מעריב ברצף התפטרויות: היום גם מתפטר סמנכ"ל הכספים יוסף ימין

רק אתמול פורסם כי שני העורכים הראשיים, דורון גלעזר ורות יובל, בשל "חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם"
מאיה זיסר |

יוסי ימין, סמנכ"ל הכספים של מעריב הודיע היום (ג') לעפר נמרודי, מנכ"ל החברה, על רצונו לפרוש מתפקידו, לאחר 14 שנות פעילות. ימין כיהן כחבר הנהלה בכיר במעריב. בנוסף לתפקידו כסמנכ"ל הכספים של קבוצת מעריב, היה שותף בהתווית תוכניות ההתייעלות בחברה ובגיבוש ההסכמים מול הבנקים.

בתוך כך, הודיעה מעריב כי אודי שניג יחליף את ימין. שניג, בן 42, הוא בוגר בחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ורואה חשבון. בשלוש וחצי השנים האחרונות שימש כמשנה למנכ"ל ואחראי על תחום הכספים בניו-פארם. שניג ייכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2009.

רק אתמול הודיעו העורכים הראשיים של העיתון, דורון גלעזר ורות יובל, למנכ"ל מעריב החזקות, עפר נמרודי, על החלטתם להתפטר מתפקידם, בשל "חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם". לכתבה: דורון גלעזר ורות יובל, העורכים הראשיים של מעריב, הודיעו על התפטרותם

עקב התפטרותו מסר ימין, "אני מודה לעפר נמרודי על ההזדמנות הגדולה שניתנה לי לעבוד במעריב, ארגון שהוא הרבה מעבר למקום עבודה עבורי ותמיד ישאר כך. לאחר תקופה מרתקת, רבת אתגרים והישגים אני מרגיש צורך לצאת לדרך חדשה על מנת להתנסות באתגרים מקצועיים נוספים".

עפר נמרודי, מנכ"ל מעריב החזקות, התייחס להודעתו של ימין ואמר: "אני מודה מאוד ליוסי על שנים רבות של עבודה משותפת, מקצועית ואינטנסיבית. הנהלת הקבוצה שוקדת בימים אלה, על שילובו של ימין בקבוצת הכשרת הישוב. אני מאחל לו הצלחה רבה בכל תפקיד שיבחר".

תזוזות ומינויים נוספים במעריב: אבי בטלהיים, סגן העורך הראשי מ-2001 עוזב על רקע אי מינויו לתפקיד העורך הראשי זאת לאחר 30 שנה בעיתון. אמיר זיו, עורך מוסף "סופשבוע" מאז תחילת 2006, עזב את העיתון לטובת תפקיד סגן עורך בכלכליסט ושחר אלתרמן, המשנה לעורך מוסף הארץ ולזמן קצר שימש כראש דסק התחקירים של חדשות 10, מתמנה לתפקיד, כאשר בפברואר 2009 מודיע אלתרמן, על יציאתו לחופשה ארוכה. אתמול כאמור התפטרו שני העורכים הראשיים של העיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.