ענף התשתיות בצומת דרכים. המלחמה הותירה את העובדים הפלסטינים בשטחים ושלחה אחוזים גדולים מצוות העובדים הישראלים בצו 8 להילחם כחלק מגיוס המילואים שלא נראה כמותו מאז מלחמת יום הכיפורים. המצב הוביל לפגיעה מתמשכת בענף התשתיות לו הקצתה מדינת ישראל כ-48.8 מיליארד שקל מתקציב המדינה ב-2023 וכ-52.1 מיליארד שקל ב-2024.

עד פרוץ המלחמה הממשלה הבינה שההשקעה בתשתיות היא האמצעי המרכזי לקידום המשק הישראלי לשם מיצוי הפוטנציאל הגלום בו. ללא השקעה בתשתיות - הכוללת בניית כבישים ומנהרות, לא ניתן יהיה להמשיך ולשווק דירות וקרקעות חדשות ברחבי הארץ. אם צווארי הבקבוק בכבישים לא ייפתרו על ידי מתן מענה חלופי של רכבות לאזרחי מדינת ישראל יהיה קשה לזוז במדינה. אם לא נשקיע בהתפלת מים, אזרחי ישראל יתייבשו, ואם לא נוציא את הגז מהאדמה מחירי החשמל יאמירו בחדות.

"המצב הולך להיות קשה", צופה ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים. סרוגו מתאר תמונה מאוד שחורה: "יש בעיה קשה מאוד של כוח אדם מיומן. כל עוד לא יוסדר כוח האדם הספציפי לתשתיות - אנשים שיודעים להפעיל ציוד מכני כבד, נהגי טרקטורים וציוד הנדסי, הענף יישאר חצי מושבת. לחברות הפועלות בתחום אין כיום אפשרות להמשיך ולתפקד. לאור כך מצבם של קבלני הביצוע והתשתית ממשיך להתדרדר. הוא כבר התדרדר בעידן של הריבית הגבוהה. אך מצבם החמיר מאז פתיחת המלחמה ואם הממשלה לא תנקוט צעדים מהירים לא מעט חברות ייעלמו מהמפה בכך שיפרשו, יסגרו את העסק או יקרסו".

"המדינה תעזור, היא לא תזרוק את הקבלנים"

מנכ"ל בכיר באחת מחברות התשתיות הגדולות בענף פחות מוטרד. ברור לו שהמדינה תכניס את היד לכיס ותשלם פיצויים על אירוע המלחמה שמבחינתו נחשב לכוח עליון: "יש אירוע דרמטי והמדינה תעזור. היא לא תזרוק את הקבלנים לפח. אם המדינה לא תעזור היא לא תקבל את הפרויקטים שכן אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד מיליונים ולהמשיך לעבוד".

לדברי הבכיר, חשוב שהממשלה תפנים שהענף שהכי נפגע מאי הגעת פועלים פלסטינים הוא ענף התשתיות. "כ-80% מעובדי ענף התשתיות היו פועלים פלסטינים שביצעו את העבודות הקשות בשמש. הם בנו את הגשרים, ביצעו את עבודות העפר והפיתוח. העובדים הזרים ממדינות אחרות לא עבדו בגשרים ובפיתוח חוץ, הם עסקו בעיקר בבניית בניינים, ריצוף קומות וכיו"ב. לכן רואים שמרבית פרויקטי התשתיות במדינה נעצרו. יש ירידה דרמטית בתחום. אז נכון, יביאו עובדים זרים, אבל זה ייקח זמן. עד סוף החודש יגיעו לישראל כ-15 אלף עובדים זרים, זה לא מספיק. עד סוף פברואר יבואו עוד 15 אלף ואז יהיה שקט".

משרד האוצר יהיה חייב לקצץ

אך כעת כשהמלחמה בשטח וקופת המדינה צפויה לסבול מגירעון עצום של 6% בשל ההוצאות הגדולות שנכפו עלינו בעת המלחמה למען שמירת ביטחון המדינה - בכירים בענף חוששים שלמשרד האוצר בשנים הקרובות לא תהיה ברירה אלא לבצע קיצוץ חד בתקציב המשרדים העוסקים בפיתוח תשתיות ובהם משרד האנרגיה, משרד התחבורה  הבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים וביוב ומשרד השיכון.

• אשטרום: עליה של 8% בהכנסות, ה-EBITDA גדל בכ-6% ל-184 מיליון שקל
• BG BOND חונכת מפעל חדש לחומרי בנייה בבית גוברין כחלק מהמעבר לייצור כחול-לבן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אני מאוד מקווה שלא יפגעו בתשתיות. זה אחד מהמקומות שמאוד קל לדחות בו פרויקטים", מציין רפי גוזלן הכלכלן הראשי של IBI. "אין ספק שתקציב הביטחון של מדינת ישראל יצטרך לגדול באופן משמעותי. מכיוון שאני לא רואה את הממשלה רצה להגדיל את הגירעון, המקום הכי נוח ממנו ניתן יהיה להביא את הכסף הוא ענף התשתיות. יבטלו פרויקטים וידחו אותם כי אף אחד לא ירצה לגעת בתקציבים של משרד החינוך ומשרד הבריאות", צופה מנכ"ל בכיר באחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל.

 

אחת מהחברות שהצליחו להתמודד עם המחסור החמור בפועלים היא דניה סיבוס  דניה סיבוס 0.07% המחזיקה בתוך הבית תאגיד זר של עובדים זרים. לפני המלחמה העסיקה דניה בישראל 300 עובדים זרים. עם פרוץ המלחמה גויסו בצו 8 כ-15%-25% מכוח העבודה של החברה באתרים. ההפנמה המהירה של ההנהלה כי הענף משותק הובילה אותה ליבוא  מהיר של כ-300 עובדים זרים ממולדובה לישראל. בחברה מעריכים כי עד סוף החודש יהיו לדניה סיבוס כ-1000 עובדים זרים מהודו, מולדובה, סרי לנקה טורקיה ואוזבקיסטן.

ובכלל, צריך לחלק את התחום באופן גס לשניים - החברות הענקיות והחזקות ומנגד הקטנים והחלשים. חברות כמו אלקטרה, אשטרום ושפיר נפגעות מכוח מבעיות כוח האדם, אבל להן יש יכולת להציע יותר, להביא עובדים זרים ולהתמודד עם משברים טוב יותר. רואים את זה גם במחירי המניות בשוק - המניות שלהן חזרו למצב טרם המלחמה, רק לא בטוח שהשוק מעכל את את כל האפשרויות והסיכונים. בתשתיות אכן קל לצמצם, ודמיינו מה יקרה כשהממשלה שמחפשת מקורות תקציביים תחליט לקצץ שם. מניות התשתיות שנסחרות כאילו הן מניות צמיחה, יחזרו לערכים של חברות ערך, מכפילי הרווח ירדו, זה יכול להגיע במקרים מסוימים לנפילות של עשרות רבות של אחוזים.

• בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

מעבר לזה, הענף יסבול מעיכובים בסיומי הפרוקיטים ומעלייה בהוצאות. חברות תשתיות בונות על מרווחים נמוכים במיוחד - אחוזים בודדים של רווח, וכשהפרויקטים מתעכבים, הריבית עלולה "לאכול" את כל הרווחיות. במקביל גם עלויות עולות על כוח אדם וחומרים. לא בכל המכרזים יש התאמת מחיר, יש מקרים שהקבלנים לוקחים עליהם את הגידול בעלויות. וברגע שזה גידול מעבר לצפוי זה מכרסה ואפילו מאפס את הרווחיות. 

זה הסיכון, אבל יש גם סיכוי - המדינה יכולה להשקיע יותר בתשתיות דווקא לאור המשבר כי תשתיות זה מנוע צמיחה עתידי. אם זה יקרה, היקף הפרויקטים והמכרזים יעלו וחברות התשתיות דווקא ייצאו מנצחות. בינתיים, על פניו, הסיכונים  עולים על הסיכויים.

צפי למיזוגים ורכישות בענף התשתיות – הגדולים יבלעו את הקטנים

מיליארדי השקלים שהופנו על ידי המדינה למטרת פיתוח תשתיות – מים, אנרגיה, חשמל, סלילת כבישים ומנהרות, הובילו כפטריות אחרי הגשם לצמיחתן המטאורית בבורסה של חברות ענק ליזום ופיתוח תשתיות.

בין אותן חברות ניתן למצוא את שפיר הנדסה  שפיר הנדסה 2.92% שבשליטת האחים גיל (15%), הראל (15%), ישראל (15%) וחן שפירא (15%). מאז הנפקתה ב-2014 זינקה ב-355% לשווי של 8.44 מיליארד שקל. קבוצת אשטרום  אשטרום קבוצה 2.59%  שבשליטת החברה הפרטית יונדקו (58%) - חברה פרטית בבעלות המשפחות נוסבאום, גירון, משורר, ליפשיץ ורובין - שמנייתה זינקה מאז הנפקתה ב- 2014 ב-538% לשווי 5.99 מיליארד שקל. אלקטרה החזקות  אלקטרה 2.47% הנשלטת על ידי אלקו  אלקו 2.08% (47%) שבשליטת האחים זלקינד - ששוויה בבורסה טיפס לכ-5.77 מיליארד שקל. שיכון ובינוי  בשליטת נתי סיידוף (47% ) ששוויה האמיר ל-5.7 מיליארד שקל.

אפילו דניה סיבוס שתומחרה בהסדר אפריקה לפני 6 שנים בשווי של מאות מיליונים בודדים, צמחה על רקע הפרויקטים הגדולים ששיווקה המדינה, וזינקה מאז רכישתה על ידי יעקב לוקסנבורג ואלטשולר והנפקתה בבורסה לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל,לשווי העולה על 3 מיליארד שקל.

האם נתנו במשרדי הממשלה הנחיה לקצץ כבר בפרויקטים הקיימים?

"לא, אף אחד לא נתן הנחיה", השיב מנכ"ל בכיר באחת מחברות התשתיות. "בפרויקט המטרו הגדול בו המדינה צריכה להשקיע כ-150 מיליארד שקל שחררו כבר את התכנון. מספיק שאת הפרויקט הזה היו דוחים בשנתיים וזה היה משחרר למדינה 150 מיליארד שקל. חיו 75 שנה בלי מטרו אז יכולים לחיות עוד שנתיים כי חייבים לממן את ענייני הביטחון. אני מניח שפקידי האוצר גם רואים את המפה באופן דומה. תקציב ממשלתי לא יכול לבוא מהשמיים, הוא יכול להגיע מחיסכון בפרויקטים של תחבורה".

אך בפועל כולם מבינים שגם אם תהיה עצירה היא תהיה זמנית. יעצרו פרויקטים פחות חשובים כמו הרכבת הקלה בין נצרת לחיפה או סלילת כבישים באזורים נידחים בישראל. מאיפה יגיע הכסף להמשך הפיתוח? נראה כי המצב כיום בו המדינה חייב לחסוך בתקציב מייצר תמריץ לאוצר להוציא יותר פרויקטים בשיטת BOT - Build, Operate, Transfer.

בדומה למכרז של כביש 6 שלא עלה כסף למדינה. באוצר מודעים לכך שכסף גדול יושב כיום בקרנות הפנסיה ובונים על כך שאותו הכסף ירצה להשקיע גם בפרויקטים ארוכי טווח של הממשלה עם המגזר הפרטי PPP -  Public Private Partnership  -  שהמדינה לא נדרשת כעת לשים את כל עלות הפרויקט אלא פורסת אותו באמצעות ההשקעה של המוסדיים ל- 25-30 שנה קדימה.

 

איך זה ישפיע על חברות התשתיות?

חברות התשתיות הגדולות אדישות, הן גם ככה יבנו את המדינה בין אם הפרויקט יתבצע בצורת BOT או באמצעות השקעה ישירה של המדינה. זה עשוי לייצר קונסלידציה בענף בו הגדולים ירכוש את הקטנים שיקרסו עקב המצב - או יוביל לכך שהקטנים יעבדו כקבלני משנה אצל הקבלנים הגדולים.

אז מה יעלה בגורל ענף התשתיות ב- 2024? על פי הערכות גורמים בתחום, פרויקטים שתוקצבו וכבר עובדים ימשיכו לעבוד שכן הכסף קיים והמדינה לאחרונה ממשיכה להוציא על התחום המון תקציבים. הבעיה תהיה ב-2026 אז כנראה שתקציב התחבורה ייפגע.