סלקום מעל התחזיות: הרווח הנקי טיפס כ-18%, "עדיין לא מושפעת מהרגולציה"
תוצאותיה של חברת סלקום לרבעון השני ניפצו את קונצנזוס האנליסטים. יחד עם זאת, מיד לאחר הפרסום המניה הגיבה בירידות, וזאת ככל הנראה עקב חוסר הוודאות סביב הרפורמה בדמי הקישוריות. החברה הכריזה על דיבידנד של 3.13 שקלים למניה.
חברת סלקום דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני של 2010. חברת הסלולר סיימה את הרבעון עם הכנסות של 1.69 מיליארד שקלים, גידול של כ-5% בלבד ביחס לרבעון המקביל ב-2009.
בחלוקה למגזרים, ההכנסות מתוכן ושירותים היוו כצפוי את הרכיב המרכזי והסתכמו ברבעון השני לכ-1.5 מיליארד שקלים. ההכנסות מציוד קצה הסתכמו ל-193 מיליון שקלים.
הרווח הנקי לרבעון השני 2010 הסתכם ב-326 מיליון שקלים או 3.3 שקלים למניה, וזאת לעומת רווח של 277 מיליון שקלים או 2.8 שקלים למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) גדל ב-7.1% והסתכם ב-682 מיליון שקל. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות עומד על כ-40% ברבעון השני, בדומה לרבעון המקביל ב-2009.
תזרים המזומנים של החברה ירד בכ-20% מרמה של 400 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2009 לרמה של 323 מיליון שקלים ברבעון החולף. הרווח הגולמי ברבעון השני של 2010 עלה ב-8.1% והסתכם ב-853 מיליון שקלים, בהשוואה ל-789 מיליון שקלים ברבעון השני של 2009.
מספר המנויים של החברה עלה ב-113 אלף לאורך השנה האחרונה וכעת הוא עומד על 3.34 מיליון לקוחות. השימוש הממוצע החודשי עמד על כ-340 שקלים למנוי ואילו הרווח שהניבה החברה מכל מנוי עמד על כ-147 שקלים.
תגובות
לדברי עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, "תוצאות חיוביות אלה הן תוצאה ישירה של האסטרטגיה שלנו להתמקד בתקשורת הסלולרית תוך שמירה על מחוייבותנו לספק שירות לקוחות איכותי". עוד הוא הוסיף כי אנו החברה נערכת לכניסה לתחום השירותים הפיננסיים.
באשר לרפורמה הצפויה בדמי הקישוריות אמר שפירא כי "אנו ממתינים לתוצאות השימוע בעניין הפחתת דמי הקישוריות למפעילים סלולריים. אנו עשויים להמשיך את מהלכינו כנגד השינויים המוצעים. בו זמנית, אנו ממשיכים לגבש צעדים שיפצו ככל שניתן, על ההשלכות השליליות הצפויות של שינויים מוצעים אלה."
ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז': "הדו"חות עדיין אינם מושפעים מהסביבה העסקית והרגולטורית הבוערת. כפועל יוצא, במקרה הטוב הדו"חות יהוו פסגה שיש לשאוף אליה החל מהשנה הבאה ובמקרה הרע הם יהיו רק חלום מתוק ורחוק. זרם הכותרות וההכרזות לגבי החרפה קיצונית ברמת התחרות מדכא את המניה."
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
