מפוצצים מבצרים בצרחות ציפורים? זהו, התמכרתם
המשחק של סיזיפוס (Are we having fun yet? / Bill Griffith)
הרהורים עמוקים על הצלחת הפארמוויל בזמנו הובילו אותי למסקנה שמדובר בגעגוע אורבני לפיסת חיי עבודה אמיתיים. כמה תמים הייתי. כי איך נסביר את טירוף אנגרי בירדס? בתשוקה לאורניתולוגיה? חייב להיות שם משהו אחר.
ניקח עכשיו צעד הצידה ושניים אחורה. תסתכלו על המשחקים המצליחים של היום. כיף לשחק בהם, נכון? משחק זה כיף. בשביל זה המציאו את המשחקים. כיף לקצור דונם תירס בקליקים, כיף לפוצץ מבצרים עם צרחות ציפורים. כיף גם לקום באמצע הלילה כי התות הוירטואלי שלי נובל, וכיף לחזור על אותו שלב שבע פעמים כי אני לא מוכן להסתפק בשני כוכבים. באמת? מי ששומע את סיזיפוס מגחך, שירים יד.
ואז יניח אותה על הלב: כמה פעמים עלתה בכם תחושה קלה של חוסר נוחות מול רפטטיביות כזו במשחק? כמה פעמים המשכתם בכל זאת? העניין הוא פשוט: מדובר בהתמכרות, לא בהנאה. וכמו כל דבר היום, היא לא מקרית. מישהו יוצר ומכוון אותה.
תעשיית המשחקים של היום בנויה על מודל כלכלי חדש. לא רכישה חד פעמית ויקרה בחנות של משחק ארוך ומורכב, אלא רצף רכישות קטנות אונליין בתוך משחק פשוט ומתמשך. השינוי הזה חייב שינוי בגישה לפיתוח המשחק. כדי לדחוף אותנו לבלות שעות בביצוע פעולות פשוטות, זנחה התעשיה את הנסיון הלא-רציונלי לייצר הנאה, ופנתה לשיטתו של מי ששנים רבות נחשב לפאשיסט ומוקצה: פרדריק סקינר, אבי הפסיכולוגיה של ההתנהגות והלמידה.
זוכרים מהטירונות את המונחים חיזוק חיובי וחיזוק שלילי? זה ממנו. פאבלוב, ההוא עם הכלבים, חשף את מנגנון ההתנייה הבסיסי. סקינר הראה שהתנהגות אפשר לעצב. המנגנון הוא פשוט: מערכת מאורגנת של גמול ועונש מסוגלת לעקוף את כל התודעה המפותחת שלנו, ולדחוף אותנו לביצוע או הימנעות מפעולות. תסתכלו על המשחקים: הם מקפידים לתת לכם פרסים קטנים, בדמות כוכבים, התקדמות בשלבים או מדליות על הישגים מיוחדים . הפרסים האלו מספקים מאד, אבל לא יותר מדי, כי תמיד מראים לכם מה הפרס הבא וכמה עוד תצטרכו לעבוד בשבילו, והמרווחים הולכים וגדלים. זה חיזוק חיובי. במשחקים היותר משוכללים, יש גם חיזוק שלילי: אם לא תקצור, אתה עלול לאבד הכל. כלומר, כמעט הכל, כדי להשאיר את זה ברמת האיום, ולא לדחוף אתכם מעבר לסף היאוש.
נשמע קונספירטיבי? תכירו את ג'ון הופסון ממחלקת פיתוח המשחקים של מיקרוסופט, דוקטור, לא לתורת המשחקים אלא לפסיכולוגיה של למידה. הוא לא היחיד. אבל לא חייבים להיות דוקטור, השיטה היא די פשוטה. מיישם אותה כל מי שדואג לדווח לחברי הפייסבוק שלכם על הישג מדהים שהגעתם אליו בטריוויה או בפוקר ממוחשב. כל מי שמעניק לכם אותות (badges) על ביצוע פעולות שונות באתר.
זה מכניס אותנו כבר לשדה חדש: למה אנשים משלמים כסף אמיתי עבור הישגים וירטואליים. על רגל אחת, התשובה היא שכל הישג שאדם תופס אותו כפרי כישרון ועבודה, נחשב בעיניו כהישג ממשי. והמשחקים האלו דורשים מכם עבודה, הרבה עבודה. כאן מצטרף גם הרובד החברתי: תחושת ההישג מועצמת כשמדובר בעניין שהחברה מייחסת לו חשיבות, שלא בהכרח קשורה לערכו "האמיתי".
הצגתי כאן את הנושא בקצרה, מעין גרסה חינמית. אתם מוזמנים לקריאה נוספת. למי שיקרא מובטח פרס שלא יפורסם על ה- wall: התקדמות של שלב בתודעה.
הכותב יהורם דוידי הוא מנהל האסטרטגיה בחברת המיתוג FIRMA
לקריאה נוספת
- 11.איתמר הראל 25/03/2011 16:14הגב לתגובה זומשחקי מחשב, במיוחד אסטרטגיים-ניהוליים - כלומר כאלה שבהם מייצרים, מוכרים, בונים, כובשים וכדומה - מעניקים לנו תחושה עילאית של שליטה. ההתמכרות יכולה לבוא אם בחיים מחוץ למחשב חווית השליטה מאוד נחוצה אך חסרה. בקשר לפיצוץ ציפורים - זה תמיד כיף. לא לחינם נטבע המונח "שתי ציפורים במכה". אם רוצים להיות פסיכולוגיסטים - פיצוי על איסור מהילדות.
- 10.אדוארדו 24/03/2011 12:53הגב לתגובה זוכיף לקרוא, תובנות חדשות שעולות לאחר קריאה של מאמר קצר מראות על יכולות כתיבה וחשיבה גבוהות במיוחד, רמות שקשה לפגוש כיום! ישר כוח!
- 9.כל הכבוד יהורם (ל"ת)אלינור 06/03/2011 18:10הגב לתגובה זו
- 8.ג'וני דרמה 04/03/2011 16:48הגב לתגובה זוכיף לקרוא מאמרים פובליציסטיים שגורמים לך לחשוב, לתהות ולהבין קצת לעומק על המהפכה הזאת בעולם השיווק שעונה לשם מדיה חברתית. כיף לקרוא את הטורים האלו אחרי כל מיני חוכמולוגים שטחיים כדוגמת אליאב אללוף ו"מומחי" מדיה חברתית שבאים ממשרדי יחסי ציבור ונטולי טיפה של הבנה חברתית והבנה לעומקם של דברים.
- 7.אין כמו איש פרסום שיסביר לנו על התמכרות (ל"ת)04/03/2011 13:26הגב לתגובה זו
- 6.איציק 03/03/2011 16:13הגב לתגובה זותעשיית המשחקים משגשגת. אתה חייב ללמוד להבדיל בין הז'אנרים. אתה מדבר על Casual, שמדבר אל אוכלוסיה אחרת וגם השימוש שונה, מאשר בתעשיית המשחקים ככלל.
- 5.תומר. מ. 03/03/2011 14:59הגב לתגובה זורק להבהיר, אני מסכים אם כל מילה שאתה אומר. נוצרה בי תחושה מאוד לא נוחה דווקא מתי שקראתי את השורה שמציינת את המקצוע שלך, יהורם. מעניין אותי איך זה לחיות עם מסקנות והארות כאלו ובו בזמן לספק מוצר שרובו אם לא כולו, מעורר בדיוק את אותה התחושה אצל הצרכן - הרצון לספק צורך לא קיים. הדעה שלך הייתה מתקבלת בסבר פנים יותר נעימות בבלוג אישי, שם היה לי נוח יותר עם הנחת הדעת, שהכותב מביע את עצמו כי זו במתו וגם שהוא לא יצא מהבית בעשרים שנה האחרונות, כי דיון חדש בנושא אתה לא מעורר פה.
- 4.אוהבים אותך יהורם! (ל"ת)שלר 03/03/2011 14:39הגב לתגובה זו
- 3.יש מצב שכל הטור נכתב כי הוא לא הצליח לעבור (ל"ת)שלב באנגרי בירדס? 03/03/2011 14:13הגב לתגובה זו
- 2.אבישג 03/03/2011 13:44הגב לתגובה זוואף מילה על plants vs zombies??
- 1.הכי פאשיסטים זה אפל! (ל"ת)הייל ג'ובס! 03/03/2011 13:28הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
