זעזוע בליכוד ביתנו: אביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר החוץ וסגן רוה"מ

"למרות שחוות הדעת המשפטית קבעה שאינני חייב". יסיר חסינותו, אבל יתמודד כרגיל בבחירות: "מקווה להכרעה משפטית עד ההליכה לקלפי"
יואב כהן | (7)

שר החוץ וסגן ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, הודיע אחר הצהריים (יום ו') כי החליט להתפטר מתפקידיו אלו בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בפרשת השגריר בבלארוס. הוא הבהיר כי גם יסיר את חסינותו, בתקווה שהפרשה תסתיים עוד לפני הבחירות לכנסת ב-22 בינואר.

בהודעה שפרסם ליברמן אמר: "היום קיימתי ישיבות עם עורכי דיני ועם חברי מטה הבחירות. חוות הדעת המשפטית קובעת שאינני חייב, לאור נסיבות העניין ופרטי כתב האישום, להתפטר מתפקידי בממשלה".

שר החוץ המתפטר הוסיף: "על אף שאני יודע שלא עברתי כל עבירה, אך מתוך רצון שלאחר שנים כה רבות בהן מתנהלים נגדי הליכים משפטיים, חקירות והאזנות אוכל לשים גם את העניין שנותר, שגם משפטנים בכירים ביותר סבורים שאין בו כל היבט פלילי, מאחוריי, החלטתי להתפטר מתפקידי כשר החוץ וסגן רה"מ וכפי שהודעתי אתמול גם להסיר את חסינותי באופן מיידי. לאחר 16 שנים בהן מתנהלות נגדי חקירות אוכל לסיים את העניין במהרה וללא עיכובים ולנקות את שמי באופן מוחלט".

לסיום אמר: "אני עושה זאת גם משום שאני סבור שאזרחי ישראל זכאים ללכת אל הקלפי לאחר שהעניין כבר הוכרע, קרי שהכרעה משפטית תתקבל עוד לפני הבחירות ואוכל להמשיך ולשרת את מדינת ישראל ואת אזרחי ישראל כחלק מהנהגה חזקה ומאוחדת שתתמודד עם האתגרים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים הניצבים בפני מדינת ישראל".

ההתפטרות מגיעה לאחר שאתמול החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים כנגד ליברמן, שממוקם במקום השני ברשימת הליכוד ביתנו. ההחלטה נוגעת רק לתיק המשני הקשור למינוי השגריר בבלארוס, אך בפרשה המרכזית שנחקרה מאז שנת 2001 וקשורה בחברות הקש, החליט היועמ"ש לסגור את התיק. ההחלטה על הגשת כתב האישום הובילה לקריאות להתפטרותו של ליברמן שנענה לקריאות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איש כוחני שמתכנן הכל רק לטובתו (ל"ת)
    אין מה לדאוג לליברמן 15/12/2012 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קוץ 14/12/2012 22:33
    הגב לתגובה זו
    יש עוד מושחתים רבים, כמו כץ יו"ר ועד התעשיה האוירית, ישראל כץ שר התחבורה ששילם 160 מיליון ש"ח לעובדי הרכבת , ארדן השר להגנת הסביבה שמקבל כסף ממפעלים ומאפשר להם לזהם את הסביבה. ועוד רבים אחרים.
  • 5.
    בא 14/12/2012 18:19
    הגב לתגובה זו
    בכיס 10 מטבעות ,אים תגלי כמה מטבעות יש לי אתן לך אותן ,אז ציפי אומרת אים היו לך 3 מטבעות כמו בפעם הקודמת הייתי מנחשת .
  • 4.
    בא 14/12/2012 18:10
    הגב לתגובה זו
    בקמפיין אנילאביבי כרגיל .מה עשית בשבילינו שנצביע בשבילך ציפי.
  • 3.
    בא 14/12/2012 17:47
    הגב לתגובה זו
    ליברמן יוכל סוף סוף ....לנוח .
  • 2.
    גם אם הכתב חושב 14/12/2012 17:03
    הגב לתגובה זו
    גם אם יואב חושב שזה נכון אסור לא לכתוב את זה. זאת פרשנות
  • 1.
    שום זעזוע, תרגיל בחירות מבריק (ל"ת)
    אני 14/12/2012 16:52
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.