ישראל ומדינת ויקטוריה תשתפנה פעולה לעידוד מו"פ

תקמנה קרן דו לאומית לעידוד שת"פ תעשייתי והתחייבו להקצות 3 מ' ד' כל אחת למימון תוכניות מו"פ משותפות לחב' ישראליות ואוסטרליות. אולמרט: היקפי הסחר בין שתי המדינות לא מיצו עדיין את הפוטנציאל
שרון שפורר |

ישראל ומדינת ויקטוריה באוסטרליה חתמו בשבוע שעבר על הסכם להקמת קרן דו לאומית לעידוד שיתוף פעולה תעשייתי במחקר ופיתוח, בו התחייבו שתי המדינות להקצות 3 מיליון דולר כל אחת למימון תוכניות מו"פ משותפות לחברות ישראליות ואוסטרליות. בהסכם נקבע, כי הקרן תתמקד בתחום הביוטכנולוגיה ותתמוך גם בפרויקטים ייחודיים כדוגמת פרויקטים בתחום הטיפול במים.

מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, מסר, כי הוא רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם אוסטרליה. "היקפי הסחר ושיתופי הפעולה בין ישראל ואוסטרליה אומנם מרשימים וגדלים בהתמדה, אך הם עדיין לא מיצו את הפוטנציאל הטמון ביחסים הטובים והקרובים השוררים בין המדינות".

ד"ר אלי אופר, שהינו המדען הראשי במשרד התמ"ת, מסר, כי הקרן החדשה תסייע לגשר על המרחק הגיאוגרפי בין אוסטרליה לישראל ותעזור ביצירת הקשר ובמימון פרויקטי מו"פ משותפים. אופר הוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לחברות הישראליות גישה נוחה לשווקים האטרקטיביים והמתפתחים באוקיאניה.

ד"ר אופר מסר עוד, כי ההסכם, עליו חתמו שר החוץ סילבן שלום ושר האוצר של ויקטוריה, ג'ון ברמבי, מהווה נדבך נוסף במדיניות לקידום קשרי מו"פ, לא רק ברמת המדינה, אלא גם ברמה הקרובה יותר לשטח - ברמת ה STATE. אופר הזכיר, כי הסכם דומה נחתם לאחרונה עם מדינת מרילנד בארה"ב והסכם נוסף צפוי להיחתם בקרוב עם מדינת ניו-יורק.

שר האוצר והחדשנות של מדינת ויקטוריה באוסטרליה, ג'ון ברמבי, הגיע לישראל בראש משלחת של אנשי עסקים. ברמבי ציין, כי ראשיתו של ההסכם הוא תוצאה של פגישה שקיים ראש ממשלת ויקטוריה עם שר התמ"ת, אהוד אולמרט, בישראל ביולי שנה שעברה ופגישות שקיים המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, במלבורן בספטמבר האחרון. ברמבי הוסיף, כי הוא מוצא דמיון רב בתחומי המצוינות של ויקטוריה ושל ישראל וכי שתי המדינות פועלות במרץ במטרה לפתח את תעשיית הביוטכנולוגיה.

הנספחת המסחרית של ישראל בסידני, נילי שלו,מסרה, כי קיימות הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות ישראליות באוסטרליה. שלו הוסיפה כי כבר מתגבשים כמה פרויקטים משותפים שיגיעו לאישור עם תחילת פעילות הקרן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.