מפוצצים מבצרים בצרחות ציפורים? זהו, התמכרתם
המשחק של סיזיפוס (Are we having fun yet? / Bill Griffith)
הרהורים עמוקים על הצלחת הפארמוויל בזמנו הובילו אותי למסקנה שמדובר בגעגוע אורבני לפיסת חיי עבודה אמיתיים. כמה תמים הייתי. כי איך נסביר את טירוף אנגרי בירדס? בתשוקה לאורניתולוגיה? חייב להיות שם משהו אחר.
ניקח עכשיו צעד הצידה ושניים אחורה. תסתכלו על המשחקים המצליחים של היום. כיף לשחק בהם, נכון? משחק זה כיף. בשביל זה המציאו את המשחקים. כיף לקצור דונם תירס בקליקים, כיף לפוצץ מבצרים עם צרחות ציפורים. כיף גם לקום באמצע הלילה כי התות הוירטואלי שלי נובל, וכיף לחזור על אותו שלב שבע פעמים כי אני לא מוכן להסתפק בשני כוכבים. באמת? מי ששומע את סיזיפוס מגחך, שירים יד.
ואז יניח אותה על הלב: כמה פעמים עלתה בכם תחושה קלה של חוסר נוחות מול רפטטיביות כזו במשחק? כמה פעמים המשכתם בכל זאת? העניין הוא פשוט: מדובר בהתמכרות, לא בהנאה. וכמו כל דבר היום, היא לא מקרית. מישהו יוצר ומכוון אותה.
תעשיית המשחקים של היום בנויה על מודל כלכלי חדש. לא רכישה חד פעמית ויקרה בחנות של משחק ארוך ומורכב, אלא רצף רכישות קטנות אונליין בתוך משחק פשוט ומתמשך. השינוי הזה חייב שינוי בגישה לפיתוח המשחק. כדי לדחוף אותנו לבלות שעות בביצוע פעולות פשוטות, זנחה התעשיה את הנסיון הלא-רציונלי לייצר הנאה, ופנתה לשיטתו של מי ששנים רבות נחשב לפאשיסט ומוקצה: פרדריק סקינר, אבי הפסיכולוגיה של ההתנהגות והלמידה.
זוכרים מהטירונות את המונחים חיזוק חיובי וחיזוק שלילי? זה ממנו. פאבלוב, ההוא עם הכלבים, חשף את מנגנון ההתנייה הבסיסי. סקינר הראה שהתנהגות אפשר לעצב. המנגנון הוא פשוט: מערכת מאורגנת של גמול ועונש מסוגלת לעקוף את כל התודעה המפותחת שלנו, ולדחוף אותנו לביצוע או הימנעות מפעולות. תסתכלו על המשחקים: הם מקפידים לתת לכם פרסים קטנים, בדמות כוכבים, התקדמות בשלבים או מדליות על הישגים מיוחדים . הפרסים האלו מספקים מאד, אבל לא יותר מדי, כי תמיד מראים לכם מה הפרס הבא וכמה עוד תצטרכו לעבוד בשבילו, והמרווחים הולכים וגדלים. זה חיזוק חיובי. במשחקים היותר משוכללים, יש גם חיזוק שלילי: אם לא תקצור, אתה עלול לאבד הכל. כלומר, כמעט הכל, כדי להשאיר את זה ברמת האיום, ולא לדחוף אתכם מעבר לסף היאוש.
נשמע קונספירטיבי? תכירו את ג'ון הופסון ממחלקת פיתוח המשחקים של מיקרוסופט, דוקטור, לא לתורת המשחקים אלא לפסיכולוגיה של למידה. הוא לא היחיד. אבל לא חייבים להיות דוקטור, השיטה היא די פשוטה. מיישם אותה כל מי שדואג לדווח לחברי הפייסבוק שלכם על הישג מדהים שהגעתם אליו בטריוויה או בפוקר ממוחשב. כל מי שמעניק לכם אותות (badges) על ביצוע פעולות שונות באתר.
זה מכניס אותנו כבר לשדה חדש: למה אנשים משלמים כסף אמיתי עבור הישגים וירטואליים. על רגל אחת, התשובה היא שכל הישג שאדם תופס אותו כפרי כישרון ועבודה, נחשב בעיניו כהישג ממשי. והמשחקים האלו דורשים מכם עבודה, הרבה עבודה. כאן מצטרף גם הרובד החברתי: תחושת ההישג מועצמת כשמדובר בעניין שהחברה מייחסת לו חשיבות, שלא בהכרח קשורה לערכו "האמיתי".
הצגתי כאן את הנושא בקצרה, מעין גרסה חינמית. אתם מוזמנים לקריאה נוספת. למי שיקרא מובטח פרס שלא יפורסם על ה- wall: התקדמות של שלב בתודעה.
הכותב יהורם דוידי הוא מנהל האסטרטגיה בחברת המיתוג FIRMA
לקריאה נוספת
- 11.איתמר הראל 25/03/2011 16:14הגב לתגובה זומשחקי מחשב, במיוחד אסטרטגיים-ניהוליים - כלומר כאלה שבהם מייצרים, מוכרים, בונים, כובשים וכדומה - מעניקים לנו תחושה עילאית של שליטה. ההתמכרות יכולה לבוא אם בחיים מחוץ למחשב חווית השליטה מאוד נחוצה אך חסרה. בקשר לפיצוץ ציפורים - זה תמיד כיף. לא לחינם נטבע המונח "שתי ציפורים במכה". אם רוצים להיות פסיכולוגיסטים - פיצוי על איסור מהילדות.
- 10.אדוארדו 24/03/2011 12:53הגב לתגובה זוכיף לקרוא, תובנות חדשות שעולות לאחר קריאה של מאמר קצר מראות על יכולות כתיבה וחשיבה גבוהות במיוחד, רמות שקשה לפגוש כיום! ישר כוח!
- 9.כל הכבוד יהורם (ל"ת)אלינור 06/03/2011 18:10הגב לתגובה זו
- 8.ג'וני דרמה 04/03/2011 16:48הגב לתגובה זוכיף לקרוא מאמרים פובליציסטיים שגורמים לך לחשוב, לתהות ולהבין קצת לעומק על המהפכה הזאת בעולם השיווק שעונה לשם מדיה חברתית. כיף לקרוא את הטורים האלו אחרי כל מיני חוכמולוגים שטחיים כדוגמת אליאב אללוף ו"מומחי" מדיה חברתית שבאים ממשרדי יחסי ציבור ונטולי טיפה של הבנה חברתית והבנה לעומקם של דברים.
- 7.אין כמו איש פרסום שיסביר לנו על התמכרות (ל"ת)04/03/2011 13:26הגב לתגובה זו
- 6.איציק 03/03/2011 16:13הגב לתגובה זותעשיית המשחקים משגשגת. אתה חייב ללמוד להבדיל בין הז'אנרים. אתה מדבר על Casual, שמדבר אל אוכלוסיה אחרת וגם השימוש שונה, מאשר בתעשיית המשחקים ככלל.
- 5.תומר. מ. 03/03/2011 14:59הגב לתגובה זורק להבהיר, אני מסכים אם כל מילה שאתה אומר. נוצרה בי תחושה מאוד לא נוחה דווקא מתי שקראתי את השורה שמציינת את המקצוע שלך, יהורם. מעניין אותי איך זה לחיות עם מסקנות והארות כאלו ובו בזמן לספק מוצר שרובו אם לא כולו, מעורר בדיוק את אותה התחושה אצל הצרכן - הרצון לספק צורך לא קיים. הדעה שלך הייתה מתקבלת בסבר פנים יותר נעימות בבלוג אישי, שם היה לי נוח יותר עם הנחת הדעת, שהכותב מביע את עצמו כי זו במתו וגם שהוא לא יצא מהבית בעשרים שנה האחרונות, כי דיון חדש בנושא אתה לא מעורר פה.
- 4.אוהבים אותך יהורם! (ל"ת)שלר 03/03/2011 14:39הגב לתגובה זו
- 3.יש מצב שכל הטור נכתב כי הוא לא הצליח לעבור (ל"ת)שלב באנגרי בירדס? 03/03/2011 14:13הגב לתגובה זו
- 2.אבישג 03/03/2011 13:44הגב לתגובה זוואף מילה על plants vs zombies??
- 1.הכי פאשיסטים זה אפל! (ל"ת)הייל ג'ובס! 03/03/2011 13:28הגב לתגובה זו
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
