שנה חלומית בקרנות הנאמנות, בגלל 3 סיבות עיקריות
קרנות הנאמנות מסיימות בימים אלה שנה חלומית - נכסי הענף צמחו מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר בכ-26 מיליארד שקלים, כאשר כ-19 מיליארד שקלים מסכום זה הם גיוסים נטו. אומנם מתחילת חודש דצמבר 2010 אנו עדים לפדיונות של 450 מיליון שקלים בקרנות (הסיבה העיקרית לפדיונות הינה פדיונות גדולים של קרוב למיליארד שקלים בקרנות הכספיות), אך גם בשיקלול פדיונות אלה מדובר בשנה יוצאת מן הכלל עבור מוצר פיננסי זה. להלן טבלת נתונים לגבי הגיוסים / פדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת שנת 2010:
הטבלה ממחישה מספר מגמות מעניינות בהתנהגות הציבור בשוק ההון הישראלי:
1. במקום פיקדונות בנקאיים - אג"ח קונצרניות: מתחילת השנה גייסו הקרנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום מדהים של מעל ל-16 מיליארד שקלים, המהווים למעשה מעל ל-86% מכלל הגיוסים בקרנות! כספים אלו גויסו ברובם מפיקדונות הציבור בבנקים והדבר מוכיח שציבור המשקיעים מאס בריביות האפסיות בפיקדונות והעדיף לרכוש אג"ח קונצרניות (מי שעשה כך, אגב, הרוויח השנה תשואה בלתי-רגילה של כ-10%).
יחד עם זאת, שימו לב לנקודה מעניינת: בעוד שבחודש אוקטובר גייסו קרנות אלו כ-3 מיליארד שקלים - בחודש נובמבר גויס רק כמחצית מסכום זה. ומה קורה בחודש דצמבר? גיוסים דלים של כרבע מיליארד שקלים בלבד. עדיין לא ברור אם אכן מדובר בשינוי מגמה, אך כדאי לשים לב לבחון נקודה זו בחודש-חודשיים הקרובים.
2. חשיפה מוגברת למניות: הקרנות המניתיות גייסו מתחילת השנה כמיליארד שקלים (כ-5% מכלל הגיוסים בענף) והמגמה נמשכת גם החודש ואף ביתר שאת. אבני בוחן משמעותיות כמו רמות השיא אליהן נושק מדד המעוף כמו-גם המשבר הכלכלי באירופה אינן מרתיעות את ציבור המשקיעים מהשקעה במניות. עלייה נוספת של מדדי המניות עשויה להגביר את תיאבון המשקיעים ותגדיל את חשיפתם למניות.
3. נטישת הקרנות הכספיות: הקרנות הכספיות אשר גייסו השנה כ-14% מכלל הגיוסים בענף מראות החודש חולשה רבה ומתחילת דצמבר נפדו מהן כמיליארד שקלים. זהו קצב הפדיונות הגבוה ביותר בכספיות בשנה האחרונה, ואחת הסיבות העיקריות לפידיונות אלה הינה העלאת דמי הניהול בחלק מהקרנות הכספיות.
מה אנו עתידים לראות בהמשך ומה כדאי לעשות?
משקלול הנתונים ניתן ללמוד שהציבור בחר השנה להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלו על-ידי הגדלת המרכיב המנייתי ואג"ח הקונצרניות. הגיוס הדל בקרנות אג"ח הקונצרניות מתחילת חודש דצמבר אינו מקרי ונובע מתשואות נמוכות במדדי התל בונד מחד וירידות שערים הנמשכות חודש שני ברציפות באפיקים אלה מאידך. המשך מהלך של ירידות שערים באג"ח הקונצרניות עשוי להוביל למהלך של פדיונות בקרנות אלה ואז אנו צפויים לראות את חזרתו של ציבור המשקיעים לקרנות הכספיות.
דעתי היא כי אנו קרובים למהלך של פדיונות בקרנות הקונצרניות, דבר שעשוי להחריף את מגמת הירידות באג"ח אלה ולכן מומלץ כבר היום לצמצם חשיפה לאפיק זה, להעביר הכספים למזומן או לקרנות כספיות ולהמתין להזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
