגרו תעשיות, הודיעה היום על גידול של 52.2%, בהכנסות ממכירות לשנת 2004 לעומת השנה הקודמת. ההכנסות הסתכמו ב-249.5 מיליון שקל, לעומת 163.8 מיליון שקל אשתקד. נתוני הרבעון הרביעי של השנה מצביעים על גידול בשיעור של 35.2% במכירות, 75.7 מיליון שקל לעומת 44.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 18 מיליון שקל, לעומת 18.3 מיליון שקל אשתקד (אשר כללו 7 מיליון שקל רווחי הון ממכירת נדל"ן). הרווח הגולמי לשנת 2004 עמד על 53.6 מיליון שקל, גידול של 30% לעומת אשתקד, אז עמד הרווח הגולמי על 41.2 מיליון שקל. עם זאת, חלה שחיקה בשיעור הרווחיות הגולמית – 21.5% השנה לעומת 25.2% בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת משיעור הרווחיות הנמוך יחסית שהיה לחברה בפרויקט הולכת הגז.

החברה רשמה גידול גם ברווח התפעולי, וב-2004 הוא עמד על 37.5 מיליון שקל, גידול של 49% לעומת אשתקד, אז עמד הרווח התפעולי על 25.2 מיליון שקל .

בשנת 2004 חל גידול ניכר בפעילותה של החברה בתחום הצנרת להולכת דלק וגז. ברבעון השני של 2004 השתתפה החברה בפרויקט הולכת הגז, במסגרתו היא סיפקה עטיפת בטון כבד ל- 100 ק"מ צנורות פלדה לגז טבעי בהיקף של כ-11 מיליון דולר. הפרויקט הסתיים ברבעון הרביעי של 2004.

ב-23 בפברואר 2005 נחתם הסכם המימון לפרויקט ההתפלה שמבצעת דרך הים, בה יש לצנורות המזה"ת 21%. ההסכם להקמת מתקן ההתפלה נחתם בין דרך הים ומדינת ישראל באוקטובר 2002, והוא מיועד לתכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מתקן להתפלת מי ים בתפוקה שנתית של 30 מיליון מ"ק בשיטת BOO. סך הערבויות שהעמידה החברה לדרך הים עומד על כ-16.3 מיליון שקל, וסך הלוואת הבעלים שהעבירה החברה לדרך הים עומד על כ-5.5 מיליון שקל, בהתאם לחלקה היחסי של החברה במניות דרך הים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליחבלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליח

בלאקאדג’ נכנסת למשכנתאות: שירן תמר-אזולאי תוביל את החברה החדשה

חברת המימון ליזמי הנדל״ן מרחיבה פעילות לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות, מתכננת להציע פתרונות לישראלים, למשקיעים ולתושבי חוץ ולהגביר את התחרות מול בנקים

ליאור דנקנר |

בלאקאדג’ (מיכמן מימון לשעבר) בלאקאדג' 0%  , הפועלת בתחום פתרונות המימון ליזמי נדל״ן ולבעלי שליטה, מודיעה על כניסה לתחום פעילות חדש - מימון משכנתאות ללקוחות פרטיים. לשם כך מקימה החברה חברת בת ייעודית שתעסוק במימון משכנתאות חוץ בנקאיות, ותפעל לצד קווי הפעילות הקיימים של הקבוצה. המהלך מציב בשוק שחקן נוסף שינסה לנגוס בחלק מהאשראי לדיור שנמצא היום בעיקר אצל הבנקים.


כניסה לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות

חברת הבת החדשה צפויה לקבל בחודשים הקרובים רישיון מורחב למשכנתאות, ולאחר קבלתו תתחיל להעניק פתרונות מימון לנוטלי משכנתאות פרטיים. בבלאקאדג’ מציינים כי הפעילות החדשה נשענת על תשתית תפעולית, מימונית, חשבונאית וטכנולוגית קיימת, כחלק מתפיסה רחבה יותר של מתן מעטפת מימון ללקוחות הקבוצה תחת קורת גג אחת.

לפי החברה, במסגרת פעילותה מתוכננת חברת הבת להציע מגוון מוצרים ופתרונות מימון לקהלי יעד שונים, בהם משקיעים, תושבי חוץ והלוואות לכל מטרה בשעבוד דירות מגורים. הכניסה לתחום המשכנתאות החוץ בנקאיות מצטרפת להרחבת פעילות החברה בשנה האחרונה גם לליווי בנייה בפרויקטי מגורים, ומרחיבה את הממשק של בלאקאדג’ עם שוק הדיור מצד היזמים ומצד משקי הבית.