אז כמה כוח באמת עבר לצרכן ומי מרוויח מהאשלייה הזו?
אחת ההבנות המקובלות בעולם השיווק/פרסום כיום, היא שהצרכן חזק מאי פעם. מותג חפץ חיים, כך אומרים, חייב להכיר בעובדה זו, להרפות מהשליטה המוחלטת, ואף להעצים את הצרכן ממש. מהלכי "שיתוף צרכנים" מתרבים, צרכנים מייצרים פרסומות, מחווים דעה על לוגואים, מעצבים לעצמם מוצרים ועוד.
We gotta take the power back / Rage Against the Machine
אכן, כל זה מעניק לצרכן הרבה כוח. או מוטב לומר אשליה של כוח. הרי כל מה שהוא "יוצר" עובר סינון וליטוש קפדניים, כך שיתאים למה שהמותג עצמו רוצה ליצור. מנהלי המותגים לא חולמים אפילו לשחרר את השליטה באמת. להפקיר את המותג בידי האספסוף זה חלום בלהות. אז לא מפקירים, אלא מעניקים פלטפורמה (מתוכננת היטב), מסגרת מוגדרת בתוכה מעודדים את הצרכן להתבטא. הפלטפורמה הזו היא מהות של שליטה, בעור של שחרור וחוסר שליטה.
טוענים שהאינטרנט הוא המנוע של הכוח החדש. אבל הסיפור המיתולוגי של קוקה קולה, על שינוי הטעם והחזרה המהירה לטעם המקורי בעקבות מחאת צרכנים, התרחש לפני מעל 25 שנה, כשאף אחד עוד לא חלם את צרצור המודם הראשון. 400,000 מכתבים (עם בול) התקבלו אז במטה קוקה קולה, ואחריהם גל שלם של כתבות עיתונים ותקשורת נוספת. כל מנהל מותג בימינו ישמח לקבל גם הרבה פחות מזה.
אם כבר אינטרנט: בספר "אני, פרויקט מיתוג" (2010), מסביר הפסיכואנליטיקאי קרלו שטרנגר שהנגישות למגוון האפשרויות העצום והעדכון היומיומי בחידושים המתרחשים בכל העולם, מייצרים אצל האדם נקודות השוואה, שברובן הוא מפסיד. למעשה, החשיפה הזו פוגעת בדימוי העצמי ולא מחזקת אותו.
כשאדם מן השורה נעשה חבר בפייסבוק של מיני קופר, מי מתחזק מזה באמת? הצרכן או המותג? צמיד המדווח איפה במתחם קוקה קולה אתה מסתובב, מעצים אותך כצרכן? תמונת פניך על יוגורט דנונה, למי היא תורמת יותר? שאלה מעניינת.
אם כך, מי מרוויח מאשליית הכוח החדשה? כנראה שכולם. הצרכן שמעצב לעצמו (כמו הרבה אחרים) נעל נייק אישית נהנה מתחושת השליטה והיחודיות; המותג נהנה מהפרמיה שהוא גובה על כל נעל כזו. גאפ שמייצרת מניפולציה סביב שינוי לוגו זוכה לתקשורת רבה, ומעניקה לצרכניה תחושה של השפעה. ברמת ייצור התוכן, אתר כמו האפינגטון פוסט זוכה בכוח אמיתי כשהוא מפסיק להיות בלוג והופך לגוף מדיה לכל דבר ועניין. השאיפה שבלב הצרכן היוצר היא להיות מותג בעצמו. כלומר לא לחזק את עצמו באופן חדש, אלא להידמות למוקדי הכוח הישנים.
אם נבחן את מקור ההצהרה שהכוח עובר לצרכן, נגלה שהיא נשמעת לא מפי צרכנים אלא מפי משווקים. למה הם מניעים ודוחפים את התהליך הזה בעצמם? כאן אולי יעזור לנו לאקאן, הגורס שכל תשוקה אנושית היא בעצם שאיפה להכרה (being recognized). ככל שאני מקבל יותר פידבק על מעורבות הצרכנים במותג שלי אני זוכה בהכרה גדולה יותר. מעבר לזה, במונחים של כוח ושליטה, מה מספק יותר, להיות רועה כבשים, או מאלף אריות?
בשורה התחתונה, "הכוח עובר לצרכן" היא לא יותר ולא פחות מהבטחת מותג מדור חדש. ככל הבטחת מותג טובה, היא אמוציונאלית יותר מרציונלית. היא מאפשרת גביית פרמיה, מחזקת קשרים וגורמת לצרכנים לרצות להתחבר אליה. וכשמותג לוקח השראה מיצירה של אדם בודד והופך אותה למוצר או לפרסומת, אז היוצר המקורי לא זוכה בכוח אמיתי אלא מקבל מושג ברור במילותיו של ג'ים ג'רמוש על גבולות השליטה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
