המס על רווחים כלואים הוא מס צודק בעיקר כי הוא משווה בין "פשוטי העם" שאין להם שכר גבוה ותכנון מס שפוטר אותם ממסים גבוהים, לבין "האליטות" שמשתכרים גבוה ועדיין מתכננים לשלם פחות מס. גם מרוויחים הרבה וגם חוסכים בתשלום המס - באופן לגיטימי, כמובן. אבל לא באופן צודק.

מס צודק

הגיע האוצר למסקנה שעד כאן. ממסים את אלו שמתחמקים דרך מבנה של הקמת חברה שאליה נכנסת ההכנסה והיא מחוייבת במס של 23% בלבד ולא 50%, ויש לחץ ענק לשינוי ההצעה. הם יצליחו חלקית. המתווה המסתמן הוא דחיית מס על רווחים כלואים באם יחולקו דיבידנדים מהרווחים הצבורים בשיעור מסוים. השאלה איזה שיעור זה יהיה.

בינתיים אתמול בוועדת הכספים הגיעו התותחים הכבדים, נציגי רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס.  ריכזנו את הדברים שלהם (עם הערות בסוגריים אחרי כל ציטוט), ולבסוף את האחת שייצגה את הציבור. 

ירון גינדי, לשכת יועצי המס: "המשמעות המקצועית של החוק, היו המלצות של הוועדה, אבל בינן לבין החוק יש שמיים וארץ. החקיקה לא מטפלת ברווחים כלואים, היא מטילה קנסות על מי שיש לו  רווחים צבורים גם אם הכסף הזה הושקע בנכסים לפני 10 שנים וגם אם יש עליו הפסדים, אין שום מילה לא על רואי חשבון ועורכי דין ושמלח יד, יש פה חקיקה על יגיעה אישית שפוגעת בכל אחת מהחברות במשק.

בתוך כך יש בחוק גם הטלת מס של 50% על חברות ריאליות, אם נפגע בכך נפגע באופן משמעותי בצמיחה במדינת ישראל ובפעילות העסקית. אין לנו ספק שרופא ומזכירה צריכים לשלם 50% מס, אבל זו לא החקיקה. מדברים על 10 מיליארד ₪ גבייה, חצי מכך הוא פסיכולוגי, חושבים שבעקבות הקנס של אותם 2 אחוזים, החברות ישלמו 35 אחוז דיבידנד ועליהם יגבו 5 מיליארד ₪, זה בכלל תזה פסיכולוגית. צללנו לחקיקה, הבנו שמה שלא נעשה, המגזר העסקי וכלכלת ישראל יפגעו. יש פה החלטות הרות גורל על המשק הישראלי, שיפגעו במשק".

(האמת שאין כאן כלום. אין שום טיעון בדבריו, מעבר לכך שמדובר בחקיקה שהיא משנה את כללי המשחק. ככה זה בעולם המס. בימים שהקופה צריכה כסף מתקנים עיוותים)

גקי בלנגה: "אי אפשר לחוקק את החוק כמו שהוא, בישיבות שכן קיימנו עם רשות המיסים, הייתה כן הסכמה על כל מיני דברים שלא כתובים בצורה נאותה. החוק הזה נוטה לחקיקת מס תאורטית ומתעלם מכלכלת שוק באופן מוחלט, צריך לחשוב על כתיבה שלו מחדש. לא מדובר בחוק על פירוק חברות, צריך לאפשר את זה בפטור מיסים מוחלט ברקע שהחקיקה הזאת נכנסת לתוקף, גם חברות נדל"ן וחברות חופשיות. לא ייתכן שתהיה חקיקה כזאת במדינת ישראל. אני מציע שגם החוק הזה יהיה חוק של פיילוט שיגיע עוד שנה שנתיים לבחינה, שלא יקרו כל התרחישים שמתוארים פה".

(הטענה שלא תהיה כזו חקיקה במדינת ישראל , ובכלל - כל הטענות - לא ברורות. אם אלו הטיעונים של הכלים הכבדים של רואי החשבון ועורכי הדין - הם בעצם מודיעים על כניעה)

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין: "הסיבה שהיו מפגשים עם אגף תקציבים שלא צלחו בעצם, היא שיש פגמים בחקיקה שיורדים לשורשם של דברים. אם ניקח פרק פרק בחקיקה, הוא לא יכול לעמוד. 2 אחוז של חברות אחזקה למשל, מדברים על 6 אחוז על המס קנס, שזה אפקטיבית 8 אחוז לשנה, שהוא לא ניתן לניקוי, מי ישלם את זה? זה בדיוק ילך לאובדן השקעות.

אנשים יעשו הכל כדי לצמצם, גם אם יחלקו את הדיבידנד, יצמצמו למינימום את ההשקעות. הוא ילך וישים את זה בדירות מגורים, זה ילך לחו"ל, בכסף האישי רק המדינה תפסיד מזה. קבעו 25% מס שרירותי שכל חברה במשק כמעט יכולה להשאיר לעצמה, כל היתר 50% מס. הכסף לא יודע לנסוע למעלה ועדיין ישלמו 50% מס, על כסף שלא יודעים לחלק, זה לא דיבידנד כלוא".

(ההשקעות לא יקטנו. אלו הפחדות. ישלמו מס כמו שצריך, הכסף יעבור לחשבון הפרטי ומה יעשו אז בכף? ישקיעו אותו מחדש!)

אבי נוימן, לשכת רואי החשבון: "זו חקיקה רטרואקטיבית, עסקים קיבלו החלטות על בסיס אותם רווחים שצברו לאורך השנים, זה לא הגיוני להשית עליהם מס, בטח בחקיקה הקיימת. היה בג"ץ בזמנו שחוקקו את סעיף 77, ולא האמנת שדיברו על 10 ו-20 שנה אחורה. החוק הזה חל על חברות מעטים, יש כאן אפליה, הם 5 אחוז שמחזיקים 50 אחוז, יש אפליה לעומת עסקים באותה פעילות. ב-oecd אנחנו באחד המקומות הכי נמוכים בחישוב דיני המס, תקחו את החוק הזה, תראו כמה זמן יקח לנו להבין אותו, ואחר כך רואי החשבון ועורכי הדין יצטרכו להכין את החישובים".

(גם כאן אין טענה חדשה. יש התייחסות לכך שזו חקיקה שמתייחסת לרווחי עבר. אבל היא לא. היא מתייחסת למס עתידי שיוטל על החברות, אלא אם תחלקו את הרווחים שלא חילקתם כדי להימנע ממס. חוץ מזה, גם אם היה מס רטרואקטיבי - ככה זה במיסים - תשאלו את שיצחק תשובה") 

והנציגה של הציבור: 

לינור דויטש, לובי 99: "לא בכדי אנחנו באים להציג עמדה אחרת, יש פה ניגוד עניינים מובנה, שרבים מהיושבים פה נהנים בעצמם מהפרצה בחוק. החוק עוסק בכך: האם האלפיון העליון ישלם מס אמת כמו הציבור הכללי או ימשיך לשלם מס חלקי. מדובר בחוק שנעשה סביבו עבודה של חודשים במשרד האוצר, חברות ביד אחת מעלות מחירים לציבור וביד שנייה מנצלות פרצות מס. הצעת החוק הזו מצליחה לסגור פרצת מס למאיון העליון, יש קופה שצריך למלא והשאלה אם הם יישאו בנטל או ש-99 אחוז שהם הציבור יישאו בעול עוד יותר גדול".