חרדים
צילום: ישראל ויסוצקי, Pixabay

נתוני האוצר: חרדים בגילאי העבודה מרוויחים 47% פחות משאינם חרדים

בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים קיימים פערים משמעותיים בשוק העבודה. אלה הסיבות
איציק יצחקי | (4)

בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים קיימים פערים משמעותיים בשוק העבודה. לפערים אלו מגוון סיבות כשאחת מהן היא הכישורים שמקנה מערכת החינוך החרדית. זו הסיבה שבגללה ערך משרד האוצר סקירה לגבי אפקטיביות מערכת החינוך החרדית לבנים.

בסקירה נבחנה יכולת ההשתכרות של צעירים יוצאי מערכת החינוך החרדית שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה במשרה מלאה. שכרם החודשי של חרדים צעירים (גילאי 18-25) שעובדים במשרה מלאה ושאינם בעלי תעודה על תיכונית כלשהי, נמוך בכ-16% ממקביליהם היהודים שאינם חרדים, או בכ-1,340 שקל בחודש. פער השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עומד על כ-47% פער זה יכול לנבוע משלל גורמים וביניהם איכות מערכת החינוך, שיעור ההשתלבות בהשכלה הגבוהה, היקף המשרה והרכב הגילאים. אגב, נמצא כי צעירים חרדים עובדים מעט יותר שעות מיהודים שאינם חרדים, כך שפער השכר השעתי הינו אף מעט גבוה יותר - 17%.

"ניכר שעבור אלו שמעוניינים לעבוד במשרה מלאה בגילאים צעירים ואינם פונים להשכלה על תיכונית, מערכת החינוך החרדית מספקת פחות כלים המותאמים לשוק העבודה, כשהמרכזיים מבין כלים אלו הם לימודי הליבה וזכאות לתעודת בגרות (אף אם יש סיבות נוספות לפערי שכר אלה), נמסר מהאוצר.

באוצר סבורים כי להשלמת התמונה אודות איכות הכלים שמספקת מערכת החינוך החרדית להשתלבות בשוק העבודה יש לבחון את הצלחת בוגריה בהשתלבות בלימודי השכלה גבוהה. ממחקרים קודמים של אגף הכלכלן הראשי עולה כי להשכלה אקדמאית ולהשכלה על תיכונית תרומה משמעותית להכנסות הפרט.

שיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה העל תיכונית של גברים חרדים נמוך משמעותית ממקביליהם היהודים שאינם חרדים. עוד נמצא, כי בקרב הגברים בוגרי מערכת החינוך החרדית כ-43% בלבד מהסטודנטים ומכלל המשתתפים במכינה אקדמאית הצליחו לסיים תואר אקדמי 6 שנים מתחילת לימודיהם במוסד אקדמי, זאת בהשוואה ל-65% עבור גברים יהודים שאינם חרדים.

"ממצא זה מהווה אינדיקציה נוספת לאפקטיביות הנמוכה יחסית של מערכת החינוך החרדית בשילוב איכותי של בוגריה בשוק העבודה, הגם שישנם גורמים אפשריים נוספים שמסבירים חלק מהפער בשיעור הסיום של המסלול האקדמי", הסבירו באוצר. "צמצום הפערים בשוק העבודה בקרב הגברים החרדים , שהינו בעל חשיבו ת משמעותית לצמיחה ארוכת הטווח של המשק, טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים . רכיב זה צפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה ובמערכת ההשכלה הגבוהה, שתגדיל את פריון העבודה באופן ניכר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שפרה 27/05/2024 17:17
    הגב לתגובה זו
    שיטה ידועה אצל הפרזיטים החרדים.
  • 3.
    משה 27/05/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
    כך יכולים גם לקבל קצבאות
  • 2.
    לבייב 27/05/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    יש לכפות על החרדים הפרזיטים לימודי ליבה. אחרת ההנהגה החרדית הארורה תמשיך לסחוט את הממשלה ולבזוז את הקופה, לנצח נצחים.
  • 1.
    ז'ורז'יניו 27/05/2024 13:17
    הגב לתגובה זו
    לתת לחרדים פטור מהצבא בגיל 21 ככה תראו אותם יוצאים לעבוד בגיל צעיר וגם משתלבים הרבה יותר.
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: