שנה חלומית בקרנות הנאמנות, בגלל 3 סיבות עיקריות
קרנות הנאמנות מסיימות בימים אלה שנה חלומית - נכסי הענף צמחו מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר בכ-26 מיליארד שקלים, כאשר כ-19 מיליארד שקלים מסכום זה הם גיוסים נטו. אומנם מתחילת חודש דצמבר 2010 אנו עדים לפדיונות של 450 מיליון שקלים בקרנות (הסיבה העיקרית לפדיונות הינה פדיונות גדולים של קרוב למיליארד שקלים בקרנות הכספיות), אך גם בשיקלול פדיונות אלה מדובר בשנה יוצאת מן הכלל עבור מוצר פיננסי זה. להלן טבלת נתונים לגבי הגיוסים / פדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת שנת 2010:
הטבלה ממחישה מספר מגמות מעניינות בהתנהגות הציבור בשוק ההון הישראלי:
1. במקום פיקדונות בנקאיים - אג"ח קונצרניות: מתחילת השנה גייסו הקרנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום מדהים של מעל ל-16 מיליארד שקלים, המהווים למעשה מעל ל-86% מכלל הגיוסים בקרנות! כספים אלו גויסו ברובם מפיקדונות הציבור בבנקים והדבר מוכיח שציבור המשקיעים מאס בריביות האפסיות בפיקדונות והעדיף לרכוש אג"ח קונצרניות (מי שעשה כך, אגב, הרוויח השנה תשואה בלתי-רגילה של כ-10%).
יחד עם זאת, שימו לב לנקודה מעניינת: בעוד שבחודש אוקטובר גייסו קרנות אלו כ-3 מיליארד שקלים - בחודש נובמבר גויס רק כמחצית מסכום זה. ומה קורה בחודש דצמבר? גיוסים דלים של כרבע מיליארד שקלים בלבד. עדיין לא ברור אם אכן מדובר בשינוי מגמה, אך כדאי לשים לב לבחון נקודה זו בחודש-חודשיים הקרובים.
2. חשיפה מוגברת למניות: הקרנות המניתיות גייסו מתחילת השנה כמיליארד שקלים (כ-5% מכלל הגיוסים בענף) והמגמה נמשכת גם החודש ואף ביתר שאת. אבני בוחן משמעותיות כמו רמות השיא אליהן נושק מדד המעוף כמו-גם המשבר הכלכלי באירופה אינן מרתיעות את ציבור המשקיעים מהשקעה במניות. עלייה נוספת של מדדי המניות עשויה להגביר את תיאבון המשקיעים ותגדיל את חשיפתם למניות.
3. נטישת הקרנות הכספיות: הקרנות הכספיות אשר גייסו השנה כ-14% מכלל הגיוסים בענף מראות החודש חולשה רבה ומתחילת דצמבר נפדו מהן כמיליארד שקלים. זהו קצב הפדיונות הגבוה ביותר בכספיות בשנה האחרונה, ואחת הסיבות העיקריות לפידיונות אלה הינה העלאת דמי הניהול בחלק מהקרנות הכספיות.
מה אנו עתידים לראות בהמשך ומה כדאי לעשות?
משקלול הנתונים ניתן ללמוד שהציבור בחר השנה להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלו על-ידי הגדלת המרכיב המנייתי ואג"ח הקונצרניות. הגיוס הדל בקרנות אג"ח הקונצרניות מתחילת חודש דצמבר אינו מקרי ונובע מתשואות נמוכות במדדי התל בונד מחד וירידות שערים הנמשכות חודש שני ברציפות באפיקים אלה מאידך. המשך מהלך של ירידות שערים באג"ח הקונצרניות עשוי להוביל למהלך של פדיונות בקרנות אלה ואז אנו צפויים לראות את חזרתו של ציבור המשקיעים לקרנות הכספיות.
דעתי היא כי אנו קרובים למהלך של פדיונות בקרנות הקונצרניות, דבר שעשוי להחריף את מגמת הירידות באג"ח אלה ולכן מומלץ כבר היום לצמצם חשיפה לאפיק זה, להעביר הכספים למזומן או לקרנות כספיות ולהמתין להזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
