בפוקוס

סקר מיוחד: 66% מהציבור רוצה תחבורה ציבורית בשבת - לא תאמינו מי דווקא נגד

Bizportal ו-TRI בדקו מה חושב הציבור על תחבורה ציבורית בשבתות ועל התבטאויותיו של השר ישראל כץ
לירן סהר | (35)
נושאים בכתבה ישראל כץ תחבורה

סוגיית התחבורה הציבורית בשבתות וחגים עלתה לכותרות בחג השני של פסח, לאחר שהרשת געשה על כך שהמדינה מושבתת במשך שלושה ימים ברצף, דבר הפוגע בחלשים ביותר שאינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק ברכב או לנסוע במוניות. שר התחבורה ישראל כץ טען בתגובה כי המהומה סביב תחבורה ציבורית בשבת היא חלק מפעולה של ארגוני השמאל ושיש לכבד את הסטאטוס קוו.

 

Bizportal וחברת 'TRI מחקרים אסטרטגיים' בדקו את עמדת הציבור ביחס להפעלת תחבורה ציבורית בשבת: בסך הכול 65.5% מהמשיבים מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת כאשר 48.8% מעוניינים בתחבורה בהיקף מצומצם ו-16.6% מעוניינים בהפעלתה של התחבורה הציבורית כמו בכל יום חול. 31.8% בלבד מהציבור מתנגד להפעלת תחבורה בשבת. כלומר יש רוב ברור בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים.

 

בקרב הציבור החילוני 63.3% מעוניינים בתחבורה ציבורית בהיקף מצומצם, 31.4% מעוניינים בתחבורה ציבורית בהיקף מלא ו-4.4% אינם מעוניינים בתחבורה ציבורית כלל. בקרב הציבור המסורתי 55% מעוניינים בתחבורה ציבורית מצומצמת, 6.9% השיבו שיש לקיים תחבורה ציבורית בהיקף מלא ו-32.5% בעד השבתת התחבורה הציבורית בשבת. בקרב הציבור החרדי/דתי 87.4% השיבו שאינם מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת כלל, 9.9% השיבו שיש להפעיל תחבורה ציבורית בהיקף מצומצם.

 

הנתון המעניין, ניתוח לפי רמת הכנסה: מעניין לראות שבחלוקה לפי רמת הכנסה, אלו שהכי זקוקים לתחבורה ציבורית בשבתות וחגים למעשה אינם מעוניינים בה – 47.7% מהמשיבים המשתכרים משכורת הנמוכה מהשכר החודשי הממוצע במשק מתנגדים להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ורק 35.4% מעוניינים בתחבורה ציבורית בהיקף מצומצם. בקרב בעלי משכורת חודשית ממוצעת במשק 48.6% בעד תחבורה ציבורית בהיקף מצומצם בשבת ו-32% מתנגדים. בקרב הציבור המבוסס יותר, המשתכר מעל רמת ההכנסה הממוצעת – 57.9% מעוניינים בתחבורה ציבורית בהיקף מצומצם בשבת ו-21% מתנגדים.

 

השאלה השנייה שנשאלה בסקר הייתה: שר התחבורה ישראל כץ טען שהפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא חלק מפעולה של ארגוני שמאל, ויש להמשיך ולכבד את הסטאטוס קוו בשבת  מה דעתך על תגובה זו? 55.4% השיבו כי כץ אינו צודק בתגובתו, 30.6% השיבו כי כץ צודק בתגובתו ו-14% התקשו להשיב על השאלה.

 

ד"ר אריה רותם, מנהל מקצועי ב-TRI, אמר: "מרבית הנדגמים סבורים כי יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת אך לא באותה מידה כמו שפועלת ביום חול. כצפוי, חילונים ומסורתיים ציינו זאת באחוזים גבוהים יותר מאשר חרדים/דתיים. בהתייחס לתגובתו של שר התחבורה ישראל כץ בעניין תחבורה ציבורית בשבת, למעלה ממחצית מהנדגמים סבורים שתגובתו אינה צודקת. באופן יחסי, יותר חילונים ומשיבים בגילאי 45 ומעלה".

קיראו עוד ב"בארץ"

*מחקר אינטרנטי בקרב מדגם של 500 נדגמים בגילאי 18 . טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא \- 4.5%, בהתאם לרמות הביטחון המקובלות.

תגובות לכתבה(35):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    שימו לב, הצעירים מאמינים להכל! הדתה עובדת! (ל"ת)
    ציני 28/03/2017 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    עמית 28/03/2017 13:27
    הגב לתגובה זו
    אשמח לתחב"צ לא בשביל מסיבת טבע או אפילו נסיעה לים, אלא בשביל ביקורים משפחתיים, ולא להחזיק בשביל זה רכב פרטי כי עומס המכוניות הופך את המדינה לא לפח-אשפה כי אם למזבלה גדולה.
  • 22.
    לכותב הכתבה - נראה 20/04/2015 16:42
    הגב לתגובה זו
    יכול להמציא סקרים עם נתונים שיקריים כאוות נפשו !!! הסקר שדווקא אותו בחרת להביא, הוא אחד מהם!!! מעניין מאוד מדוע בחרת דווקא לפרסם סקר הנוגד את כל הסקרים שיש בנושא זה !
  • 21.
    המזבלה השמאלנית 20/04/2015 16:11
    הגב לתגובה זו
    רק המזבלה השמאלנית רוצה תחבורה בשבת-רוצה לטשטש את האופי היהודי של המדינה.
  • 20.
    רק העיתונאים רוצים לצאת לעבודה בשבת באוטבוס (ל"ת)
    שונית 20/04/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    אני רואה שהטוקבקיסטים של כץ והליכוד עובדים במרץ (ל"ת)
    א 20/04/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    סקרים של שקרנים. ושונאי יהודים (ל"ת)
    עופר 20/04/2015 13:24
    הגב לתגובה זו
  • אמא שלך 06/01/2016 09:29
    הגב לתגובה זו
    נוצרים שולטים
  • 17.
    אז למה בוז'י לא החייב לתחבורה ציבורית בשבת ? (ל"ת)
    מוחמד 20/04/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    הרכבת התחתית 20/04/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
    שתייתר את הכניסה לערים במכוניות פרטיות .
  • 15.
    משה 20/04/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
    אני חילוני ובאמת יש ברכה בזה שאין תחבורה ציבורית בשבת כי מגיע לנו יום אחד בשבוע שיהיה שקט ורק הדתיים יכולים לטרפד מהלך זה ובהצלחה
  • 14.
    כל אחד עושה סקר 20/04/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    מכוניות צריך גם אוטובוסים?
  • אמא שלך 06/01/2016 09:30
    הגב לתגובה זו
    חרידי מסריח
  • אני גמלאי,כל שבוע סגור בבית! גם אני רוצה לבקר משפחה! (ל"ת)
    גמלאי 20/04/2015 13:47
    הגב לתגובה זו
  • אל תטיף לאחרים להשאר בבית בזמן שאתה משתמש ברכבך בשבת! (ל"ת)
    טל 20/04/2015 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    רן 20/04/2015 12:20
    הגב לתגובה זו
    דתיים ומסורתיים מתנגדים. שאלתם כנראה את הרשימה שהצביעה לבוג'י.
  • 12.
    עופר נחום 20/04/2015 12:00
    הגב לתגובה זו
    שוב סקרים מיותרים..ראינו מה ניבאו הסקרים לפני הבחירות.
  • 11.
    רוב הציבור החרדי מרוויח מתחת לממוצא אז איפה הסתירה? (ל"ת)
    איזה שטויות 20/04/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ביבי הפחדן אינו רוצה תחבורה ציבורית בשבת.. (ל"ת)
    אלי 20/04/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קורא 20/04/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
    אנחנו דווקא יודעים שהמשכורות הנמוכות נמצאות במגזר החרדי שהוא כמעט רוב שם.
  • 8.
    הנביא מחמודי 20/04/2015 11:32
    הגב לתגובה זו
    אין שום הפתעה בנתונים. מי שחושב שנוצרנו בידי האל שבשמיים - נוטה מטבעו לבורות, ומי שבור נוטה מטבעו להרוויח פחות. אז מה הפלא שאלה שצריכים תחבורה ציבורית מוותרים עליה בשבת? כבר לא ימי הביניים - הגיע הזמן להוציא את רעיון האלוהים מהלקסיקון
  • אי אמונה בכח עליון=בן של קוף (ל"ת)
    מדען 20/04/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • הנביא מחמודי 20/04/2015 15:02
    האב הקדמון המשותף שלנו ושל השימפנזה התהלך כאן לפני 4 מליון שנים. הסתכל במראה ותראה את הדימיון לשימפנז
  • אני בטוח שמגיב 8 20/04/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    יותר טוב ממנו!
  • הנביא מחמודי 20/04/2015 14:58
    כך מכנים אדם שיודע את האמת על הקיום. אבל אם התכוונת לומר לא ישראלי/ציוני, הרי שטעית טעות מרה. מדובר בציוני אדוק שנתן דם בשביל המדינה הזו, ואני מתכוון לדם ללא הקלישאה.
  • 7.
    ורחוק מאוד מהמציאות!! רוב רובו של הציבור נגד זה!! (ל"ת)
    לדעתי זהו סקר שקרי 20/04/2015 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד גדול! רוב הציבור מתנגד לתחבורה ציבורית בשבת! (ל"ת)
    הסקר הזה בלוף 20/04/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שומרי מסורת שמרויחים מעט. בינכה אין להם לאן ללכת (ל"ת)
    המתנגדים 20/04/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תוצאות הסקר נכונות כמו שהמחנה הציוני הוביל בסקרים (ל"ת)
    לא שכחנו מהימנות סקר 20/04/2015 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה אותם 66% שהצביעו לבוז'י בבחירות ? (ל"ת)
    אייל 20/04/2015 11:20
    הגב לתגובה זו
  • אורי 21/04/2015 10:09
    הגב לתגובה זו
    לא היה אף סקר שבו אמרו שלבוז'י יש 66 אחוז. לא היה אף סקר שניבא שלמפלגה כלשהי יהיה רוב בכנסת.
  • 2.
    אנונימי 20/04/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    איננה משקפת את ערכי היסוד של עם ישראל.
  • 1.
    עכשיו הליכוד ימשיך לטעון שהציבור לא רוצה תחבורה? (ל"ת)
    אבג 20/04/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.

דיור
דיור - קרדיט: FREEPIK

אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה

הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.