לכ-22% ממשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה אין גישה לאינטרנט
ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס מפרסמים לראשונה נתונים דיגיטליים אודות היקף השימוש והנוכחות של אמצעים דיגיטליים שונים בחיי היומיום. מהנתונים עולה כי בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי ה-ICT בישראל עמד על כ-1.76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.
ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי. מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.
אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%. כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).
בקרב בני 74-16 שהשתמשו באינטרנט בשנת 2019, כ-56.6% ערכו קניות מקוונות. אחוז זה היה דומה לאחוז בליטא ובלטבייה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.
שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי אירלנד.
לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים. כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.
- 1.נו מה 09/01/2023 15:07הגב לתגובה זוהם לא מתחברים מאידאולוגיה
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
