ישראל ומדינת ויקטוריה תשתפנה פעולה לעידוד מו"פ
ישראל ומדינת ויקטוריה באוסטרליה חתמו בשבוע שעבר על הסכם להקמת קרן דו לאומית לעידוד שיתוף פעולה תעשייתי במחקר ופיתוח, בו התחייבו שתי המדינות להקצות 3 מיליון דולר כל אחת למימון תוכניות מו"פ משותפות לחברות ישראליות ואוסטרליות. בהסכם נקבע, כי הקרן תתמקד בתחום הביוטכנולוגיה ותתמוך גם בפרויקטים ייחודיים כדוגמת פרויקטים בתחום הטיפול במים.
מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, מסר, כי הוא רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם אוסטרליה. "היקפי הסחר ושיתופי הפעולה בין ישראל ואוסטרליה אומנם מרשימים וגדלים בהתמדה, אך הם עדיין לא מיצו את הפוטנציאל הטמון ביחסים הטובים והקרובים השוררים בין המדינות".
ד"ר אלי אופר, שהינו המדען הראשי במשרד התמ"ת, מסר, כי הקרן החדשה תסייע לגשר על המרחק הגיאוגרפי בין אוסטרליה לישראל ותעזור ביצירת הקשר ובמימון פרויקטי מו"פ משותפים. אופר הוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לחברות הישראליות גישה נוחה לשווקים האטרקטיביים והמתפתחים באוקיאניה.
ד"ר אופר מסר עוד, כי ההסכם, עליו חתמו שר החוץ סילבן שלום ושר האוצר של ויקטוריה, ג'ון ברמבי, מהווה נדבך נוסף במדיניות לקידום קשרי מו"פ, לא רק ברמת המדינה, אלא גם ברמה הקרובה יותר לשטח - ברמת ה STATE. אופר הזכיר, כי הסכם דומה נחתם לאחרונה עם מדינת מרילנד בארה"ב והסכם נוסף צפוי להיחתם בקרוב עם מדינת ניו-יורק.
שר האוצר והחדשנות של מדינת ויקטוריה באוסטרליה, ג'ון ברמבי, הגיע לישראל בראש משלחת של אנשי עסקים. ברמבי ציין, כי ראשיתו של ההסכם הוא תוצאה של פגישה שקיים ראש ממשלת ויקטוריה עם שר התמ"ת, אהוד אולמרט, בישראל ביולי שנה שעברה ופגישות שקיים המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, במלבורן בספטמבר האחרון. ברמבי הוסיף, כי הוא מוצא דמיון רב בתחומי המצוינות של ויקטוריה ושל ישראל וכי שתי המדינות פועלות במרץ במטרה לפתח את תעשיית הביוטכנולוגיה.
הנספחת המסחרית של ישראל בסידני, נילי שלו,מסרה, כי קיימות הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות ישראליות באוסטרליה. שלו הוסיפה כי כבר מתגבשים כמה פרויקטים משותפים שיגיעו לאישור עם תחילת פעילות הקרן.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
