לכ-22% ממשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה אין גישה לאינטרנט
ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס מפרסמים לראשונה נתונים דיגיטליים אודות היקף השימוש והנוכחות של אמצעים דיגיטליים שונים בחיי היומיום. מהנתונים עולה כי בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי ה-ICT בישראל עמד על כ-1.76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.
ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי. מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.
אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%. כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).
בקרב בני 74-16 שהשתמשו באינטרנט בשנת 2019, כ-56.6% ערכו קניות מקוונות. אחוז זה היה דומה לאחוז בליטא ובלטבייה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.
שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי אירלנד.
לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים. כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.
- 1.נו מה 09/01/2023 15:07הגב לתגובה זוהם לא מתחברים מאידאולוגיה
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
