שלומי ברטוב, שותף, מנכ”ל פאהן קנה יועצים  GT Israel, הגיע לועידה הכלכלית של ישראל כדי לדבר על עסקאות מיזוגים ורכישות בתקופה של מלחמה. ברטוב בחן כיצד היא משפיעה על שוק העסקאות, את ההשפעה על שווי החברות, ואת מגמות ההשקעה של משקיעים זרים וישראלים כאחד.

  שלומי ברטוב, פהאן קנה

התעניינות בטכנולוגיה ישראלית

"כשחשבתי על נושא ההרצאה לפני למעלה מחודש, הכותרות הכלכליות המשמעותיות בעיתונים היו מלאות בדיווחים על עסקת גוגל-ויז. גוגל תכננה לרכוש את ויז לפי שווי של 23 מיליארד דולר, מה שהיה ככל הנראה השווי הגבוה ביותר שנרשם לעסקה ישראלית עד כה. היה זה רגע ציפייה משמעותי, עם לא מעט אנשים - עובדים, בעלי מניות וגם הממשלה - שציפו להשלים את העסקה ולקבל סכומים ניכרים."- אמר ברטוב , והוסיף : "אך כפי שכולנו יודעים, העסקה לא הושלמה בסופו של דבר. למרות זאת, המקרה הזה מדגיש כי דווקא בתקופות מלחמה יש התעניינות רבה בכלכלה ובטכנולוגיה הישראלית, המעידה על עמידות ועניין משמעותיים גם בזמנים מאתגרים"

בנוסף אמר ברטוב - "בהתמודדות עם משברים בטחוניים כמו התקפת הטרור של 11 בספטמבר,שרק אתמול צוין, ברור שהם משפיעים משמעותית על השווקים. למרות האתגרים, השווקים מצליחים להראות חוסן ולצמוח; למשל, שוק המניות האמריקאי רשם עלייה של 9% במהלך השנים. השוק האמריקאי, משפיע גם על הכלכלה הישראלית. במהלך ההרצאה, נבחן כיצד שוק העסקאות בישראל הושפע מהמלחמה ומהמשברים, וננתח את ההשפעות האפשריות על השוק המקומי ואת האתגרים וההזדמנויות שנוצרו כתוצאה מכך."

"אנחנו מפרסמים את דוח העסקאות שלנו פעמיים בשנה, ובו נכללות כל העסקאות שביצעו חברות ישראליות, הן כרוכשות והן כנרכשות, כאשר אנו עוקבים אחרי עסקאות בשווי של חמישה מיליון עד מיליארד דולר. מהנתונים של המחצית הראשונה של 2024, עולה שמצב השוק היה טוב יותר לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת. למרות הרפורמה המשפטית שהשפיעה על המשק ב-2023 ו-2024, שוק העסקאות בישראל גדל, עם 136 עסקאות שנעשו, לעומת 150 בשנה שעברה, מה שמעיד על גידול קל לעומת השנה הקודמת. אנו עדיין לא ברמות השיא של 2021 ו-2022, שהיו תקופות של שוקי הון בשיאם עם ריביות נמוכות, אך אנו חוזרים לרמות של 2019 ו-2020 ומציינים מגמת עלייה מסוימת."

"ארצה לדבר על השפעת המלחמה על עסקאות מיזוגים ורכישות, תוך התמקדות בהשפעות הכלכליות והטכנולוגיות בתקופה זו. "דווקא בתקופת המלחמה יש התעניינות משמעותית בכלכלה ובטכנולוגיה הישראלית," מה שמעיד על עמידות השוק הישראלי בפני האתגרים. "למעשה, אנחנו עושים את דוח העסקאות שלנו פעמיים בשנה. הדוח כולל את כל העסקאות שנעשו במשק הישראלי שהיו מעורבות בהן חברות ישראליות או כרוכשות או כנרכשות." אנו רואים שהשוק הישראלי בתחום העסקאות מוטה באופן משמעותי לטכנולוגיה, כאשר "למעלה מ-50% מהחברות בתחום הן טכנולוגיות, ואם מצרפים תחומים נוספים עם אוריינטציה לתקשורת ותחומים נוספים, מגיעים קרוב ל-80% של חברות בתחום הטכנולוגיה." בנוסף, "המשקיעים האמריקאים מחזיקים בהובלת השוק. הם מספר 1 מבחינת המשקיעים, ולמעלה מ-70% מההשקעות מגיעות על ידי משקיעים אמריקאים." זאת בתמורה להשפעה המורכבת של המלחמה על הביצועים העסקיים ופרמיית הסיכון של החברות, אשר משפיעה גם על רמת הסיכון והיכולת לצמוח בעת הזו."

"במבט גלובלי, ישראל ממוקמת במקום סביר על פי מדדי ה-OECD. היא נמצאת במקום ה-11 מבחינת מספר העסקאות, עם מעל ל-63 עסקאות, ובמקום ה-13 מבחינת היקפי העסקאות, בהיקף של 8.5 מיליארד דולר. ישראל משתרכת לצד מדינות אירופיות, חלקן בגודל דומה וחלקן גדולות יותר. מעניין לחשוב כיצד הייתה נראית התמונה אם עסקת WIZ הייתה מתבצעת בהצלחה – ייתכן שהיינו מתמודדים על מדליית ארד בתחום הגלובלי. עם זאת, הנכסים של ישראל צפויים להמשיך לבוא לידי ביטוי גם בשנים הקרובות. מבחינת השקעות זרות, ישראל הפכה לשחקן משמעותי בקהילה הגלובלית של העסקאות. המשקיעים האמריקאים מובילים את השוק עם מעל ל-70% מההשקעות, ולאחריהם מגיעים משקיעים ישראלים ומגוון משקיעים מאירופה, אנגליה, שוויץ, סין, יפן וסינגפור. כל רבעון מביא עימו שינויים בתמהיל ההשקעות, והמגמות הכלליות די ברורות."

"הקשר בין ישראל לארצות הברית הוא משמעותי ועמוק, לא רק בתחום ההגנה אלא גם ברמה הכלכלית. הפירמה שלנו, כחלק ממשרד גלובלי בארצות הברית, ערכה סקר בתחום המיזוגים והרכישות עם מאות משתתפים. מהסקר עולה כי תחום הטכנולוגיה מוביל למעלה מ-30% מהעסקאות בתחום זה. בנוסף, המשקיעים מגלים עניין גם בעולמות נוספים כמו שירותי הבריאות ואנרגיה. מה שמעניין במיוחד הוא ההעדפות של המשקיעים לגבי תחומי ההשקעה: כ-60% מהם ציפו במהלך החצי שנה עד שנה הקרובה לבצע עסקאות בתחום הטכנולוגיה ותקשורת, כמו גם בתחומים נוספים שחשובים ורלוונטיים לשוק הישראלי." - אומר ברטוב 

"בעבר, רוב ההשקעות של המשקיעים הישראלים נעשו בישראל, אך מאז 2023 חל שינוי משמעותי: כיום יותר משקיעים ישראלים משקיעים בחו"ל מאשר בארץ. ארצות הברית נותרה היעד המוביל, לצד מדינות מערב אירופה ויעדים נוספים כמו ברזיל, צרפת וספרד. התופעה הזו נובעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, ישנה עלייה ברמת הסיכון בישראל, כפי שציין גם הנגיד, ולכן עסקים וחברות מחפשים לגוון את השקעותיהם ולהימנע מהשקעה מרוכזת במדינה אחת. שנית, הרצון ליצור מנועי צמיחה נוספים נובע מהגבלת השוק הישראלי, שמונה כ-10 מיליון תושבים בלבד. הכלכלה הישראלית, גם עם כל הכבוד לה, קטנה בהשוואה לחלק מהחברות הגלובליות הגדולות. לכן, אנו רואים את המגמה של יציאת עסקאות ישראליות לחו"ל, כשחלק נכבד מתיק הנכסים הפיננסיים מושקע כיום מעבר לים, מ-5% בעבר ל-20% כיום."

"ההשפעה של המלחמה על שווי החברות ניכרת בשני מישורים עיקריים. ראשית, היא פוגעת בביצועים התפעוליים והרווחיות של החברות. דובר רבות על קושי בגיוס עובדים זרים ובחלק מהחברות גויסו עובדים למילואים , דבר שמשבש את הפעילות ומקשה על השגת תוצאות עסקיות אופטימליות. שנית, המלחמה משפיעה על רמת הסיכון של החברות, במיוחד בהקשר של דירוג האשראי של מדינת ישראל : לאחר ששלושת סוכנויות הדירוג הפחיתו את דירוג המדינה, פרמיית הסיכון של ישראל גדלה משמעותית. פער זה נמדד בין אגרות חוב של ממשלת ישראל לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות, והחל מ-2021 נרשמה עלייה חדה בפרמיית הסיכון, שהגיעה ל-210 נקודות בסיס באוגוסט 2024, לעומת 70 נקודות בסיס ב-2021. נוסף על כך, העלייה הכללית בריביות בעולם כתוצאה מאינפלציה השפיעה גם על ריבית היחוס בישראל, שהייתה נמוכה מ-2% והגיעה ל-5-6% כיום."

לסיכום אומר ברטוב - "בעולם ההשקעות והערכות השווי, המלחמה משפיעה גם על מחיר ההון, מאחר והריבית חסרת סיכון משפיעה ישירות על מחיר ההון והחוב, ובכך יורדת שווי החברות. עם זאת, למרות שהשוק חווה תקופה מאתגרת, הוא גם מעיד על חוסן, והקפיצות ביכולת לתפקד בצורה טובה ויציבה. פתיחתה של ישראל לעולם, עם גידול משמעותי בהשקעות של משקיעים זרים והתרחבות של חברות ישראליות לחו"ל, מצביעה על פוטנציאל גבוה. יחד עם זאת, כאשר עוסקים בעסקאות בחו"ל, חשוב לקחת בחשבון הבדלים תרבותיים ורגולטוריים, ולבצע בדיקות נאותות מעמיקות כדי להבטיח את הצלחת העסקאות."