הלמ"ס: האקזיטים בהייטק הישראלי נפלו בשנה שעברה ב-50% - הרבה לפני המהפכה-רפורמה המשפטית
אפשר להאשים בהרבה דברים את הרפורמה-מהפכה המשפטית, אפשר להיות בעדה ואפשר להיות נגדה, אבל הנפילה בהייטק - פשוט לא נגרמה בגלל זה. וצריך לומר את זה, כי בישראל של היום אתם קוראים הרבה כותרות ש'שוכחות' את השנה שעברה ואת האמת הפשוטה הזו. מאז תחילת השנה המגמה אולי מתעצמת, אבל היא לא הסיבה הבסיסית לנפילה בהייטק.
הנפילה בהייטק התרחשה בכל העולם בעקבות העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים שהובילה להתפוצצות בועת ההייטק. זה התחיל האמת כבר קודם, בסוף 2021 השווקים טיפסו בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה הגדולות, שהצליחו להחזיק מעמד, בזמן שהמונפקות החדשות כבר התרסקו בעשרות אחוזים, חלקן אפילו ב-80% ויותר. אבל האינפלציה אילצה את הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית בחדות, ואפילו ענקיות הטכנולוגיה נפלו. זה מה שקרה בשנת 2022 והתוצאה של זה היא נפילה גם באקזיטים בהייטק. היום חברות נאלצות להבין שהשווי של השנים 2020-2021 לא היה אמיתי. בהמשך, אם הן יצטרכו כסף כדי לשרוד, הן יצטרכו להוריד שוויים. בכל מקרה, כל זה ממש לא קשור למדינת ישראל או למי עומד בראשות הממשלה - זה נושא מאקרו עולמי.
וזה נותן הקשר לנתונים הבאים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, בשנת 2022, בוצעו בישראל 133 עסקאות אקזיט, ירידה של 53% לעומת שנת 2021 בה בוצעו 281 עסקאות אקזיט. בשנת 2022, סכום עסקאות האקזיט היה 24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת שנת 2021 (25.1 מיליארד דולר). בנוסף, על פי הנתונים, מספר ההנפקות הראשונות לציבור שנרשמו בשנת 2022 היה 15% מסך עסקאות האקזיט, וסכומן היה 16% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנת 2022, לעומת 41% בשנת 2021.
לפי הנתונים, מספר עסקאות האקזיט בהיקף של 50-0 מיליון דולר היו 65% ממספרן הכולל של עסקאות האקזיט שבוצעו בשנת 2022. 20% מהחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022, עשו זאת עד תום חמש שנים להקמתן.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- אקזיט ישראלי: DigitalOwl נמכרת לפי שווי של כ-200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים 2022-2010, 584 חברות נסגרו לאחר שביצעו עסקת אקזיט. 32% מהן נסגרו בשנה שבה ביצעו את העסקה. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף שקל. בשנת 2022, עולה כי 87% מעסקאות האקזיט בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.
מהפילוח הגאוגרפי של הרוכשים וההנפקות בשנת 2022, עולה כי 32% מעסקאות האקזיט נרכשו על ידי גורמים ישראלים או הונפקו בבורסה בישראל. 76% מסכום עסקאות האקזיט בשנת 2022, מקורו בגורמים מארצות הברית. מתוך 133 עסקאות אקזיט בשנת 2022, בתחום הפעילות "מוליכים למחצה" בוצעו 5 עסקאות אקזיט, בסכום כולל של 7.2 מיליארד דולר (30% מהסכום של כלל עסקאות האקזיט).
1,800 עסקאות בעשור
בשנים 2022-2010 בוצעו 1,841 עסקאות אקזיט ל-1,743 חברות. בשנת 2022 בוצעו בישראל 133 עסקאות אקזיט, ירידה של 53% לעומת שנת 2021 (281 עסקאות אקזיט). סכום עסקאות האקזיט היה 24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת שנת 2021 (25.1 מיליארד דולר). 15% מסך עסקאות האקזיט מקורן בהנפקות ראשונות לציבור שבוצעו בשנת 2022 (לוח 1), וסכומן 16% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנת 2022, לעומת 41% בשנת 2021.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מספר עסקאות אקזיט, סכומן (לפי סוג) והסכום הממוצע לעסקה, 2022-2010
בבדיקת התפלגות החברות שביצעו עסקת אקזיט לפי גודל העסקה בשנים 2022-2010. מצאו בלמ"ס כי מספר עסקאות האקזיט בהיקף של 50-0 מיליון דולר היה 65% ממספרן הכולל של עסקאות האקזיט שבוצעו בשנת 2022, בדומה לשנת 2021 (68%).
מספר עסקאות האקזיט לפי גודל עסקה, 2022-2010
בבדיקת אחוז עסקאות האקזיט שבוצעו בשנת 2022 לפי שנות הפעילות של החברה. באותה שנה, לפי הנתונים נמצא כי 20% מהחברות ביצעו עסקת אקזיט עד תום חמש שנים להקמתן. וכי 59% מעסקאות האקזיט בוצעו בחברות שפעלו לכל היותר 10 שנים.
עסקאות אקזיט לפי שנות הפעילות של החברה, 2022
מתוך 1,743 החברות שביצעו עסקת אקזיט בשנים 2022-2010, 584 חברות נסגרו על פי רישומי מע"מ או המוסד לביטוח לאומי לאחר ביצוע העסקה (34%). 32% מהחברות הללו נסגרו בשנה שבה ביצעו את עסקת האקזיט.
שנות הפעילות של חברות שביצעו עסקת אקזיט משנת ביצוע העסקה ועד לשנת הסגירה, 2022-2010
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף שקל. בחברות המעסיקות 50-21 משרות שכיר, היו 1.2 אלף משרות שכיר והשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהן עמד על 28.7 אלף שקל.
משרות שכיר ושכר חודשי ממוצע למשרת שכיר, לפי גודל חברה, 2022
בעיקר בתל אביב
בשנת 2022, במחוז תל אביב חלה ירידה של 55% במספר החברות שביצעו עסקאות אקזיט, לעומת עלייה של 81% בשנת 2021. בשנת 2022, 87% מעסקאות האקזיט בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.
מספר עסקאות אקזיט לפי מחוז, 2022-2010
לפי הנתונים 32% ממספר עסקאות האקזיט נרכשו על ידי גורמים ישראלים או הונפקו בבורסה בישראל. כאשר 76% מסכום עסקאות האקזיט, מקורו בגורמים מארצות הברית.
מספר עסקאות אקזיט וסכומן לפי פילוח גאוגרפי של הרוכשים וההנפקות, 2022
מספר עסקאות אקזיט שבוצעו על ידי גורמים ישראלים וסכומן, 2022-2010
מתוך 133 עסקאות אקזיט בשנת 2022, בתחום הפעילות "מוליכים למחצה" בוצעו 5 עסקאות אקזיט, בסכום כולל של 7.2 מיליארד דולר (30% מהסכום של כלל עסקאות האקזיט, תרשים 9).
מספר עסקאות אקזיט, סכומן והסכום הממוצע לעסקה לפי תחום פעילות, 2022
- 19.הרפורמה 23/08/2023 15:06הגב לתגובה זוהבעיה שבזמן שבעולם יש התאוששות בהשקעות, בישראל הירידה נמשכת
- 18.כלכלן על 14/08/2023 13:33הגב לתגובה זולסלף אותה.
- 17.אולמרט 14/08/2023 11:40הגב לתגובה זויוםי טופי כל השמאלנים בדרך לביאול לאומי.כל המפגינים שתחילו להזמין להם מצבות שקמה ולדמן הסוף שלהם מגיע בקרוב אין כסף
- 16.שמח שביזפורטל מקצועיים (ל"ת)יוסי 14/08/2023 10:18הגב לתגובה זו
- 15.איציק 14/08/2023 08:35הגב לתגובה זוהשנה יש בועה חדשה - אז מדוע השוק הישראלי מדשדש? אל תהיה חכמולוג כל כך גדול שחושב שהוא גאון אבל משמש כלי משחק. אידיוט שימושי זה נקרא בסינית
- 14.אבנר 13/08/2023 20:12הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- 13.אנונימי 13/08/2023 18:10הגב לתגובה זועל הירידה אף אחד לא מתווכח… מאז השוק עלה, ועלה חזק ואנחנו נשארנו בחוץ…
- 12.כלכלן 13/08/2023 17:59הגב לתגובה זווואי אחרי שהורידו דירוג כבר חשבתי השרפורמה המשפטית משפיעה - ואז גיליתי שבאמת הורידו דירוג - אבל לארצות הברית - מוסר השכל - לא ניתן לשקר את כולם כל הזמן בכל דבר - האמת סופה להתגלות
- 11.הגאון מוילנא 13/08/2023 16:55הגב לתגובה זומה אכפת מספר העסקאות חשוב גובה התשלומים מהעסקאות שירד בשנת 2022 רק ב - 3% בנוסף בכל העולם היתה ירידה ולאחר מכן עליה לעומת ישראל
- 10.מומחיי 13/08/2023 16:33הגב לתגובה זושוב פעם רואים שהצעקות של קומץ שעובדים בהייטק לא נכונות בלשון המעטה חחח האשימו את הרפורמה האשימו את רהמ את מי לא אבל שוב פעם הציבור מבין שהאנרכיסטים מבלבלים את המח ללא שום עובדות, אוי אוי אוי??
- 9.גל 13/08/2023 16:14הגב לתגובה זוההשקעה הכוללת בהייטק חשובה. לפעמים אפילו מכירה של חברה בודדת משנה את התמונה.
- 8.תעמולה ביביסטית 13/08/2023 15:35הגב לתגובה זורק סמוטריץ מבין בכלכלה חחח כמובן יש משבר עולמי אבל ההפיכה של שוחדיהו מעצימה את המגמה השלילית וב2023 יש קריסה, כבר רואים את זה בגרעון.
- 7.אא 13/08/2023 15:22הגב לתגובה זוההוא שהתלונן אצל הרופא שבכל פעם שהוא שותה כוס תה, כואבת לו העין. הרופא ייעץ לו להוציא את הכפית מהכוס לפני שהוא שותה. ככה זה עם נזקי המצב הפוליטי כיום. שיפסיקו את המחאה והכל יחזור לקדמותו. הנדסת תודעה שמבוססת על שקרים של אינטרסנטים תאבי שררה.
- 6.ינוש 13/08/2023 14:46הגב לתגובה זוחברה ישראלית שכמעט הונפקה באקזיט בשווי 80 מיליארד דולר לפני 2-3 שנים שווה היום בקושי 60 מיליון המשקיע האמריקאי כבר לא פרייר ולא סומך על המנכ״לים הישראלים שמשפצים את המספרים. שלא נדבר על הבנקים הישראלים לאחר התרמית של בנק ישראלי שהלבין כספים וכולנו קיבלנו קנס בגלל זה ההיטק הישראלי לא מה שהיה פעם. נקווה תבוא בתחום הזה חדשנות כמו מובייל איי וכו שאר התחום פחות או יותר מת
- 5.היכן נתוני מחצית ראשונה של 2023 ? (ל"ת)נחמיה 13/08/2023 14:39הגב לתגובה זו
- 4.הכל יפה ,לא רואה שום נתון לגבי 2023 (ל"ת)ברבור 13/08/2023 14:10הגב לתגובה זו
- מה לעשות שהלמס מפרסמים באיחור של שנה? (ל"ת)שמעון כהן 13/08/2023 15:17הגב לתגובה זו
- 3.ערוצי 12-13, כלכליסט, דה-מרקר = תעמולת אדוני הארץ (ל"ת)ראחד העם 13/08/2023 13:47הגב לתגובה זו
- אולמרט 14/08/2023 11:42הגב לתגובה זוערוצי גבלס קורסים השדרנים מהגיסטפו מתחילים לחשוש על החיים שלהם. כולם מזמינים מצבות בעזה
- 2.העיתונאי צדיק בסדום (ל"ת)אלמוני 13/08/2023 13:38הגב לתגובה זו
- 1.גם אצל הרופאים אלה שיורדים לחו"ל כבר קיבלו ג'וב לפני זה (ל"ת)שלמה 13/08/2023 13:10הגב לתגובה זו

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
