מעריב ברצף התפטרויות: היום גם מתפטר סמנכ"ל הכספים יוסף ימין

רק אתמול פורסם כי שני העורכים הראשיים, דורון גלעזר ורות יובל, בשל "חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם"
מאיה זיסר |

יוסי ימין, סמנכ"ל הכספים של מעריב הודיע היום (ג') לעפר נמרודי, מנכ"ל החברה, על רצונו לפרוש מתפקידו, לאחר 14 שנות פעילות. ימין כיהן כחבר הנהלה בכיר במעריב. בנוסף לתפקידו כסמנכ"ל הכספים של קבוצת מעריב, היה שותף בהתווית תוכניות ההתייעלות בחברה ובגיבוש ההסכמים מול הבנקים.

בתוך כך, הודיעה מעריב כי אודי שניג יחליף את ימין. שניג, בן 42, הוא בוגר בחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ורואה חשבון. בשלוש וחצי השנים האחרונות שימש כמשנה למנכ"ל ואחראי על תחום הכספים בניו-פארם. שניג ייכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2009.

רק אתמול הודיעו העורכים הראשיים של העיתון, דורון גלעזר ורות יובל, למנכ"ל מעריב החזקות, עפר נמרודי, על החלטתם להתפטר מתפקידם, בשל "חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם". לכתבה: דורון גלעזר ורות יובל, העורכים הראשיים של מעריב, הודיעו על התפטרותם

עקב התפטרותו מסר ימין, "אני מודה לעפר נמרודי על ההזדמנות הגדולה שניתנה לי לעבוד במעריב, ארגון שהוא הרבה מעבר למקום עבודה עבורי ותמיד ישאר כך. לאחר תקופה מרתקת, רבת אתגרים והישגים אני מרגיש צורך לצאת לדרך חדשה על מנת להתנסות באתגרים מקצועיים נוספים".

עפר נמרודי, מנכ"ל מעריב החזקות, התייחס להודעתו של ימין ואמר: "אני מודה מאוד ליוסי על שנים רבות של עבודה משותפת, מקצועית ואינטנסיבית. הנהלת הקבוצה שוקדת בימים אלה, על שילובו של ימין בקבוצת הכשרת הישוב. אני מאחל לו הצלחה רבה בכל תפקיד שיבחר".

תזוזות ומינויים נוספים במעריב: אבי בטלהיים, סגן העורך הראשי מ-2001 עוזב על רקע אי מינויו לתפקיד העורך הראשי זאת לאחר 30 שנה בעיתון. אמיר זיו, עורך מוסף "סופשבוע" מאז תחילת 2006, עזב את העיתון לטובת תפקיד סגן עורך בכלכליסט ושחר אלתרמן, המשנה לעורך מוסף הארץ ולזמן קצר שימש כראש דסק התחקירים של חדשות 10, מתמנה לתפקיד, כאשר בפברואר 2009 מודיע אלתרמן, על יציאתו לחופשה ארוכה. אתמול כאמור התפטרו שני העורכים הראשיים של העיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.