הוחלט: ריבית היוון הפיצויים של ביטוח לאומי תעמוד על 3%
היום פורסמו להערות הציבור המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת ריבית ההיוון של הפיצויים בשל נזק לגוף בנזיקין, שמונתה בידי שרת המשפטים ושר האוצר, ובראשה עמד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ.
הסוגיה המרכזית שבה עסקה הוועדה, היתה שיעור ריבית ההיוון המתאים בפיצויים הנפסקים בבתי המשפט למי שניזוקו בנזקי גוף, ומסקנתה בדעת רוב היא כי יש לקבוע שיעור היוון ריבית אחיד של 3%.
תכליתם של דיני הפיצויים בנזיקין היא להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו. לשם כך, בתביעה בשל נזק לגוף, מוסמך בית המשפט לפסוק לניזוק פיצוי כספי בעד הנזק הממוני שנגרם ועתיד להיגרם לו בשל הפגיעה בו, וזאת לפי מספר ראשי נזק, ובהם פגיעה בכושר ההשתכרות והצורך בעזרת צד ג'. כמו כן, מוסמך בית המשפט לפסוק לניזוק פיצוי עבור ראשי נזק נוספים, הנוגעים לנזק שאינו נזק ממון, דוגמת כאב וסבל ואובדן הנאות חיים.
ביחס לנזקי העתיד, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים כפיצויים עיתיים, כך שהמזיק ישלם לניזוק תשלום חודשי בעבור הנזק בהתאם לקביעת בית המשפט, או כפיצויים בסכום הוני, כלומר סכום חד-פעמי המשולם לניזוק שהוא שקלול של הסכום החודשי שקבע בית המשפט.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי המשפט נוטים לפסוק את הפיצוי בגין כל ראשי הנזק כסכום כולל המשולם בתשלום חד פעמי, הוני. המשמעות היא שהניזוק מקבל את כספי הפיצויים מיד, גם ביחס לנזקים שייגרמו בעתיד. לכן, יש צורך להתאים את שיעור הפיצוי שניתן ביחס לעתיד, לתשואות שהוא עשוי להניב, וזאת כדי להבטיח שהניזוק מפוצה והמזיק מפצה בהתאם לנזק שנגרם, ולא יותר או פחות מכך. הדבר נעשה באמצעות ניכוי מהשווי הכולל של הפיצויים שנפסקו לניזוק, סכום המתקבל מהכפלת הפיצוי הנפסק בשיעור ריבית ההיוון הקבועה.
ככל ששיעור ריבית ההיוון הוא נמוך (קרי, קיימת ציפייה לתשואה נמוכה בחלוף השנים), הסכום שאותו מקבל הניזוק לידיו יהיה גבוה יותר, ולהיפך.
לאורך השנים, ובהתאם לפסקי דין של בית המשפט העליון שקבעו ששיעור ריבית ההיוון בעת חישוב ניכוי קצבאות הביטוח הלאומי מהפיצוי שנפסק לניזוק יהיה של 3%, היוונו בתי המשפט גם את סכום הפיצויים שנפסקו לעתיד באותו השיעור, וכך הושווה שיעור ריבית ההיוון בנזיקין, לשיעור ריבית ההיוון לפי תקנות הביטוח הלאומי.
הוועדה מונתה על רקע תיקון לתקנות הביטוח הלאומי, שהפחית את שיעור ריבית ההיוון מ-3% ל-2%. בעקבות התיקון התעוררה שאלה לגבי השלכות על ריבית ההיוון בנזיקין, ובכלל זה, האם יש הצדקה להתאים את שיעור ריבית ההיוון בנזיקין לזה שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
לאחר התלבטות, העדיפו רוב חברי הוועדה לתמוך בשיטת היוון אחיד של 3% בשל יתרונותיה, וזאת נוכח העובדה כי היא משקפת בצורה נכונה יותר את ההתנהגות המצופה מניזוק סביר, ומשמרת את האופן שבו נוהגים השחקנים בשוק להתייחס כיום לריבית ההיוון בנזיקין.
עקרון מרכזי שעמד לנגד עיני הוועדה היה תכליתם של דיני הפיצויים בנזיקין - השבת מצבו של הניזוק לקדמותו, כך שיקבל פיצוי עבור הנזק שנגרם לו - לא יותר ולא פחות, ואף שהמזיק ישלם את פיצויי הנזק שגרם, לא יותר ולא פחות. כדי שריבית ההיוון תעמוד בעקרון זה, סברו רוב חברי הוועדה שהריבית צריכה לשקף סיכון השקעה נמוך של ניזוק סביר (ולא סיכון נמוך ביותר כפי שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי).
לכן, חברי הוועדה העדיפו שיטת חישוב לפי תשואה המתקבלת מהשקעה באג"ח קונצרני המדורג AA. בנוסף, כל חברי הוועדה הסכימו שיש לקבוע מנגנון קשיח לעדכון ריבית ההיוון שהוא כמעט אוטומטי, וזאת כדי להתאים מחד גיסא את ריבית ההיוון לסביבת הריבית במשק, ומאידך גיסא להימנע מזעזועים מיותרים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
