כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

דיסקונט ייפרד בקרוב מכאל; מה השווי של כאל ומה הקונה יצטרך לבדוק בשבע עיניים?

כאל מרוויחה בקצב העולה על 300 מיליון שקל; השאלה המרכזית - ההסכם העסקי שיהיה בין דיסקונט לכאל; ההסכם של פועלים מול ישראכרט בעת מכירתה הציף מוקשים רבים לקונים (הציבור)

מערכת ביזפורטל |

חברות כרטיסי האשראי, מקס וישראכרט כבר לא בידי הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים. לאומי מכר את מקס לקרן וורבורג שרוצה למכור כעת את החברה לכלל ביטוח. פועלים "השחיל" את הציבור בספין אוף. למה "השחיל"? כי מה שבאמת חשוב זה לא רק מחיר העסקה-מכירה, אלא ההסכם של הבנק המוכר-מפצל עם חברת כרטיסי האשראי הנסמכת עליו. בפועלים היו הסכם טוב לפועלים ולא לישראכרט.

ובעוד שהגדולים פיצלו את חברות כרטיסי אשראי, כאל עדיין בידי דיסקונט. למה? כי הרגולטור אמר - הכי חשוב להפריד את החברות הגדולות מהבנקים הגדולים, נגיע לכאל בהמשך. אז עכשיו נראה שמגיעים.

בנק ישראל מעדכן  כי הוא תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט. ההודעה נמסרה מהצוות שכבר שנה שלמה בוחן את ההפרדה. ההחלטה עוברת לאוצר, כשנראה שזה רק עניין של זמן עד שהמהלך יקרה. ככלל, 

 

בבנק ישראל מדגישים כי ביצעו ניתוח מפורט של שיקולים וממצאים שחלקם תומכים בהפרדת כאל וחלקם פחות, אולם לאחר שקלול כלל הממצאים ולאור העובדה כי קיים מגרש משחקים לא אחיד בשוק כרטיסי האשראי בו חלק מהחברות אינן משתייכות לבנקים ואחת כן, הוחלט כי עמדת בנק ישראל היא שיש להשלים את הליך ההפרדה, ולבטל את החרגת דיסקונט מהרפורמה. אגב, בשביל זה לא צריך לחכות שנה להודעה, כל כלכלן מתחיל יכול להגיד את זה. 

דיסקונט שמחזיק ב-72% מהון המניות וב-79% מזכויות ההצבעה יכול להיפגש עם כסף גדול. כאל היא חברה מאוד רווחית, המרווחים שלה טובים משל מקס וישראכרט, והיא הרוויחה בשנה שעברה 271 מיליון שקל וקצב הרווחים עולה על 300 מיליון שקל. השאלה הגדולה מה יהיה הסכם ההיפרדות בין כאל לדיסקונט - נזכיר שהסכם ההיפרדות של פועלים וישראכרט היה גרוע לישראכרט וגרם להפחתת הרווחים בצורה דרמטית כשנתיים אחרי הניתוק.

במילים אחרות - בשל הקשרים העסקיים הרחבים בין דיסקונט לכאל, מה שחשוב אפילו מעבר לשווי זה ההסכם הפנימי בין החברות, התשלומים הפנימיים. דיסקונט יכול למכור את החברת כרטיסי אשראי בסכום לכאורה נמוך, אבל במקביל לקבל עמלות שוטפות גבוהות או לחלופין למכור בסכום גבוה ולוותר על העמלות השוטפות.   

החברים בוועדת ההיגוי שקיבלה את ההמלצה על ההיפרדות היו הפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, המשמש גם כיו"ר משותף של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי; יאיר אבידן, המפקח על הבנקים; ועודד סלומי, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה. ועדת ההיגוי בחנה את הסוגיה באמצעות צוות עבודה פנימי בבנק.  

קיראו עוד ב"בארץ"

במסגרת העבודה נעשה, בין היתר, שימוש בבסיסי נתונים רבים ונרחבים, יושמו מתודולוגיות אקונומטריות שונות ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."