דיגיטל
צילום: אטומי

לכ-22% ממשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה אין גישה לאינטרנט

כ-56.6% ערכו קניות מקוונות ב-2019; רק 14% מהעסקים הקטנים מאפשרים רכישות מקוונות; כ-27% מהבקשות לאישור פטנטים בשנים 2015-2018 היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת
דור עצמון | (1)

ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס מפרסמים לראשונה נתונים דיגיטליים אודות היקף השימוש והנוכחות של אמצעים דיגיטליים שונים בחיי היומיום. מהנתונים עולה כי בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי ה-ICT בישראל עמד על כ-1.76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.

ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי. מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.

אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%. כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).

בקרב בני 74-16 שהשתמשו באינטרנט בשנת 2019, כ-56.6% ערכו קניות מקוונות. אחוז זה היה דומה לאחוז בליטא ובלטבייה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.

הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.

שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי אירלנד.

לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים. כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נו מה 09/01/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    הם לא מתחברים מאידאולוגיה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.