אופנוע וולט WOLT
צילום: נתנאל אריאל

חשד: שליחי וולט שקיבלו מיליונים בחל"ת זה רק חלק מתוך העלמה גדולה של 320 מיליון שקל - נעצר חשוד נוסף

היקף ההעלמות, שהתבטא בכך ששליחי וולט קיבלו 32 מיליון שקל בזמן שהיו בחל"ת קורונה, גבוה הרבה יותר, כך חושדת רשות המסים, שהצליחה לשחזר מהמחשבים חשבוניות פיקטיביות בסכום של 320 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (5)

פרשיית שליחי וולט שקיבלו שכר של 32 מיליון שקל כאשר היו בחל"ת בזמן הקורונה, ממשיכה להסתעף. על פי הודעת רשות המסים, אושרי סויסה, אחיו של החשוד העיקרי בפרשייה, נעצר. אלא שכעת מתברר כי היקף העלמות המס גבוה הרבה יותר.

מדובר על המנהל בפועל של אותן חברות קש, או בשם המכובס - חברות לאספקת שירותי כוח אדם בתחום השליחויות וההתקנות. הוא נעצר על פי החשד בכך שהתחמק מתשלום מס בעשרות מיליוני שקלים בגין הכנסות ממתן שירותים לחברות שונות, בהן חברת "וולט", ובהפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-320 מיליון שקל. אושרי סויסה חשוד כי היה שותף פעיל לעבירות שבגינן נעצר אחיו, ליאור סויסה, מנהלה בפועל של חברת "פרימיום שליחויות", בדצמבר האחרון.

ליאור סויסה נעצר לאחר חקירה סמויה ממושכת של מחלקת החקירות מכס ומע"מ ת"א ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, יחד עם נציגי אגף החקירות של הביטוח הלאומי. על פי החשד, הקים ליאור סויסה כ-40 חברות קש אשר חתמו על הסכמים במסגרתם התחייבו להעסיק באופן ישיר מאות עובדים בתחום השליחויות וההתקנות אשר סיפקו שירותים לחברות שונות, בהן חברת השליחויות "וולט". בפועל, חשוד ליאור סויסה כי שילם לאותם עובדים את כל משכורתם או חלק ממנה במזומן, על מנת להתחמק מתשלומי "ניכויים" למס הכנסה ולביטוח לאומי.

בנוסף, חשוד ליאור סויסה בהפקת חשבוניות מס פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים על מנת להתחמק מתשלום מס ולהסוות את תשלום השכר במזומן. על פי החשד, החשבוניות הפיקטיביות גולגלו בין החברות השונות שבשליטתו של ליאור סויסה, על מנת לייצר מצג שווא לפיו העובדים שסופקו על ידי חברת "פרימיום שליחויות" לא היו עובדים ישירים שלה אלא סופקו לה על ידי חברות אחרות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמזלג 30/07/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
    עונש כבד ב"ה
  • 4.
    חגי 29/07/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
    הם עוד יצאו זכאים והמדינה תשלם להם על הטרדה.
  • 3.
    לא לדאוג יקבל 3 חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 ש"ח (ל"ת)
    קוביד 27/07/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    320 מליון שקל ? איפה אני הייתי. מתווכחים איתי על 400 שק (ל"ת)
    אריה 24/07/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בטח יימצא השופט התמים והטמבל שיישחרר אותם ממעצר.... (ל"ת)
    מיואש מבתי המשפט 12/04/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.