כמה עולה להיות סטודנט, מה קורה במשפט של המדינה ולמה פרופ' אמיר ירון קיבל אישור נסיעה בנת"צ
חמישה דברים שקרו השבוע ואפשר שבצוק העיתים והבטחות הבחירות, פחות שמתם לב אליהם.
1. "לא לבן": רישי סונאק, בן מהגרים הודים, הוא החל מהשבוע ראש ממשלת אנגליה. הבריטים מתנסחים בנימוס שהוא "הלא לבן הראשון". הנה רשימת ראשי ממשלת ישראל - בבחירה או בפועל - מאז 1948: דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט, נפתלי בנט, יאיר לפיד. מוצא המשפחות שלהם, פלוס- מינוס מאותם אזורים, מזרח אירופה ומזרחה. כמה זמן ייקח שאחרי הבריטים ימונה גם פה ראש ממשלה "ממוצא לא לבן"? אבל היי, לפחות הייתה אצלנו אישה בראשות הממשלה לפניהם (בארה"ב עוד לא הייתה נשיאה אישה)
2. 342,000 סטודנטיות וסטודנטים פתחו השבוע את שנת הלימודים האקדמית. הכותרות: הסטודנטים קורסים. ההשכלה הגבוהה בצרות. הכל התייקר, אי אפשר להתקיים "אפילו חפיסת שוקולד בקמפוס כבר עולה 11 שקל". התאחדות הסטודנטים הארצית ערכה שוב סקר ומצאה עליה של 10% בהוצאה ממוצעת לסטודנט על דיור, כמו על מזון, נסיעות...הסיכום היה: "דרושה תכנית חירום"!. עכשיו למספרים: שכר לימוד לתכנית לימודים מלאה לתואר ראשון השנה, תשפ"ג, במוסדות שהמדינה מתקצבת (אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות) - 10,932 שקל לשנה. מאחר והחישוב הוא ל-9 חודשי לימוד הרי מדובר ב-1,214 שקלים בחודש.
תואר שני במתוקצבות עולה 14,774 לשנה שזה 1,641 שקל לכל אחד מ-9 חודשי לימוד. במכללות הפרטיות הלא מתוקצבות המחיר נע בסביבות 40,000 שקל לשנה שזה בערך 4,400 שקל לחודש לימוד.
ונעבור לילדים. לפעוטות. תשלום בעבור ילד אחד בגן פרטי במרכז הארץ – 4200 שקל לחודש. בישובי פריפריה 2800 – 2000 בחודש. פעוטות בגנים בסבסוד מדינה (קריטריונים של משרד העבודה): במערכת המסובסדת והנדירה: 2721 – 893 לחודש לילד.
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא הכל. לזה יש להוסיף את "הקייטנה" – כלומר מימון הורים למטפלים בימים בהם גננים וגננות בחופשות, שונות ואף משונות, בסוכות, פסח, חופשת הקיץ, איסרו חג... מחיר ליום: 100 שקל למשפחות מסובסדות במיוחד, עד 250 שקל ליום לכלל המשפחות האחרות. ליום אחד.
בקיצור: שנת לימוד מלאה לתואר ראשון עולה בערך כמו 3 חודשים לילד בגן ילדים... לא הגיוני. לא סביר. לא נורמלי.
אז נכון, בהחלט הגיע הזמן ל"תכנית חירום" אקדמית – אבל כזו שתכלול גם את שכר הלימוד המעוות משמעותית כלפי מטה, שהציבור מסבסד אותו במעל 15 מיליארד שקל לשנה.
ולפני שתפרוץ כאן דרמה "חברתית" בדאגה ל"סטודנטים שאין להם הורים שיממנו אותם" נאמר כך: שכר לימוד יכול להיות גם דיפרנציאלי. מי שיש לו – ישלם לילדיו שכר לימוד מלא, מי שצריך עזרה, או שיש לו כמה ילדים בלימודים, יקבל סבסוד אישי, ולא עוד כללי. (פעם קראו לזה "לנצרך לא למצרך"). יותר מזה: יש בישראל מעל 1,000 ארגונים הנותנים מלגות שונות וייעודיות לסטודנטים (אתר "לימודים בישראל"), שלא לדבר על עשרות ארגונים ורשויות שמממנים לימודים אקדמיים או מגורים לסטודנטים בתמורה לסיוע של כמה שעות בשבוע בקהילה.
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
ומה נותן הסבסוד המסיבי הזה? ישראל אכן "משכילה", עומדת במקום רביעי בין המדינות המפותחות בשיעור של 49% בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה, כאשר ממוצע OECD עומד על 41%. אבל, וזה האבל הגדול - בסקר מיומנויות מבוגרים דורגה ישראל במקום ה-28 מבין 34 המדינות שנסקרו באוריינות קריאה, במקום ה-29 במתמטיקה ובמקום ה-24 במיומנות דיגיטלית.
3. צ'קלקה אהובתי. בתחילת השבוע נודע כי פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, קיבל אישור נסיעה בנת"צ, נתיב תחבורה ציבורית, ועל הדרך (זו בטח לא הכוונה המקורית, נכון??) גם ביקשו למענו, אישור לדלג על שלבי רישום טיסה והגעה ברכב שרד שלו הישר לשער היציאה (רשות שדות התעופה טרם אישרה את זה...) . ימים אחדים אחרי אי אילו תמיהות וצחקוקים, נמסר כי ירון, הצטרף לרשימה המתארכת של מקבלי "סל האבטחה", כלומר "המאויימים" (נדגיש: אנחנו חלילה לא מפקפקים באיומים, בטח לא במאוימים, רק מרותקים לצפות ברשימות המתארכות. לפני בחירות, אצל ח"כים שמחפשים מפלגה או מתמודדים חיוורים - ואין לזה שום קשר לפרופ' ירון). מסתבר ש: "מעגל אבטחה מסביב לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בן ה 58, בעקבות סדרת איומים כלפיו, נוכח שני צעדים שנקט באחרונה. הראשון הוא העלאת הריבית מהלך הפוגע ברבים שעליהם לשלם משכנתא וכן .... השני הוא הובלת מאגר נתוני האשראי, שמונע מלקוחות בעיתיים לקבל הלוואה בנקאית..." ( ידיעות אחרונות 26/10).
נתחיל בעילה השנייה: חוק נתוני אשראי והתקנת מערכת איסוף הנתונים התקבלו בכנסת ב-2016, לאחר כ-20 שנות דיונים. המשנה לנגידה דאז נדין בודו טרכטנברג טיפלה ביישום המערכת שעלתה לאוויר באמצע 2019. אפשר בהחלט שעכשיו התעוררו הקשיים.
עילה ראשונה: בנק ישראל מדווח שקיבל איומים בעקבות העלאת הריבית" בגללך יפנו אותי מהבית", "אני לא גומר את החודש.." אפשרי. אלא שבאותה כתבה מאתמול, יום רביעי, צוטט "גורם כלכלי בכיר" שאמר: "נגיד שמעלה ריבית וקובע מדיניות זהירה להגנה על הבנקים אינו פופולארי לעיתים, אך זה תפקידו". רק שאנחנו בטיפשותנו חשבנו שנגיד בנק ישראל אחראי לניהול מדיניות מוניטרית, לשמירה על יציבות מחירים על פי החלטת ממשלה ולפיקוח על יציבות הבנקים. לרגע לא שיערנו שהוא "קובע מדיניות זהירה להגנה על הבנקים". אף פעם לא נפסיק ללמוד מ"גורם כלכלי בכיר".
ניסיון להתחקות אחר קורות האישורים לעקוף פקקי תנועה, גילה ימים בהם מישהו התעקש לדעת מה עוד מקבלים אצלנו פרוטקציונרים אלה ואחרים: זה היה ב-2018 כאשר עמותת הצלחה והתנועה לחופש המידע, הגישו בקשה לפי חוק חופש המידע והצליחו, אחרי הרבה זמן, לקבל כמה נתונים. הנה ציטוטים מאז: "ועדת הפנס הכחול ואבירי הצ'קלקה – הרשימה החשאית של משרד התחבורה נחשפת" ( התנועה לחופש המידע 28.8.18). "חשיפה: המקושרים שקיבלו אישור לעקוף את פקקי התנועה..". מסתבר שמשרד התחבורה העניק אז היתרי נסיעה חריגים לכ-2000 נושאי תפקידים בעשרות גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, חברות פרטיות, אזרחים ועמותות. אגב 7 מהם הועסקו במשרד התחבורה עצמו. אף שהפנייה לקבל מידע על פי החוק, לשמות הפריבילגים סירב משרד התחבורה. בהמשך התברר שמרשימת המשרד הושמטו אישורים נוספים שניתנו, זאת מטעמי "מידע רגיש". עוד הסתבר שברשימה 160 "אזרחים", כולם במקרה גרים בירושלים. חלק מהמקושרים קיבלו היתרים אזוריים, חלק ל"נסיעות חיוניות" בלבד, אבל לך תדע מה פה לא חיוני, וגם קבוצה נבחרת של 310 בעלי "אישורי זהב" שיכולים לנסוע חופשי בכל נתיב תחבורה ציבורית ברחבי הארץ. כמה מועדפים יש עכשיו? עוד נברר. יקח זמן... ואין לזה שום קשר לאמיר ירון ול"סדרת האיומים" עליהם דיווח בנק ישראל למשטרה.
ועוד, במרץ השנה פנה ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה לבית הדין לעבודה בבקשה למתן צו זמני העוצר את הליכי פיטוריו, שלעמדתו הם: "ממניעים פוליטיים פסולים". מהפניה התברר כי לא רק פוליטיקה מככבת כן/לא באירוע, אלא גם, כך נטען, סירובו של שילה לאשר בקשה של בכירה במשרד לקבל אישור נסיעה חופשית בנת"צ היקר והיוקרתי...
4. המשפט של המדינה. ביום ב', הודיעה יהודית תירוש, ראש התביעה בתיק 4000 לבית המשפט: "יש עדי תביעה שאנחנו לא מאמינים להם ולכן בוחנים את האפשרות אם בכלל להביא אותם". (ברשימת ה"רמאים" לכאורה של תירוש מי שהיו בעלי מעמד ממשלתי, ציבורי, כלכלי גבוה - בקיצור הניעו מיליארדים מכספי ציבור). שאלה: אחרי שנים של חקירות תחת אזהרה, מעצרים, מסמכים, לחצים כבדים בתיק בזק- אלוביץ'-וואלה- נתניהו, אחרי חודשים ארוכים בניסוח כתב תביעה על 338 עדי התביעה הרשומים בו ועוד חודשי שימוע ארוכים פתאום "לא מאמינים להם"? מה קרה שקודם האמינו ועכשיו לא? (אילו הפחד מהמשטרה והפרקליטות לא היה שולט כאן - היו אלה שפתאום השלטון המשפטי קובע ש"לא מאמינים להם" היו מגישים תביעה נגד המדינה על לשון הרע, התעמרות, מעצרי שווא ועוד ועוד ועוד..).
הלו"ז. (לוח זמנים). באפריל 21' נפתח המשפט - כלומר עברו כשנה וחצי, כולל חגים ופגרות. בזמן הזה, כולל השבוע, עמדו על הדוכן 18 עדי תביעה (מהם שני עדי מדינה). נשארו 320. כמה, בודדים, כבר נמחקו, בקרוב אולי יימחקו אלה ש"לא מאמינים להם", יישארו עוד 300. 300!
אפשר שתיכננו משפט לעשר שנים? אולי היו משוכנעים שכל הנאשמים יודו בעסקת טיעון, כמו מעל 90% מהנאשמים בארץ, ולא יתקיים כלל משפט?.
5. קומדיות, מלונות וצ'ופרים. ממשלת ישראל קבעה השבוע "קיצוץ רוחבי" בכל משרדי הממשלה כדי לממן 4.5 מיליארד שקל להסכמי המורים. קיצוץ גם במשרד הביטחון, בבריאות, בטחון פנים, רווחה, אין פטורים! חותכים מכווווולם. כזכור, ההסדר שנחתם באחרונה קובע כי שכר המורים עולה כבר השנה אבל השינויים שהם הבטיחו והתחייבו להם בלוח החופשות יחכו לשנה הבאה... בעזרת השם, בעזרת יפה בן דוד מהסתדרות המורים ובעזרת רן ארז מארגון המורים. לדבר אחד דאגו כולם: למימוש עוד עשרות מיליונים שהציבור מעביר להם עבור צ'ופרים. בתי מלון, מופעים, טיולים, אטרקציות תחת השם החברתי- סוציאליסטי "קרן רווחה". 17 מיליון מתווספים עבור המורים של בן דוד (מזכלי"ת הארגון 6 שנים, אחרי שהחליפה את יוסי וסרמן בגלל האשמתו בפלילים) עוד 35 מיליון למורים של ארז (לא סתם 25 שנים יו"ר הארגון..).
- 9.אורי 30/10/2022 08:52הגב לתגובה זואנחנו מעמד הביניים, לא מסוגלים לשלם 150 אלף ש"ח לתואר לכל ילד. הורה שאינו מעוניין לסבסד את ילדיו, מה הם אמורים לעשות? מה, הוא חייב להם על פי חוק? לא. מה את רוצה, לרוקן את ההורים לגמרי? הרי הם עוזרים בחתונה,ולאחר מכן במחירים המטורפים של הדירה.
- 8.תודה, סטלה, על המידע ! (ל"ת)צפונית 29/10/2022 12:18הגב לתגובה זו
- 7.הפרטת החינוך 29/10/2022 05:36הגב לתגובה זומס ירושה זה במצע של מרץ שרץ. וכעת מטיפים לייקור הלימודים באוניברסיטה . מדינת ישראל צריכה לתת לסטודנטים לימודי חינם לא יתכן שהם ילכו לצבא בחינם ואחכ יתחייבו גם על לימודים . שגנץ יעמוד בהבטחה שלו לפני הבחירות האחרונות לצבא מקצועי שיפתח את הארנק. במקום זה הוא ביטל את חוק קיצור השירות בצה"ל שכבר עבר כדי לקרוץ לחרדים ולא לגייס אותם. וליברמן רימה את המורים אחרי 3 שנים בלי הסכם שכר עשו למורים העלאה סתמית ודחו הכל לעוד שנה. פשוט רמאות ואף אחד אחד לא מצייץ על גנץ וליברמן ושאשא והטאלנטים של ליברמן זה סייעות שהפכו מורות בחינוך המיוחד בושה לעם ולעיתונאים שמסתירים מהצבור מי זה גנץ וליברמן.
- 6.שלמזיאל 28/10/2022 16:45הגב לתגובה זולממשלה יש רזרבה תקציבית של כ-30 מיליארד ש"ח עקב תת ביצוע.... אז מדוע צריך קיצוץ רוחבי?
- 5.מוכתר 28/10/2022 16:25הגב לתגובה זוממתי בוחרים ראש ממשלה על פי מוצאו?
- 4.8 27/10/2022 19:55הגב לתגובה זוכל מי שעובד קשה ומשתכר כראוי יצטרך לדעתך לממן שכ"ל מלא לילדיו. ומי שעובד בשחור, או שסתם מזלזל בעבודתו יקבל מימון ממשלמי המיסים. לא הוגן ולא הגיוני.
- 3.תענוג - פותחת את העניים לציבור (ל"ת)יותם 27/10/2022 19:13הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/10/2022 18:28הגב לתגובה זוכנראה שכחתם שגם תשלומי האוניברסיטה זה במימון ההורים לא כולל הוצאות מסביב
- 1.ברבו סטלה ! (ל"ת)אלי 27/10/2022 17:57הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
