זעזוע בליכוד ביתנו: אביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר החוץ וסגן רוה"מ

"למרות שחוות הדעת המשפטית קבעה שאינני חייב". יסיר חסינותו, אבל יתמודד כרגיל בבחירות: "מקווה להכרעה משפטית עד ההליכה לקלפי"
יואב כהן | (7)

שר החוץ וסגן ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, הודיע אחר הצהריים (יום ו') כי החליט להתפטר מתפקידיו אלו בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בפרשת השגריר בבלארוס. הוא הבהיר כי גם יסיר את חסינותו, בתקווה שהפרשה תסתיים עוד לפני הבחירות לכנסת ב-22 בינואר.

בהודעה שפרסם ליברמן אמר: "היום קיימתי ישיבות עם עורכי דיני ועם חברי מטה הבחירות. חוות הדעת המשפטית קובעת שאינני חייב, לאור נסיבות העניין ופרטי כתב האישום, להתפטר מתפקידי בממשלה".

שר החוץ המתפטר הוסיף: "על אף שאני יודע שלא עברתי כל עבירה, אך מתוך רצון שלאחר שנים כה רבות בהן מתנהלים נגדי הליכים משפטיים, חקירות והאזנות אוכל לשים גם את העניין שנותר, שגם משפטנים בכירים ביותר סבורים שאין בו כל היבט פלילי, מאחוריי, החלטתי להתפטר מתפקידי כשר החוץ וסגן רה"מ וכפי שהודעתי אתמול גם להסיר את חסינותי באופן מיידי. לאחר 16 שנים בהן מתנהלות נגדי חקירות אוכל לסיים את העניין במהרה וללא עיכובים ולנקות את שמי באופן מוחלט".

לסיום אמר: "אני עושה זאת גם משום שאני סבור שאזרחי ישראל זכאים ללכת אל הקלפי לאחר שהעניין כבר הוכרע, קרי שהכרעה משפטית תתקבל עוד לפני הבחירות ואוכל להמשיך ולשרת את מדינת ישראל ואת אזרחי ישראל כחלק מהנהגה חזקה ומאוחדת שתתמודד עם האתגרים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים הניצבים בפני מדינת ישראל".

ההתפטרות מגיעה לאחר שאתמול החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים כנגד ליברמן, שממוקם במקום השני ברשימת הליכוד ביתנו. ההחלטה נוגעת רק לתיק המשני הקשור למינוי השגריר בבלארוס, אך בפרשה המרכזית שנחקרה מאז שנת 2001 וקשורה בחברות הקש, החליט היועמ"ש לסגור את התיק. ההחלטה על הגשת כתב האישום הובילה לקריאות להתפטרותו של ליברמן שנענה לקריאות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איש כוחני שמתכנן הכל רק לטובתו (ל"ת)
    אין מה לדאוג לליברמן 15/12/2012 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קוץ 14/12/2012 22:33
    הגב לתגובה זו
    יש עוד מושחתים רבים, כמו כץ יו"ר ועד התעשיה האוירית, ישראל כץ שר התחבורה ששילם 160 מיליון ש"ח לעובדי הרכבת , ארדן השר להגנת הסביבה שמקבל כסף ממפעלים ומאפשר להם לזהם את הסביבה. ועוד רבים אחרים.
  • 5.
    בא 14/12/2012 18:19
    הגב לתגובה זו
    בכיס 10 מטבעות ,אים תגלי כמה מטבעות יש לי אתן לך אותן ,אז ציפי אומרת אים היו לך 3 מטבעות כמו בפעם הקודמת הייתי מנחשת .
  • 4.
    בא 14/12/2012 18:10
    הגב לתגובה זו
    בקמפיין אנילאביבי כרגיל .מה עשית בשבילינו שנצביע בשבילך ציפי.
  • 3.
    בא 14/12/2012 17:47
    הגב לתגובה זו
    ליברמן יוכל סוף סוף ....לנוח .
  • 2.
    גם אם הכתב חושב 14/12/2012 17:03
    הגב לתגובה זו
    גם אם יואב חושב שזה נכון אסור לא לכתוב את זה. זאת פרשנות
  • 1.
    שום זעזוע, תרגיל בחירות מבריק (ל"ת)
    אני 14/12/2012 16:52
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).