ישראל ומדינת ויקטוריה תשתפנה פעולה לעידוד מו"פ

תקמנה קרן דו לאומית לעידוד שת"פ תעשייתי והתחייבו להקצות 3 מ' ד' כל אחת למימון תוכניות מו"פ משותפות לחב' ישראליות ואוסטרליות. אולמרט: היקפי הסחר בין שתי המדינות לא מיצו עדיין את הפוטנציאל
שרון שפורר |

ישראל ומדינת ויקטוריה באוסטרליה חתמו בשבוע שעבר על הסכם להקמת קרן דו לאומית לעידוד שיתוף פעולה תעשייתי במחקר ופיתוח, בו התחייבו שתי המדינות להקצות 3 מיליון דולר כל אחת למימון תוכניות מו"פ משותפות לחברות ישראליות ואוסטרליות. בהסכם נקבע, כי הקרן תתמקד בתחום הביוטכנולוגיה ותתמוך גם בפרויקטים ייחודיים כדוגמת פרויקטים בתחום הטיפול במים.

מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, מסר, כי הוא רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם אוסטרליה. "היקפי הסחר ושיתופי הפעולה בין ישראל ואוסטרליה אומנם מרשימים וגדלים בהתמדה, אך הם עדיין לא מיצו את הפוטנציאל הטמון ביחסים הטובים והקרובים השוררים בין המדינות".

ד"ר אלי אופר, שהינו המדען הראשי במשרד התמ"ת, מסר, כי הקרן החדשה תסייע לגשר על המרחק הגיאוגרפי בין אוסטרליה לישראל ותעזור ביצירת הקשר ובמימון פרויקטי מו"פ משותפים. אופר הוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לחברות הישראליות גישה נוחה לשווקים האטרקטיביים והמתפתחים באוקיאניה.

ד"ר אופר מסר עוד, כי ההסכם, עליו חתמו שר החוץ סילבן שלום ושר האוצר של ויקטוריה, ג'ון ברמבי, מהווה נדבך נוסף במדיניות לקידום קשרי מו"פ, לא רק ברמת המדינה, אלא גם ברמה הקרובה יותר לשטח - ברמת ה STATE. אופר הזכיר, כי הסכם דומה נחתם לאחרונה עם מדינת מרילנד בארה"ב והסכם נוסף צפוי להיחתם בקרוב עם מדינת ניו-יורק.

שר האוצר והחדשנות של מדינת ויקטוריה באוסטרליה, ג'ון ברמבי, הגיע לישראל בראש משלחת של אנשי עסקים. ברמבי ציין, כי ראשיתו של ההסכם הוא תוצאה של פגישה שקיים ראש ממשלת ויקטוריה עם שר התמ"ת, אהוד אולמרט, בישראל ביולי שנה שעברה ופגישות שקיים המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, במלבורן בספטמבר האחרון. ברמבי הוסיף, כי הוא מוצא דמיון רב בתחומי המצוינות של ויקטוריה ושל ישראל וכי שתי המדינות פועלות במרץ במטרה לפתח את תעשיית הביוטכנולוגיה.

הנספחת המסחרית של ישראל בסידני, נילי שלו,מסרה, כי קיימות הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות ישראליות באוסטרליה. שלו הוסיפה כי כבר מתגבשים כמה פרויקטים משותפים שיגיעו לאישור עם תחילת פעילות הקרן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.