שנה חלומית בקרנות הנאמנות, בגלל 3 סיבות עיקריות
קרנות הנאמנות מסיימות בימים אלה שנה חלומית - נכסי הענף צמחו מתחילת השנה ועד לסוף חודש נובמבר בכ-26 מיליארד שקלים, כאשר כ-19 מיליארד שקלים מסכום זה הם גיוסים נטו. אומנם מתחילת חודש דצמבר 2010 אנו עדים לפדיונות של 450 מיליון שקלים בקרנות (הסיבה העיקרית לפדיונות הינה פדיונות גדולים של קרוב למיליארד שקלים בקרנות הכספיות), אך גם בשיקלול פדיונות אלה מדובר בשנה יוצאת מן הכלל עבור מוצר פיננסי זה. להלן טבלת נתונים לגבי הגיוסים / פדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת שנת 2010:
הטבלה ממחישה מספר מגמות מעניינות בהתנהגות הציבור בשוק ההון הישראלי:
1. במקום פיקדונות בנקאיים - אג"ח קונצרניות: מתחילת השנה גייסו הקרנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום מדהים של מעל ל-16 מיליארד שקלים, המהווים למעשה מעל ל-86% מכלל הגיוסים בקרנות! כספים אלו גויסו ברובם מפיקדונות הציבור בבנקים והדבר מוכיח שציבור המשקיעים מאס בריביות האפסיות בפיקדונות והעדיף לרכוש אג"ח קונצרניות (מי שעשה כך, אגב, הרוויח השנה תשואה בלתי-רגילה של כ-10%).
יחד עם זאת, שימו לב לנקודה מעניינת: בעוד שבחודש אוקטובר גייסו קרנות אלו כ-3 מיליארד שקלים - בחודש נובמבר גויס רק כמחצית מסכום זה. ומה קורה בחודש דצמבר? גיוסים דלים של כרבע מיליארד שקלים בלבד. עדיין לא ברור אם אכן מדובר בשינוי מגמה, אך כדאי לשים לב לבחון נקודה זו בחודש-חודשיים הקרובים.
2. חשיפה מוגברת למניות: הקרנות המניתיות גייסו מתחילת השנה כמיליארד שקלים (כ-5% מכלל הגיוסים בענף) והמגמה נמשכת גם החודש ואף ביתר שאת. אבני בוחן משמעותיות כמו רמות השיא אליהן נושק מדד המעוף כמו-גם המשבר הכלכלי באירופה אינן מרתיעות את ציבור המשקיעים מהשקעה במניות. עלייה נוספת של מדדי המניות עשויה להגביר את תיאבון המשקיעים ותגדיל את חשיפתם למניות.
3. נטישת הקרנות הכספיות: הקרנות הכספיות אשר גייסו השנה כ-14% מכלל הגיוסים בענף מראות החודש חולשה רבה ומתחילת דצמבר נפדו מהן כמיליארד שקלים. זהו קצב הפדיונות הגבוה ביותר בכספיות בשנה האחרונה, ואחת הסיבות העיקריות לפידיונות אלה הינה העלאת דמי הניהול בחלק מהקרנות הכספיות.
מה אנו עתידים לראות בהמשך ומה כדאי לעשות?
משקלול הנתונים ניתן ללמוד שהציבור בחר השנה להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלו על-ידי הגדלת המרכיב המנייתי ואג"ח הקונצרניות. הגיוס הדל בקרנות אג"ח הקונצרניות מתחילת חודש דצמבר אינו מקרי ונובע מתשואות נמוכות במדדי התל בונד מחד וירידות שערים הנמשכות חודש שני ברציפות באפיקים אלה מאידך. המשך מהלך של ירידות שערים באג"ח הקונצרניות עשוי להוביל למהלך של פדיונות בקרנות אלה ואז אנו צפויים לראות את חזרתו של ציבור המשקיעים לקרנות הכספיות.
דעתי היא כי אנו קרובים למהלך של פדיונות בקרנות הקונצרניות, דבר שעשוי להחריף את מגמת הירידות באג"ח אלה ולכן מומלץ כבר היום לצמצם חשיפה לאפיק זה, להעביר הכספים למזומן או לקרנות כספיות ולהמתין להזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
